לרפא את יצירי כפיך

6תולדות. אחדות בין ניגודים

"ויתרוצצו הבנים בקרבה," הם סמל לכל ניגוד בין שניים: חומר ורוח, טוב ורע, שני עמים, דתיים וחילוניים, שמאל וימין, זכר ונקבה ועוד. "ויתרוצצו הבנים בקרבה" הם גם אזהרה לבני האדם. אם לא תמצא הדרך לאחד בין ניגודים, תגבר האיבה, תגבר האלימות. הפתרון של חכמי ישראל הוא גמילות החסד של כל צד בניגוד. ובשפה הקבלית הצטמצמות של כל צד כדי לתת מקום לאחר. קראו עוד על הסכנה הקיימת באיבה בין ניגודים ועל הדרך לאחד בין ניגודים. קראו את הפתרון של יששכר וזבולון בגירסת שי עגנון ושל ביאליק בפואמה הברכה.

תאריך פרסום: 26/7/2009

פרשת תולדות.

אחדות הניגודים.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   "ויתרוצצו הבנים בקרבה," הם סמל לכל ניגוד בין שניים: חומר ורוח, טוב ורע, שני עמים,  דתיים וחילוניים, שמאל וימין, זכר ונקבה ועוד. "ויתרוצצו הבנים בקרבה" הם גם אזהרה לבני האדם. אם לא תמצא הדרך לאחד בין ניגודים תגבר האיבה, תגבר האלימות, 

   ספר הזוהר מציע לראות בחומר וברוח, בטוב וברע שני מרכיבים בתוכנו שאי אפשר להם אחד בלעדי השני. "וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ.": הבנים הם שני מבני הגוף: הרוח והחומר, היצר הטוב ויצר הרע. פעם זה גובר ופעם השני. לפעמים אנו זקוקים במיוחד לרוח ולפעמים לחומר. לפעמים אנו זקוקים למידה של "רוע" על מנת לשרוד מול איומים ולפעמים למידה של "טוב".  אין עליונות של אף מבנה על משנהו.

   "וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ." אין שקט בין ניגודים.

   "וַתּאמֶר (רבקה) אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנוֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'." ההיריון קשה, אולי לא ייוולדו הניגודים, אולי כך יותר טוב?

   "וַיּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאוֹם מִלְאוֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבוֹד צָעִיר." אלוהים משיב כי אכן שני בנים אלו, שני ניגודים ייוולדו אבל יהיו כל הזמן מאבקי כוח מי יגבר על מי.

   "וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו." ואכן כך נולדו הניגודים, אחד אוחז בעקבי האחר

   "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקוֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אוֹהָלִים." הניגודים גדלו, שתי אמונות שונות, שתי דרכי חיים התפתחו.

   "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקב." יש אנשים שאהבו דרך חיים אחת ויש כאלו שאהבו את הדרת האחרת.

   "וַיּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנוֹכִי." בכל רגע של חולשת אחד הצדדים יש הזדמנות לאחד בין הניגודים באמצעות גמילות חסד.

   "וַיּאמֶר יַעֲקב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכוֹרָתְךָ לִי." הזדמנויות כאלו עוד יוחמצו. רגעי חולשה ינוצלו להשיג הישגים באופן לא הגון, תוך ניצול חולשת האחד. כך יגבר הקיטוב. כך תגבר האיבה בין הניגודים. "וַיּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנוֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכוֹרָה."

   המדרשים מציעים דרך לאחד בין ניגודים. הנה מדרש על יחסי יששכר וזבולון על פי גרסת ש"י עגנון.

 

הסיפור על הסכם יששכר וזבולון בגירסת ש"י עגנון שקובץ סיפוריו "אלו ואלו."

   כשבא יששכר ליטול חלקו בגן עדן בדקו ומצאו כתוב: "יששכר עסק בתורה שני ימים." עמד יששכר ותמה:  "אפשר אני שכל ימי לא משתי מאוהלה של תורה והטיתי שכמי לסבול עולה של תורה, לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה?"

   אמרו לו: "יששכר, בעולם שבאת משם, חייך מנין היו?"

   אמר להם: "אח היה לי וזבולון שמו ועשה עמי שותפות. הוא יושב לחוף ימים ויוצא למסחר בספינות, ומשתכר ונותן לתוך פי ואני יושב ועוסק בתורה."

   אמרו לו: "אם כן תורתך של זבולון היא, שאלמלא זבולון עוסק במסחר לא היית אתה עוסק בתורה וכבר אכלת עולמך בחייך. ושני ימים אלו שכתובים על שמך, אלו שני ימים שהשהה אחיך מלהביא לך את מזונותיך ואף על פי כן לא הנחת את מקומך ומשכת בעולה של תורה."  

   אמר יששכר: "ודינו של זבולון מהו?"  

   הביאו פנקסו ומצאו כתוב: "זבולון עסק בתורה כל ימיו חוץ משני ימים." כיוונו את הימים ומצאו שאלו שני הימים שהשה שכרו של יששכר.

   נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן עדן.

   אמר זבולון: "דומה עלי קול זה כקולו של יששכר אחי, אלך ואראה." מצאו ליששכר מצטער. אמר זבולון: "הלוא כל הטובה שקבלתי לא באה אלא בשביל יששכר אחי שהיה עוסק בתורה, נמצא שלא אני פרנסתי את יששכר, אלא שיששכר פרנס אותי ועכשיו אלך ואטול אף את חלקו בגן עדן? חס לו לזרעו של אבא. אלא ילך יששכר למקומי בגן עדן."

   אמר לו יששכר: "וכי כך אני בעיניך שאטול חלקך בגן עדן? אפשר שולחנך חסר ושולחני מלא?"

   אמר לו זבולון: "לא חלקי אלא חלקך הוא, שכל הטוב שמתוקן לי כאן לא בא אלא בזכות תורתך שלמדת."

   זבולון לא חזר למקומו בגן עדן מפני צערו של יששכר ויששכר לא נכנס במקומו מפני חיבתו לזבולון.

   אמר הקדוש ברוך הוא:" יששכר וזבולון, אתם צמצמתם עצמכם זה מפני זה, אהבתכם הביאה שאני מרחיב מקומכם."

   באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן עדן ונתפנה מקום אף ליששכר. ועדיין יששכר וזבולון יושבים בגן עדן ועוסקים כאחד בתורה, ונהנים מזיו השכינה, והקדוש ברוך הוא תומך כבודו עליהם. מפני שתמך זבולון בידיו של יששכר ויששכר תמך גורלו של זבולון-תמך עליהם הקדוש ברוך הוא כבודו. 

מתוך חיים נחמן ביאליק הבריכה

   וּבְשִׁבְתִּי שָׁם עַל-שְׂפַת הַבְּרֵכָה, צוֹפֶה בְּחִידַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, עוֹלָם תְּאוֹמִים, מִבְּלִי לָדַעַת מִי מִשְּׁנֵיהֶם קוֹדֵם, וּמַטֶּה רֹאשִׁי תַּחַת בִּרְכַּת שָׂבֵי חֹרֶשׁ מַרְעִיפֵי צֵל וָאוֹר וְשִׁיר וּשְׂרָף כְּאֶחָד – הָיִיתִי מַרְגִּישׁ בַּעֲלִיל בִּנְבֹעַ חֶרֶשׁ כְּעֵין שֶׁפַע רַעֲנָן חָדָשׁ אֶל נִשְׁמָתִי, וּלְבָבִי, צְמֵא תַעֲלוּמָה רַבָּה, קְדוֹשָׁה, אָז הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא דְּמִי תוֹחֶלֶת, כְּאִלּוּ הוּא תוֹבֵעַ עוֹד וָעוֹד, וּמְצַפֶּה לְגִלּוּי שְׁכִיָנה קְרוֹבָה אוֹ לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ.

   וּבְעוֹד קַשּׁוּבָה אָזְנִי וּמְיַחֶלֶת, וּבְמַאֲוַיֵּי קָדְשׁוֹ לִבִּי יָחִיל, יִכְלֶה, יִגְוַע – וּבַת קוֹל אֵל מִסְתַּתֵּר תִּתְפּוֹצֵץ פִּתְאֹם מִן הַדְּמָמָה: "אַיֶּכָּה!?" וּמָלְאוּ נְאוֹת הַיַּעַר תְּמִיהָה גְדוֹלָה, וּבְרוֹשֵׁי אֵל, אֶזְרָחִים רַעֲנַנִּים, יִסְתַּכְּלוּ בִי בְּגַדְלוּת הוֹד, מִשְֹתָּאִים דּוּמָם, כְּאוֹמְרִים: "מַה-לָּזֶה בֵינֵינוּ?"

 

 

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

מחבר בין ניגודים למען החיבור בין שמים לארץ,

לְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

 

 

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" בסוף המאמר, אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.