31יום העצמאות: תולדות היהדות בראי השלום
תקציר תולדות היהדות בראי השלום בעולם על פי מקורות יהודיים.
תקציר זה הוא ניסיון להביא על קצה המזלג משהו מתולדות העם היהודי כעם שהוטלה עליו שליחות על ידי אלוהים. מטרת השליחות היא לקדם שלום בעולם באמצעות חיים על פי תורת חיים שנתן אלוהים. לצורך כתיבת תקציר זה נעשה שימוש חופשי במספר מקורות: (כספי, 2006), (דרור, 1997), (אייזנברג, 1997)
העם היהודי נבחר להפיץ את תורת אלוהים בקרב בני האדם: ההיסטוריה של העם היהודי מתחילה בערך במאה השמונה עשרה לפני הספירה. בורא העולם והאדם מתגלה לאברהם שנחשב לאבי האומה היהודית. אלוהים על פי הדיווח המקראי, נחווה כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית ככוח עליון מופשט ויחיד שנותן לבני האדם תורת חיים שמטרתה לאפשר חיים של שלום בעולם. בתורת חיים זו ציוויים המורים כיצד על האדם לנהל יחסים חיוביים עם אלוהים, בני אדם אחרים והמציאות בכלל. לא עוד אמונה באלילים אחדים, אלא אמונה באל יחיד השולט ביקום. אין עוד אפשרות לרצות אליל זה או אחר, אלא רק להתייחס לעצמי, למציאות ולאלוהים מתוקף ציווי סמכותו הבלעדית. לאדם חכמה רבה אך מוגבלת ויש קושי להבין את דבר האל, לכן האדם מחויב על ידי האלוהים לנהל את חייו במסגרת הציוויים מתוך חירות לפרש ולהבין את ציוויו.
על פי המקורות היהודיים, אלוהים בוחר באברהם ובצאצאיו שהם העם היהודי לשליחים שתפקידם להנחיל את תורתו לכל בני האדם. אלוהים גם מבטיח לעם היהודי שישב בארץ ישראל הנמצאת בערך בגבולות מדינת ישראל של היום. זו תהיה מדינת מופת שתהווה דוגמא לדרך שבה אלוהים מצווה על בני האדם להתנהל. כשש מאות שנה חולפות מרגע ההתגלות לאברהם, עד שבערך במאה השתיים עשרה לפני הספירה מגבש משה רבנו את צאצאי אברהם לכלל עם ישראל שהוא העם היהודי. במצוות אלוהים הוא מוציא אותם מתקופת עבדות ארוכה במצריים ומובילם לארץ ישראל שהיא הארץ המובטחת. בדרך לארץ, בהר סיני, העם כולו זוכה להתגלות אלוהית ולאפשרות לדעת משהו מתורת החיים שאלוהים מייעד לבני האדם. עם ישראל מקבל הוראות להקמת מרכז רוחני שהוא בית המקדש שניבנה בירושלים. עם ישראל גם מצווה לשמור את יום השבת כיום שבו אין עושים כל מלאכה ומוותרים באופן סמלי על ניהול עצמי על מנת לחוות באופן עמוק את שליטתו הבלעדית של אלוהים בעולם.
העם היהודי מנסה לקיים את שליחות האלוהים בארץ ישראל: על פי המקורות היהודיים ועדויות היסטוריות חלקיות, עם ישראל כובש את ארץ ישראל ומצליח לשמור על טריטוריה באופן רצוף אך מלא משברים, מלחמות ואפילו הגליות של חלקים מהעם, עד למאה השנייה לספירה. גם בתוך העם יודעת הממלכה מאבקים למימוש השליחות האלוהית. תרבויות ואמונות האזור הציעו אלילים מפתים מצופי זהב וכסף ומנעמי חיים. הקושי לחיות תחת אל אחד מופשט ומצווה והרצון להתערות בקרב עמים קרובים, מביא קבוצות בעם ישראל לייבא אמונות ותרבות של עמי האזור, למשל התייוונות של חלקים גדולים בעם במאות השלישית והשנייה לפני הספירה. לאורך כל התקופה גם מתקיים באופן מתמיד גרעין של יהודים שחי על פי תורת החיים שמצווה האל ומפיץ בדרכים שונות את תורתו בעולם כולו.
העם היהודי מנסה לחיות את חיי שליחות זו ברחבי העולם:בסביבות המאה הראשונה לספירה נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ולא מוקם שוב. עם ישראל מתפזר בקרב העמים. מרכזים יהודיים גדולים מתקיימים בספרד, בפרס, במזרח אירופה, בצפון אפריקה ועוד. עד המאה העשרים קהילות יהודיות גדולות אלו מתקיימות, מתפתחות וחלקן נחרב. את מקום ארץ ישראל ובית המקדש כגורם מאחד את העם תופסים בעיקר שלושה מרכיבים, א. בית הכנסת כמרכז קהילתי ופולחני: עם ישראל מוסיף לשמור על התורה ועל מצוותיה באמצעות השקעה בחבורות למדנים שמעמיקים לקרוא בכתבי הקודש ומוסיפים עליהם חומר עיוני והילכתי מגובש ונוקשה המותאם לתקופת הגלות ופיזור העם. בבית הכנסת בכל שבת קוראים בפני הציבור שוב ושוב בתורה ובדברי הנביאים ולומדים גרסאות מעודכנות של תורת החיים היהודית. היהודי גם אינו שוכח להזכיר בתפילותיו את הזיקה לארץ ישראל, לירושלים, לבית המקדש ולמשיח שיגאל את העם. ב. המסגרת המשפחתית: מהמאה העשירית מתחזק התא המשפחתי וגם מעמד האישה באמצעות האיסור לשאת יותר מאישה אחת. ג. האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות: מהמאה השנייה לערך, האמונה החדשה שחיי האדם ממשיכים גם אחרי מותו מאפשרת ליהודי הנרדף בגלות סוג של נחמה ותקווה אל מול אימת המוות והסבל הקיומי. מתפתחת ספרות מיסטית ענפה ובמרכזה ספר הזוהר המתארת עולמות עליונים אלו.
את מקום שליחות עם ישראל להפצת תורת אלוהים בקרב בני האדם תופסת בעיקר ההישרדות אל מול אמונות ותורות חיים חדשות. במאה השלישית לספירה מתפשטת האמונה הנוצרית המתבססת אף היא על כתבי הקודש ועל האמונה באל אחד. במאה השישית מתפשטת עוד אמונה באל אחד המבוססת על כתבי הקודש והיא האמונה המוסלמית. גם הנצרות וגם האיסלם טוענים להתגלות חדשה של אלוהים שהיא היא ההתגלות המפותחת יותר. במאות התשע עשרה והעשרים מתפתחים האמונה באדם, בשכלו ובזכותו לחירות, הקומוניזם והנאציזם. האמונות ותורות החיים החדשות רואות בצורה זו או אחרת ביהדות אויב מהותי ובתקופות שונות הקהילות השונות סובלות מרדיפות, פוגרומים, גירוש, חוקים מגבילים ונסיון לרצח עם בתקופה השואה. רק בארצות מתפתחות ביבשת אמריקה, לשם הגיעו יהודים רבים במנוסתם, הניחו ליהודים לפתח את אמונתם ודרכם. גם לתורות המזרח הרחוק אין מחלוקות גלויות עם תורת החיים היהודית.
הקמת המדינה, ניסיון לקיים את השליחות במדינת ישראל: במאה התשע עשרה מתרחשים תהליכי חילון מואצים בקרב העם היהודי. מקרב תנועה זו שמכונה תנועת ההשכלה, צומחת תנועה ציונית רחבה על בסיס סוציאליסטי שמטרתה לפתור את בעיית היהודים הנרדפים על ידי הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. פרעות נוספות ושיאן בשואה והשמדת שליש מהעם היהודי, מביאים את אומות העולם להכריז על הקמת בית לאומי ליהודים על חלק משטחי ארץ ישראל. הערבים שחיים באזור מתנגדים להחלטה ומאז ועד היום מתרחש סכסוך דמים שכולל פיגועים באזרחים היהודיים במדינת ישראל וכיבוש שטחים נוספים מעבר להחלטת האו"ם על ידי צבא ההגנה לישראל במטרה לייצב את המצב הביטחוני. בבסיס הסכסוך קיים הספק הערבי בזכות העם היהודי למדינה עצמאית.
במדינת ישראל תהליכי החילון מואצים. בקהילות יהודיות בעולם גוברים תהליכי התבוללות. גרעין דתי יהודי עוסק בהישרדות ושוב אינו מתפנה לעסוק בשליחות האלוהית. המדינה מתקצבת למיעוט יהודי דתי את האפשרות לשמור את מצוות התורה ולפתח את הבנתם. חלק מחוקי המדינה כגון נישואים, שמירת שבת ומועדים אחרים, כשרות, קבורה, מבוססים על תורת החיים שנתן אלוהים. אבל מדינה ישראל אינה הופכת למדינת מופת ודוגמא למדינה נאורה. אין ערבות הדדית, אין צדק חברתי, הפערים בהכנסות גדלים והולכים. הניסיון להקים חברות מופת קטנות בצורת קיבוצים המתבססים על ערבות הדדית נכשל. הישראלי הולך ומתנתק משורשי הזהות יהודית. "לשלול את הגלות ומנהגיה!" "יהיה כאן יהודי חדש!" קוראים מקימי המדינה. "נהיה מדינה ככל העמים!" קוראים מנהיגי העם שאחרי דור המייסדים. מדינת ישראל מבססת את קיומה בעיקר באמצעות כוח צבאי, תנופה כלכלית אדירה וחיי תרבות בסגנון החברה המערבית.
מדינת ישראל היום ובעתיד לבוא, האם נהיה שליחים? מדינת ישראל של היום נחשבת ל"בית" ליהודי. חוק השבות מאפשר לכל יהודי בעולם לבוא ולהיות אזרח במדינה. מספר סמלים מדגישים את יהדותה של המדינה. השפה העברית, הצבא המגן על היהודי, השבת, הכשרות, העם מציין מועדים וחגים משותפים כגון פסח, יום כיפור, יום העצמאות, יום השואה ועוד. המשפחה מתייחסת למנהגים כגון ברית מילה, בר מצווה, חתונה, טכסי אבלות. בתי כנסת קיימים בכל מקום, המדינה מממנת צרכי דת שונים. הכותל המערבי כשריד לבית המקדש בירושלים מטופח ומושקע.
במדינת ישראל של היום יש קבוצות שמחפשות דרך חזרה למקורות היהדות בניסיון להציע חיים של ערבות הדדית, צדק חברתי, פערים קטנים בהכנסות ושמירה על איכות הסביבה ובכך לקדם את הרעיון של מדינת מופת. נעשים ניסיונות לאינטגרציה ושילוב בין אורח חיים מערבי חילוני, אמונות המזרח הרחוק שקונות להן חזקה במדינה ואורח חיים יהודי מתוך אמונה באלוהים אחד ויחיד. המלחמה על עצם קיום העם היהודי בארץ ישראל יצרה גם תהליכים מדיניים שסופם הסכמי שלום עם מצריים וירדן. איומים עדיין קיימים מבית ומחוץ. חלקים באומה הערבית עדיין לא וויתרו על רעיון סילוק היהודים מארץ ישראל. חלקים בעם היהודי בארץ ובקהילות יהודיות במקומות שונים בעולם, קוראים להגדרה חדשה בשאלה מיהו היהודי החילוני. על פי דרך זו, יהודי הוא בעל זיקה בעיקר לתרבות היהודית ולא בהכרח לאלוהים המורה על אורח החיים היהודי.
לאן מועדות פני יהודים במאה העשרים ואחת? האם יגיע היום שבו נציגים מהעם היהודי ימלאו בדרך זו או אחרת את השליחות של הפצת תורת אלוהים בין כל יושבי תבל למען אחווה בין בני האדם ושלום עולמי?
בבליוגרפיה
אייזנברג י. (עורך) (1997) אנציקלופדיה יהודית לנושאים בתרבות ישראל ותחומיה ומקורות ישראל. דעת אתר לימודי יהדות ורוח. http://www.daat.ac.il/encyclopedia/index.asp
דרור י. (1997) חידוש הציונות. הספרייה הציונית. ירושלים.
כספי י. (2006) חברת מופת. אתר רשימות http://www.notes.co.il/yair/17104.asp
