3עשרת ימי התשובה
ליום הכיפורים ובכלל
מרכיבים תהליך השינוי התשובתי
מאת יששכר עשת
על פי מקורות יהודיים שונים[1] לתהליך השינוי והתשובה מספר שלבים: החטא, הנפילה לבור, החרטה, עשיית חובותינו ומצוותינו[2] בדרך הישר והתיקון שמביא לתיקון עולם ולשיא אישי. בְּעֵינַי השינוי הוא מעגלי ויכול להתחיל בכל מקום במעגל. בכל רגע במעגל החיים הסובב אנו עלולים להידרדר או להמריא. חורבן יכול להביא לגלות ובגלות אפשר להתנחם עד שתבוא הגאולה[3].
דרך שער שניפתח ניתן להיכנס ולראות את ההזדמנות להניע תהליך שינוי. לא אחת הופיע בשער שליח שהביא בשורה ולימד דבר. לפעמים נראה אות או נשמעה בת קול.
א. בשער "השיא" האיגרא רמה, פוגשים דמויות ברגעי שיא של אהבה, הערכה, חריצות, הצלחה, אמונה ועוד, הם מרגישים מבורכים ושמחים. לפעמים יודעים לומר תודה. חלקם יודע להעניק מאושרם לאחרים. אבל זה גם רגע מסוכן לחטוא בחטא הגאווה ואחר כך להתחיל בנפילה.
ב. בשער ה"חטא" מכירים כמה מאלו שפגעו בעצמם או באחרים כתוצאה מכוונות טובות במהלך בחירה חופשית, נאמנות, חברות. שם אפשר לפגוש את השקרן, המנוכר, האשם ודומיהם. הם מפעילים רצונות עמוקים, יצרים ותאוות ומגלים שלא בהכרח יש לציית להם, אבל יש להקשיב לקולם שבא ללמד אותנו דבר מה על עצמנו.
ג. בשער "הבור" הבירא עמיקתא, מוצאים אנשים הקבורים בבורות השעמום, החילוניות הרווקות, הבגידה, הדתיות, החירות ועוד. הם חווים סבל מיוחד המאפשר להם לזהות כוח מסוים שקיים בהם. הם עומדים ברגע של אתגר, הם עומדים בניסיון[4]. כדי לגלות דרכים כיצד להפעיל כוח זה.
ד[5]. בשער "החרטה" שומעים על החמצות של יחסים עם אנשים קרובים ושותפים, החמצות של חלומות חיים ועוד. אנשים אלו מרגישים אשמה מציקה, מבינים את ההבדל בין טוב לרע, לאמת ושקר. הם בקשים סליחה רוצים לחזור ולהשתייך.
ה. בשער "המצווה" מתרשמים מהתלבטות של אנשים בשאלה מהי חובתם? בענייני הגנה על ילדיהם, כיבוד אב ואם, בחירה בחיים, השתייכות, סימון גבול לעצמם ולאחרים. רואים כיצד אחרים מגיבים ברגע שהם קיימו את מצוותם שהיא חובתם. הם משהים סימנים לדרך הטוב, לדרך חיים מותאמת לסביבה ומבטאת בו זמנית את ייחודם.
ו. בשער "התיקון" נכנסים לבית המלאכה לתיקוני ערך עצמי, אמונה בטוב, כישורי תפילה, מאבק על זכויות, נתינה ועוד. משם יוצאים האנשים למסעות של התפתחות אישית וזכות לסליחה וכפרה.
ז. משער "תיקון עולם" יוצאים אנשים המבצעים מַהֲלָכִים שיכולים לתרום לתיקון בעולמות שונים כגון מדע, נשיות, שכול, נוער במצוקה, אומנות, ניהול, זקנה ועוד. הם מרגישים שותפות למעשה הבריאה. הם מזהים השפעה על העולם באמצעות תפקידם המיוחד.
ח. ומעבר לכל שער בשער "הצניעות" רואים כיצד אפשר לתת בחיינו מקום לאחרים וכך לזכות לרגש עמוק של שייכות. הצניעות מזכירה לנו בשפת ספר מִשְׁלֵי שאַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד מכוחות גדולים מאיתנו[6].
יששכר עשת "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar
[1] הגות ישראל מציעה ספרים ומאמרים רבים בנושא התשובה. בין השאר ניתן למנות את: "שערי התשובה" של רבי יונה מגירונדי, "הלכות תשובה" מתוך היד החזקה של הרמב"ם ו"מסילת ישרים" של הרמח"ל.
[3] את התהליך המעגלי של חורבן, גלות, נחמה וגאולה, זיהינו ביחד מרב אושר ואנוכי. מעגל זה יכול להתרחש בְּעם, משפחה או פרט. כך למשל אדם יכול לחלות ולחוות את חורבן הבריאות. הוא יוצא לגלות מבריאותו ומאורחות חייו. מכאן הוא יכול לנחם עצמו לקראת גאולה אפשרית ושיבה מחדש לבריאות.
[4] דר יאיר כספי בספרו "לדרוש אלוהים" מציע את רגעי העמידה בניסיון היהודי כרגעים שבו אנו עומדים מול אתגר.
[5] ארבע השערים ד-ח הם הצעה של הרב עדין שטיינזלץ בספרו: "שלוש עשרה עלי השושנה" שיצא בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ב' 1998.
[6] לקוח מספר משלי: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה."
