שעיר לעזאזל במערכת החינוך: עקרונות ותוכנית טיפול. (מאי 2017)

שעיר לעזאזל במערכת החינוך. Scapegoating

הילד הדחוי כתופעה חברתית ערכית.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   תופעת היות ילד "שעיר לעזאזל" בכיתה, גורמת לנפגע נזקים נפשיים חמורים שעלולים להימשך לאורך שנים. בין השאר מתפתחות תופעות פוסט טראומתיות שונות, פגיעה באמון בסיסי באנשים ופגיעה בהערכה עצמית.

   באתרים שונים ניתן למצוא חומר בנושא תחת המושגים הבאים:

scapegoating processes: bullying, harassment, abuse, persecution, torture, genocide, prejudice…

   בשנים האחרונות התעצמה גם תופעה חדשה של פיגועי התאבדות תוך כדי פגיעה רבה ככל האפשר באחרים, כדרך להתמודד עם מציאות של פגיעה ודחייה על רקע תרבותי ואמונתי. תופעה זו אינה קשורה ישירות לתופעת "שעיר לעזאזל" בקבוצת ילדים, אך יש מקום להבין את הזעם המתפתח כתוצאה מחוסר האונים, שמביא אנשים מסוימים לבצע פעולות נקם קשות בפוגעים. המושגים באנגלית הנוגעים לתופעה זו הם:

sacrifice, martyrdom, scapegoating, terrorism, suicide.

   מערכת החינוך מתייחסת לתופעה הילד הדחוי בקבוצתו בדרך כלל באחת משתי הצורות:

1. התייחסות פסיכולוגית: הילד הדחוי הוא האשם העיקרי במצבו והוא גם זה שפוגע בחברה ולכן יש לטפל בו ולשנות בו משהו, ללמד אותו להיות מסתגל יותר. החברה הנפגעת היא זו הזקוקה להרחקת הפוגע.

2. התייחסות חברתית ערכית: החברה דוחה ילד, הופכת אותו ל"שעיר לעזאזל" הילד הוא הקורבן והחברה היא הפוגעת. ויש צורך לטפל בחברה ולסייע לילד הנפגע.

   ההתייחסות הפסיכולוגית אינה נותנת את התוצאות המקוות. המצב נמשך זמן רב ולא אחת הוא חולף ללא קשר לטיפול. הנזקים לילד הדחוי גדולים והטיפול הפסיכולוגי מסייע במעט לשינוי המצב.

   ההתייחסות החברתית משפרת במקרים רבים את המצב באופן דרמטי ובזמן קצר של מספר שבועות. לא אחת יש ללוות את ההתייחסות החברתית בטיפול פסיכולוגי לילד ולהוריו, שמטרתו היא לחזקו ולתמוך בו מול הכלל.

   אנו אמורים לדון בבעיה מן ההיבט החברתי שלה ולהציע תוך דיון עקרוני וערכי, התייחסות שתהווה הזדמנות להורים להנחיל ולהעמיק ערכים של אהבת האדם, והגנה על החלש בחברה ובמשפחה.

   אנו יוצאים מתוך הנחה שחינוך הוא כל מה שנעשה בנוכחות של מבוגר והמבוגר מגיב אליו. לכן גם אי תגובה היא תגובה חינוכית המאפשרת ומאשרת את ההתנהגות אליה לא הגיב המבוגר. לכן עלינו להגיב לתופעה החברתית של השעיר לעזאזל, כדי שהילדים לא יבינו שהתנהגות זו מותרת. 

הנחות יסוד בטיפול לא יעיל של מערכת החינוך בתופעת השעיר לעזאזל.

א. הקורבן מפריע לחברה על ידי התנהגויות לא מקובלות כגון: ליצנות, אלימות, מוזרות וכו'. החברה מנסה לעזור לו להשתנות.

ב. הניסיונות השונים כולל הניסיונות האלימים מצד הקרבן להגן על עצמו, מפורשים על ידי החברה כניסיונות לפגוע בחברה וכהוכחה לאשמתו.

ג. הקרבן זוכה ליחס "כאילו" הגון, כאשר מייחסים לו ולחברה מעמד שווה באשמה. גם הוא אשם וגם החברה אשמה.

ד. החברה היא הזקוקה להגנה מפני האחד ולכן המבוגרים שולחים אותו לטיפול, כדי שילמד מה יש בו שמעורר את זעמם של האחרים עליו. כך הוא יוכל להימנע מהתוקפנות כלפיו והתופעה תיפסק.

ה. המצב החברתי ישתפר כאשר היחיד ילמד להתנהג אחרת או כשאר הוא יוצא מהחברה בה הוא נמצא.

ו. הדרך להגן על הנפגע היא באמצעות טיפול פסיכולוגי והרחקה מהחברה.

ז. ההנחה היא שבכל פעם יהיה קורבן אחר והשאלה היא רק "מי הבא בתור?" כי ככה זה בחברה!

ח. אפילו ההורים לא אחת מאשימים את הילד במצבו ודורשים ממנו ליישם המלצות לא יעילות שלהם.

הנחות יסוד בטיפול יעיל של מערכת החינוך בתופעת השעיר לעזאזל.

א. החברה היא זו שפוגעת באחד שאינו מסוגל להגן על עצמו. מחקרים חברתיים מצאו שיש לחברה צרכים שונים למצוא מדי פעם "שעיר לעזאזל", בין השאר כדי ל"השליך" עליו את "הרוע" ואולי לזכות בהיטהרות ממנו.

ב. הניסיונות השונים כולל הניסיונות האלימים מצד הקרבן מפורשים על ידי החברה כניסיונות להגנה עצמית.

ג. הקורבן זוכה ליחס הגון כאשר הוא אינו אשם, אלא רק החברה אשמה.

ד. היחיד הפגוע זקוק להגנה. החברה זקוקה למודעות ולגינוי ההתנהגות הלא מוסרית של כולם נגד אחד. גם המבוגרים ייקחו חלק בהגנה על האחד ובגינוי ההתנהגות החברתית הלא מוסרית.

ה. המצב החברתי ישתפר כאשר החברה, כולל ההורים וכולל המחנכים יעברו תהליך של חשבון נפש על היווצרות התופעה של "שעיר לעזאזל", ועל מציאת דרכים מוסריות להתמודדות עם הרוע שבתוכה.

ו. הדרך להגן על החלש היא באמצעות הגנה יום יומית, הפעלת תוכניות חברתיות המגינות על החלש. וגיוס ההורים בהפעלת סמכותם במיתון התנהגות ילדיהם.

ז. ההנחה היא שחברה מתוקנת יכולה ליצור מנגנונים שמונעים או ממתנים את נזקי התופעה.

ח. ההורים מגינים על הילד מתוך הבנה שהוא קרבן לכוחות גדולים ממנו.

תוכנית הטיפול למחנכים ילדים והורים, המבוססת על הנחות היסוד.

1. הסבר מפורט חברתי, תרבותי על תופעת השעיר לעזאזל באמצעות מושגים שונים: לדוגמא: תופעת הלינטש שהייתה קיימת במערב הפרוע בארה"ב, טקס השעיר לעזאזל היהודי, תופעות החרם והנידוי החברתי, תופעת הניכור בחברה, סטיגמה, סטריאוטיפ, מעמד החלש בחברה, כוח ההמון וההיסחפות, אמת על פי דעת הרוב, קושי להיות יוצא דופן או זר ועוד ועוד. ההסבר כולל הדגשה ויצירת אמפטיה למצבו הפסיכולוגי הקשה של הנפגע מצד אחד ולכוח שמקבלים הפוגעים מצד שני.

2. הסבר מפורט על תהליך היווצרות שעיר לעזאזל: ילד יוצא דופן: חדש, עולה, שמן... מספר ילדים מציקים לו... הוא מתגונן... המצב מחמיר...  הוא מוותר... המצב מחמיר... הוא נעשה ליצן או אלים... המצב מחמיר... הוא אשם... "הקורבן מביא את זה על עצמו אז תלך לטיפול"... נוצר "רעש" סביב הילד... המחנך מקבל מסר מהילדים, המורים האחרים וההורים: "תטפל בילד כדי שיהיה שקט."... המחנך משתף פעולה עם הקבוצה!!!... הילד מרגיש שלא מבינים אותו... המצב מחמיר... ההורים משתפים פעולה עם הקבוצה!!!...  הגברת הלחץ על הילד... המצב מחמיר... הפסיכולוג מנסה לשנות את הילד... המצב מחמיר... כוווללםםם נגדו... הילד חווה שכולם נגדו... הוא מדוכא, מיואש, בודד... לפעמים יכנס למצב דיכאוני... לפעמים יגיב באלימות, יחפש נקמה,  כבר אין לו מה להפסיד...

3. הסבר מפורט לערכים השליליים העומדים בבסיס תופעה זו הם: א. רק החזקים שורדים. ב. כדאי להיות קרוב לצלחת. ג. אין מקום לחלשים. ד. העולם קר עוין ומנוכר.

4. הכנת תוכנית הגנה לנפגע: מודיעים לילדים ולהורים, כי מעכשיו והלאה היחיד יקבל הגנה מלאה, ללא קשר לשאלת הצדק. אנחנו חייבים למען כולנו לעצור את התופעה, כי מחר כל אחד יכול להיות הנפגע. הניסיונות לסייע לנפגע מסכנים את המגן ולכן קיים פחד מצד הרוצים לסייע: מחנכים, הורים וילדים. יש לספק הגנה לא רק לנפגע אלא גם למגינים.

5. הכנת תוכנית חברתית: התוכנית כוללת סידרת מפגשים מתוכננים לילדים ומספר מפגשים להורים. התוכנית כוללת: מידע על התופעה, אמפטיה לנפגע, הכנת תוכניות אלטרואיסטיות שונות להגנה על חלשים.

6. טיפול פסיכולוגי: התערבות של טיפול פסיכולוגי תתקיים, א. לילד הנפגע ולמשפחה הזקוקים לחיזוק עצמי ותמיכה. ב. לילדים אחרים שנבהלו מעוצמת התוקפנות בחברה. ג. לפוגעים מסוימים שאינם מצלחים להפנים את הקודים החברתיים שהועברו בתוכנית.

התמודדות עם מצבי דחיה חברתית/ מאת יששכר עשת

מתוך הספר שלי הורות בדרכי שלום הקניית כישורי חיי בדרכי נעם

   תופעת דחיה חברתית, וחמור מכך להיות שעיר-לעזאזל בכיתה, גורמת לילדים נזקים נפשיים חמורים שעלולים להימשך לאורך שנים. בין השאר ילדים אלו עלולים לסבול מחרדה כללית ודיכאון, פגיעה באמון בסיסי באנשים, ופגיעה בהערכה עצמית. אנו ההורים אמורים להגן על ילדנו ולסייע לו במצבים בהם מופעלים עליו כוחות חברתיים שליליים, כדי למנוע ממנו נזקים לטווח ארוך.

   לצערנו התגובות הראשונות של אנשי החינוך כלפי תופעת הילד הדחוי בקבוצתו, כוללת בדרך כלל ראיית הדחוי כמי שיש לו חלק ואשמה במצבו. בדרך כלל מציעה המערכת החינוכית גם לשלוח אותו לטיפול פסיכולוגי. שני המהלכים הללו רק מחמירים את המצב, כי הם אינם מטפלים בתופעה החברתית שיש לה כוח משלה. התופעה החברתית היא של "עליהום" או "לִינְטְש". כלומר, קבוצה גדולה של אנשים פוגעת במיעוט או בבודד הדחוי.

   ההתערבות המרכזית הראשונית היא מסר ברור לקבוצה שאנו מתנגדים לתופעת פגיעת רבים ביחיד או במיעוט. הנפגע מקבל הגנה מִיָּדִית, כדי לצמצם את הנזק הנפשי שנגרם לו, ובעיקר לשקם את האמון במבוגרים. לטיפול הפסיכולוגי במצבים הללו יש חשיבות רבה בחיזוק הערך העצמי של הנפגע ובהקניית דרכי התמודדות במצב מורכב זה, לו ולמבוגרים.

האם אנו מגינים על ילדנו בכל מצב? איך מגינים על ילדנו מבלי לתקוף את הפוגעים?

האם אנו מציעים שיגן על עצמו באלימות?

מה עמדתנו לגבי קבוצות מיעוט בחברה שלנו?

דרכי חינוך

א. המלצות למחנכים במערכת חינוך

   1. מערכת חינוכית המעבירה מסרים ברורים נגד התנהגות חברתית זו ומפעילה מנגנונים להגנה על חלשים, מצליחה תוך זמן קצר לצמצם ואף להפסיק לחלוטין למשך זמן ארוך תופעה קשה זו.

  2. מחנכים יפעלו על פי העיקרון שהחברה היא זו שפוגעת ביחיד שאינו מסוגל להגן על עצמו. מחקרים חברתיים מצאו שיש לחברה צרכים שונים למצוא מדי פעם שעיר-לעזאזל, בין השאר כדי ל"העביר" אליו את "הרוע" ואולי לִזְכּוֹת בהיטהרות ממנו. זהו מהות טקס השעיר-לעזאזל היהודי שנערך ביום כיפורים על ידי הכהן הגדול. בטקס זה בוחרים שני עיזים, אחד מושלך על צוקי סלעים והשני מוקרב כקרבן לאלוהים.

   3. המערכת החינוכית תתייחס לניסיונות שונים של הקרבן, כולל ניסיונות אלימים או ניסיונות להשתטות, כניסיונות להגנה עצמית ולא כסיבה לכך שפוגעים בו.

   4. היחיד הפגוע זקוק להגנה. החברה זקוקה לְמוּדָעוּת ולגינוי ההתנהגות הלא מוסרית של כולם נגד אחד. גם המבוגרים ייקחו חלק בהגנה על האחד ובגינוי ההתנהגות החברתית הלא מוסרית.

   5. המערכת מבינה שהורי הילד הפגוע אמורים להגן על ילדם מתוך הבנה שהוא קרבן לכוחות גדולים ממנו.

   6. המצב החברתי ישתפר כאשר החברה, כולל ההורים וכולל המחנכים יכירו באחריותם להיווצרות התופעה של שעיר-לעזאזל, ולכן עליהם מוטלת האחריות המוסרית למצוא דרכים לטפל בקשיים החברתיים הקיימים בכיתה. חברה מתוקנת יכולה ליצור מנגנונים מונעים וממתנים את נזקי התופעה.

   7. הדרך להגן על החלש היא באמצעות הגנה יום יומית, הפעלת תכניות חברתיות ללימוד התופעה והשלכותיה על החברה, וגיוס ההורים בהפעלת סמכותם במיתון התנהגות ילדיהם.

ב. המלצות להורים

   1. עלינו להגן על ילדנו בכל מחיר. אם המצב לא נפתר, נעביר אותו למערכת חינוך אחרת.

   2. אל לנו להאשים את ילדנו במצב, כי הוא לא אשם.

   3. נפעל ללא הפסק כדי שמערכת החינוך והמחנכים יעשה את המהלכים הנכונים.

   4. לפי הצורך נעזר בטיפול פסיכולוגי והדרכת הורים, כדי לדעת איך לְשַׁמֵּר את ערך ילדנו בעיני עצמו וּבְעֵינֵינוּ.

   5. נעודד את ילדנו לְפַתֵּחַ קשרים עם ילדים חדשים בחברה בה הוא חי או בחברות אחרות.

   6. אם ילדנו הוא "הטיפוס מופנם" שנהנה להיות עם עצמו, יתכן שזוהי דרך התנהלותו בעולם. אבל אם מצאנו את ילדנו הולך ומתרחק מחברים ונעשה יותר ויותר בודד, עלינו לנקוט בתיווך חברתי על מנת לשנות את המהלך. ילד המתרחק מחברים, מאבד אט אט את כישוריו החברתיים, מפתח מחשבות שליליות על אחרים ועל עצמו, חווה בדידות ועלול להתדרדר לייאוש ודיכאון.

ג. המלצות לילדים

   1. אל תהיה בחברת ילדים שאינם רוצים בך. חפש מקומות בהם אתה רצוי, יש מקומות כאלו.

   2. התעלם כאשר ילדים מתגרים בך ואל תישאר במקום. לעולם אל תתקוף מילולית וגופנית. תוקפנות מובילה לעוד תוקפנות. אם שולחים לך הודעות פוגעות בתקשורת, אל תגיב.

   3. אם אינך יכול ללכת מהמקום, אל תראה רגשות, שלוט בכעסים, השתמש בהומור לגבי המצב, אבל אל תלעג לאחרים.

   4. אם אתה חש בסכנה קרובה ואין לאן לברוח, הֱיֵה תקיף אל ידי אמירות קצרות של התנגדות ללא איום: "לא." "אני לא מסכים שתעשה את זה." "זה לא נעים לי." "אל תיגע בי, אל תעליב אותי." אחרי אמירות אלו יש השהייה המאפשרת לך להתרחק מהמקום.

   5. התאמן כך שֶתֵּרָאֶה בטוח בעצמך, גם אם אינך מרגיש כך. לך זקוף, הרם ראש, אבל אל תביט בעיניים ישירות. זכור שאתה בעל ערך גם אם כרגע אתה מאוים. זכור ש"צוחק מי שצוחק אחרון."

   6. בנה לך קבוצת חברים בסביבה החברתית שלך. אל תמיין אותם יתר על המידה. אלו החברים הזקוקים כמוך להגנה. יחד תרגישו ותהיו בטוחים יותר. חפש ידידי אמת שלא פוגעים בך. זכור כי "טובים השניים מן האחד." השקע בהם במפגשים, בעזרה, בתמיכה.

   7. גלה וזכור את היכולות והמעלות שלך. למד אומנויות לחימה הגורמות להרגיש ביטחון. אומנויות לחימה נועדו לא ללחימה, אלא לביטחון עצמי ולמניעת לחימה. שפר עצמך בפעילות שתהיה בה טוב מאד. הצטרף למועדון או לחוג, שם רוכשים חברים ומהר, כי יש לכם ענין משותף. עסוק בפעילות ספורט, אכול בריא, אל תשב שעות מול מסך טלוויזיה ומחשב. חיה את חייך. דאג לא להיות מוזנח חיצונית, עזור במשפחה ולחברים.

   8. אל תהיה לבד עם הבעיה, חפש מבוגרים שתוכל לשתף אותם. חפש מבוגרים שמבינים את המצב ולא מאשימים אותך.

קישור למאמר "התשמע קולי?": ההתמודדות ההורית עם ילד דחוי חברתית מאת: יעל אברהם

http://www.hebpsy.net/a...&id=2722

קישור למאמר "אין מצב שמפנים את הגב" מאת: יעל אברהם

http://www.hebpsy.net/a...&id=2704

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה", בסוף המאמר, ניתן לשאול שאלות ולבקש בקשות בהקשר לנושא. 

מקורות לנושא השעיר לעזאזל באתרים נבחרים.

1. Bullying and Emotions

http://old.gold.ac.uk/tmr/reports/aim2_firenze2.html

   In contrast with the popular stereotype of bullies as lacking in social skills and understanding, recent studies have underlined that some bullies will need good social cognition and theory of mind skills in order to perpetrate negative actions against victims and to maintain a dominant status within the group. If bullies are cold, manipulative experts in social contexts, the problem of their behaviour can be related to emotions surrounding moral transgression, or to the relation between moral cognition, empathy and moral behaviour. Do bullies understand other children's emotions but just not share them and therefore lack empathy? Or do they simply not recognise suffering and pain in the victims? How do they feel during a bullying episode? Do they simply feel great and proud for having been tough or do they feel guilty and responsible for what they have done?

   This contribution aims at analysing those studies which try to investigate emotions understanding, attributions and coping strategies related to a moral transgression. To this end empirical and theoretical studies are reviewed, and a critical analysis of methods is presented.

2. SCAPEGOATING RESEARCH & REMEDIES

http://www.scapegoat.de...uk/index.htm

BRIEF OUTLINE OF THE SCAPEGOAT SOCIETY

   The Scapegoat Society was formed in the autumn of 1997 for those concerned with the dynamics of attributing blame to others - the core of scapegoating and demonizing. The Scapegoat Society is a resource both for people who have experienced being a scapegoat, and for people working professionally to resolve scapegoat problems.

   The age-old phenomenon of scapegoating shows up everywhere. It causes great anxiety and misery. Scapegoats are found in almost every social context: in school playgrounds, in families, in small groups, and in large organizations. Whole nations may be scapegoated. The work of The Scapegoat Society [non-profit] is to raise consciousness about scapegoating and its dynamics so as to make it easier to resist and root out.

   Merely to avoid awkwardness we use the masculine pronoun throughout. For the convenience of search engines we use some American spellings.

3.Stop Bullying Now. Learn What You Can Do!

http://www.stopbullyingnow.com/index.htm

   As a culture, we are focusing  new attention on childhood bullying and harassment. As we watch children being crushed by bullying, we often feel powerless. No more!
There are ways to stop bullying, based on decades of research.

   There is little need to describe why people want to stop childhood bullying. Childhood bullies are more likely to become young adult criminals than are non-bullies. Bullied children may grow up with diminished self-confidence.

   We sometimes see bullying as an inevitable part of childhood. Yet, according to world-wide research, 50% reductions in rates of  bullying are possible. The Stop Bullying Now intervention is based on The work of many researchers in bullying prevention including England's Smith and Sharp, The USA's Dorothea Ross and Dorothy Espelage, Canada's Wendy Craig and Debra Pepler, Australia's Ken Rigby, Norway's Dan Olweus, and on social worker Stan Davis's thirty-five years of experience with children, families, and schools.

   The links on this site will lead you through an exploration of interventions that work to reduce bullying in schools.

4. Sacrifice, Martyrdom, Scapegoating, Suicide and Terrorism. Definitions, Differentiations and Resources. By Ofer Zur, Ph.D.

 http://www.zurinstitute...rifice2.html

   Terms like sacrifice, martyrdom, scapegoating, terrorism and suicide have been misunderstood, misrepresented and erroneously used interchangeably. This paper defines, explains and differentiates among these terms with emphasis on the psychological aspects of these constructs. Additional resources for each of the five topics are included, and a collection of quotes from a variety of resources on the different topics is presented.

 המאמר עוסק בהתמודדות ההורית עם הדחייה החברתית שחווה ילדם. חלקו הראשון של המאמר מתייחס למורכבות הרגשית של התמודדות הורה עם תהליכי הדחייה של בנו או בתו, ולאופן שבו מורכבות זו מכתיבה את אופי האינטראקציה של ההורה עם המערכות החינוכיות והדמויות הטיפוליות שעמן הוא נפגש במהלך השנים. בחלקו השני של המאמר יוצגו משתנים הקשורים להורות אשר יכולים לסייע לילד לצאת מסטאטוס הדחייה ולתרום להשתלבות החברתית שלו.