תורה כלכלית משפחתית יעילה: "שליש שליש שליש"

כלכלת משפחה "שליש שליש שליש" איך לנהל כלכלת משפחה נבונה?

פחדים כלכליים

  לכל אחד מאיתנו פחדים כלכליים קיומיים (אקסיסטנציאליים). הפחד מהעוני בבסיסו הוא הפחד מהמוות. יש בעוני שמץ של חווית מוות פסיכו-פיזי. בתקופות הטובות בהן אנו זוכים לחסד ולשכר על עמלנו, אנו שמחים. אבל האפשרות שכל זה יילקח מאיתנו, מטרידה ומאיימת. ככל שאנו מטפסים במעלה ההצלחה, הפחדים גדלים. ההיגיון הכלכלי של התהליך מבוסס על השלבים הבאים:

א. אנחנו רוצים להתקדם, להשיג עוד ועוד נכסים כגון דירה, רכב, מוצרי צריכה מתוחכמים ועוד.

ב. לצורך העניין אנו פועלים במדיניות של השקעות, כלומר לוקחים סיכון מחושב מתוך אמונה שנוכל להחזיר את ההלוואה.

ג. ככל שמסתכנים יותר, הרכוש רב יותר ואיתו הפחדים שלא נוכל לעמוד בהתחייבות לשלם את ההלוואות שלקחנו על עצמנו.

עקרונות ההצעה לכלכלת משפחה: "שליש, שליש, שליש."

1. ענווה וידיעת גבולות הכוח הכלכלי שבידי האדם: "כִּי ה' אֱלהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם... אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ... אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם לא תֶחְסַר כּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצוֹב נְחשֶׁת... וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ... פֶּן תּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה... וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כּוֹחִי וְעוֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה."

2. יש צורך בכסף. כסף אינו גנאי: "אמר רבי יצחק נפחא, לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו...". כי בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ..."

3. ניהול כלכלת המשפחה מבוסס על חלוקת המשאב הכספי לשלושה חלקים: "אמר רבי יצחק נפחא, לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו...

4. כל התהליך הזה תלוי בחסדו של האלוהים: "אמר רבי יצחק נפחא, אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין..." ולכן אנו מתפללים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו."

שלושת השלישים.

א. שליש לצריכה יום יומית וגמילות חסד: נשלם עבור חיינו היום יומיים על פי רמת חיים מסויימת. מתוך כך גם נעשר את הכנסותינו כדי לתת צדקה לנזקקים. כפי שהבטיח יעקב אבינו לאלוהים: "...וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך". בשליש זה גם חבויה ברכה כמו שדרשו חכמים: "עשר בשביל שתתעשר... והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו ושבעו, למען יברכך ה´ אלוהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה."

ב. שליש להשקעות בנכסים: נשקיע כספים על ידי לקיחת הלוואות כדי לרכוש נכסים יקרים כגון דירה, רכב, או כדי לפתח תשתיות כגון: עסק, חנות, מגרש, השכלה.

ג. שליש לחיסכון וביטוח לעתיד, לעת ירידה בכושר התפרנסות ולעת צרה: נרכוש מוצרי ביטוח כגון, פנסיה, ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח רפואי.

   כל שינוי ביחד בין שלושת השלישים משנה משהו באיכות החיים אך מחולל קשיים חדשים.

א. אם נצרך יותר בהווה: איכות החיים בהווה תהיה גבוהה יותר, תהיה רווחה חומרית, הנאות רבות יותר כאן ועכשיו וגם אפשרות ליותר גמילות חסד. אבל איכות חיינו בעתיד תהיה נמוכה יותר, יהיו לנו בהווה יותר דאגות לעתיד, יהיה לנו בסיס חלש יותר כדי לספוג למכה כלכלית, יהיו פחות נכסים שמבססים אותנו.

ב. אם נחסוך יותר לעתיד: ההווה יהיה פחות מרווח, נשקיע פחות בנכסים אפשריים יקרים, אבל נדאג פחות לעתיד ולמכה כלכלית אפשרית.

ג. אם נשקיע יותר בנכסים: ההווה יהיה פחות מרווח. העתיד יהיה פחות בטוח, אם כי נכסים נותנים הרגשת ביטחון כי הם ניתנים למימוש. הסיכון שניקח גדול יותר והדאגה לכושר החזר ההלוואות תהיה גדולה יותר.

ובכל מקרה אומר לנו רבי מאיר בעל הנס: "כשאדם בא לעולם/נולד, ידיו קפוצות, כאומר: כולו שלי ואני נוחל אותו. וכשהאדם נפטר מן העולם, ידיו פשוטות, כאומר: לא נחלתי מן העולם הזה כלום."

         יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar