סיוע הרופא והמטפל הרגשי לאנשים ומשפחות מובטלים
התמודדות הרופא והמטפל, עם חולים מובטלים
מאת יששכר עשת, המחלקה לרפואת משפחה, טכניון חיפה.
מאמר זה מיועד בעיקר לרופאים, אך גם בעלי מקצוע אחרים עשויים לפגוש את המטופלים שלהם ברגעים בהם אחד מבני המשפחה או הם עצמם מובטלים. עקרונות הטיפול שיובאו במאמר זה, יכולים להוות כלים מסייעים לכל בעלי מקצוע טיפוליים.
אפשרויות התעסוקה בזמן משבר כלכלי במדינה, הולכות ומצטמצמות. יותר ויותר אנשים מצטרפים למעגל האבטלה. במצב זה רופא המשפחה מקבל את יותר ויותר את המובטלים כחולים. היות ומצב אבטלה מביא אנשים ומשפחות להגיב בתופעות נפשיות, התנהגותיות וארגוניות הפוגעות בעצמם ובסביבתם, רופא המשפחה נמצא בקו החזית הראשון לפגוש חולים אלו ולהציע עזרה ראשונה, גופנית, נפשית, משפחתית, רוחנית. עזרה זו תינתן גם בשלב הראשון לאחר הפיטורין וגם כאשר החולה מובטל זמן ארוך.
מדיווחי רופאים, נראה שיש השפעה קטנה של האבטלה על בריאות החולה ומשפחתו. אך האם אין דיווח זה נובע מן העובדה שהרופאים אינם שואלים שאלות מכוונות? לפני מספר שנים נפגשתי עם גניקולוג. שאלתי: "האם מטופלות שלך שואלות על קשיים בחיי המין?" הוא התפלא על השאלה וענה "מעט!". הצעתי שישאל שאלות ישירה כגון "איך הבעיה איתה באת, משפיעה על חיי המין שלך?" חודש מאוחר יותר, נפגשתי עמו שוב. "סיבכת אותי…" דיווח הגניקולוג בצחוק. "קיבלתי תגובות רבות לשאלתי, גם הצלחתי לסייע פה ושם ובעיקר הפניתי מטופלות לייעוצים שונים." האם זהו המצב גם עם השפעות האבטלה על חיי המטופלים ומשפחותיהם? על פי הספרות המחקרית נראה שכן. אי לכך הרופאים מוזמנים לשאול שאלות ישירות כגון איך אתה מסתדר בזמן האבטלה? איך המצב משפיע עליך, על הילדים, על האישה, על המשפחה? וכו'. בעקבות השאלות להציע סיוע מותאם. מאמר זה מטרתו, להציע כיווני בירור לחשיפת נפגעי האבטלה, ולהציע כלים סיוע ראשוני.
השפעות האבטלה
המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בנגב הכינה עבורנו אתר שבו מוצגים ממצאים המצביעים על ההיבטים הביו פסיכו סוציו ורוחניים של מצב האבטלה. מומלץ לקוראים להיכנס לאתר זה ולעיין בסקירה המעמיקה המובאת שם.
http://unemployment.8k.com/
מחקרים רבים המובאים באתר, מצביעים על רשימה ארוכה ומאיימת של השפעות מצב האבטלה על המובטל, על משפחתו, ועל סביבתו החברתית. היות והרופא אף הוא שייך למעגל העבודה, אין ספק שהאווירה משפיעה גם עליו ולא אחת הוא עלול למצוא עצמו, חווה מצבים נפשיים של מועקה אי נוחות, ודאגה, בהיותו נפגש רבות עם אוכלוסייה של מובטלים במצוקה. הרופא אמור להיות מוכשר לזהות את השפעות האבטלה בתחומים שונים ולהציע סיוע או הפניה לגורמים המתאימים.
העבודה בהיותה פעילות מרכזית בחיי האדם, ולכן האבטלה מותירה חלל עמוק והיא עללה להשפיע באופן נרחב לרעה על המובטל, על בן או בת הזוג , על הילדים, על המשפחה בכלל, ועל הסביבה החברתית. אבטלה גם מורידה בבת אחת את רמת ההכנסות של המשפחה. חלק מהנאות החיים לא ניתן לממש, חלק מן הביטחון בעתיד עלול להיפגע. ולא אחת יש צורך בשינויים מהותיים באורח החיים ובסדרי העדיפויות במשפחה.
המובטל: יגיע למרפאה עם "כרטיס ביקור" גופני בדרך כלל. תדירות הביקורים עלולה לגבור. חולים כרוניים עלולים לצאת מאיזון, ותחושות גופניות של מחושים ואי נוחות יתגברו. המובטל חווה בדרך כלל ירידה בסיפוק בחיים וירידה בערך עצמי, עוסק הרבה בנושא, או נמנע באופן קיצוני מלגעת בנושא, חווה חרדה, מצבי דיכאון שונים, נוטה להסתגרות, כעסים, התפרצויות ואף עלול להגיב באלימות. היות והעבודה מרכזית בחיי רוב האנשים, החוויה של האובדן היא לא אחת כוללנית. כאשר אחד מחברי המשפחה אינו עובד לאורך זמן, סכנת השחיקה הנפשית עולה.
המשפחה: חווה ירידה בערכה, בידוד חברתי, עלולים להתפתח מתחים, היחסים מתערערים, אין התגייסות לסיוע לחברי המשפחה, רמת הביקורתיות עולה, ללא קשר ליכולת תפקוד חבריה. ישנם דיווחים על עליה ברמת האלימות במשפחה,
בת/בן הזוג: עליהם מוטל עומס מעשי ורגשי רב. לא אחת הם חווה בדידות בהיות המובטל מסוגר בעצמו ועסוק בצרותיו.
הילדים: חוששים מעוני, רעב, מצורך ללבוש בגדים ישנים, חוששים שילעגו להם, מתביישים. חווים לא אחת אלימות מצד ההורים. תפקוד הילדים בבית הספר יורד, ילדים עלולים להיגרר להתנהגויות עברייניות ואלימות.
החברה: חברי הקהילה שבה מצויים מובטלים רבים מאוימים מן האפשרות להיכנס למעגל האבטלה, ורמת המתח הבין אישי והתוך אישי עולה.
האמונה: יש נטייה לאבד ערכים, ולחוות חוויה של אובדן דרך.
מצב החולה בתקופה הסמוכה לפיטורין
בסמוך לפיטורין חלק מן המטופלים מגיב בתגובות המוגדרות כ Acute Stress Disorder (ASD). מצב זה עלול להוביל למצב הקשה של PTSD. על שני שלבים אלו בתגובות הפונים למצב הטראומה ניתן למצוא חומר באתר נט"ל:
http://www.natal.org.il/index.asp
מצב ASD דומה למצב ה PTSD, אך אורכו כחודש ואחרי חלוף הזמן, הסימפטומים נעלמים. במצב של אבטלה מתמשכת, כמו במצב של איום מתמשך, התופעות בדרך כלל נעלמות ושבות גם מספר פעמים.
עזרה ראשונה למובטל
העזרה הראשונה אמורה להינתן לחולה, למשפחתו כולל הילדים. מדובר בבעיה שעיקרה אי תעסוקה הפוגעת קשות בפרנסת המשפחה ובדימוי והערך העצמי של חבריה. בהתאם לכך, העזרה הראשונית תתבטא בעיקר בעידוד למציאת תעסוקה ומקורות פרנסה אחרים ואירגון המשפחה במצב שבו רמת ההכנסה ירדה. לצורך זה יסייע הרופא באופן ישיר ויעזור בקשירת קשר עם גורמים מסייעים נוספים, כגון מחלקות לשירותים חברתיים ושירותי יעוץ חינוכי הקיימים בבתי הספר. כאשר מדובר בבעיות נפשיות קשות יותר יטפל הרופא בדרך שבה הוא רגיל לטפל מול גורמי בריאות הנפש.
המטרה העיקרית של עבודת הרופא לסייע לנפגע האבטלה לשמור על מצב נפשי ובריאותי שיאפשר לו לחזור למעגל העבודה ולהגדיל את הסיכוי לחזרה לחיים נורמטיביים עם השלכות מינימליות של הפגיעה.
כאשר החולים יאובחנו כסובלים מ PTSD, מצבם מבחינה אישית ומבחינה אפשרויות סיוע נעשה מורכב יותר, וסיכויי ההחלמה ללא פגיעה מתמשכת הולכים וקטנים. לכן הספרות מעודדת את הגורמים המסייעים לפעול כמה שיותר קרוב במקום וזמן ולשדר ציפייה לחזרה לתפקוד. עשת, מרגלית, שלום ואלמגור (1993) ממליצים לרופאים ראשוניים, להסתייע בעקרונות עזרה ראשונה בהתמודדות הצבאית במצבים של טראומה. עקרונות הטיפול המיושמים למצב של פיטורין ואבטלה כוללים:
1. שיחה על מה שארע, מה ראה, מה הרגיש, מה חשב, מה שמע, מה חש. הורדת אשמה, נורמליזציה.
2. הדרכה למנוחה ורגיעה. טכניקות הרפיה פשוטות. המלצה לפעילות גופנית מהנה.
3. המלצה להתנתק במידת האפשר מאירוע הפיטורין ולהביט קדימה.
4. להיפתח ולשוחח על המצב החדש עם קרובי משפחה וחברים.
5. מתן עידוד לסיכוי ותקווה.
6. ארגון תמיכה חברתית, זיהוי מקורות תמיכה אפשריים.
7. בניית שיגרה חדשה הכוללת סדר יום שיש בו הזדמנות לקחת חלק במטלות חדשות כגון, עבודות בית טיפול בילדים סידורים משפחתיים ועוד.
8. המלצה לצאת באופן פעיל לחיפוש עבודה חדשה.
9. המלצה לעבוד גם בעבודות מזדמנות ולא מקצועיות.
10. המלצה לא להשתמש בתרופות ואלכוהול ובמקום זה להציע תרגילי הרפיה.
11. המלצה על מעקב.
להד ואילון (1994) חברו יחד מזה שנים רבות, בין השאר במרכז לשעת חירום בקרית שמונה. במשך השנים הם פיתחו גישה טיפולית המאפשרת התמודדות שיטתית במצבי טראומה. רוב עבודתם ממוקדת סביב מצבי חירום קשים כגון הפגזות ופיגועים ורעידות אדמה, אך נראה כי עקרונות הגישה עשויים לסייע לרופאים בהתמודדות על קשיי הפונים המגיעים למפגש הרפואי כאשר הם פוטרו מעבודתם ובמהלך היותם מובטלים.
המחברים זיהו דרכים שבהם אנשים מסייעים לסייע לעצמם ולאחרים בהתמודדות עם המצב הקשה בו הם נתונים. הרופאים יכולים לאמץ אסטרטגיות אלו לפעול על פיהם ולהציע אותם לחולים ולבני משפחותיהם.
המחברים מדגישים פעילות בחמישה תחומים שונים וממליצים לנפגעים להוסיף ממדים שימושיים פחות לגביהם, "לסל הטיפול העצמי"
א. התחום הגופני: פעילות גופנית, מנוחה, שינה, שימוש בהרפיות, תזונה נכונה ושתייה מרובה.
ב. התחום השכלי: איסוף מידע על אפשרויות התמודדות, ניתוח המצב, ניהול יעיל של פתרון בעיות וקבלת החלטות. הסחת הדעת לתחומים אחרים מעניינים.
ג. התחום הרגשי: אפשרות לוונטילציה, לגיטמציה לביטויי רגש שונים, חיפוש אחר תמיכה רגשית ואמפטיה.
ד. התחום האמונתי: פירוש חיובי של המצב, ראיית המצב כהזדמנות לצמיחה, חיפוש משמעות לקשיים, העמקת אמונות קיימות, ושימוש בכוחות הגלומים באמונה.
ה. התחום החברתי: קבלת סיוע חברתי, נטילת תפקיד, הגברת השייכות.
ו. התחום הדמיוני: שימוש ביצירתיות, משחק, ודמיון מודרך ככלי חיזוק עצמי וחיזוק יכולת התמודדות.
דרכי התמודדות של משפחות שבה אחד מבני המשפחה מובטל.
תצפיות ודיווחים על דרכי התמודדות במצבים של אבטלה, מעלים שלל של רעיונות ופעילויות אותן ניתן להציע, ולסייע לחולים ולמשפחות להגיע להפעלתם.
הגוף: השקעה בפעילות גופנית ושמירה על בריאות, תזונה נכונה ובריאה, טיפול תרופתי לפי הצורך.
הנפש: חיפוש משמעות חדשה בחיים, השקעה בתחומים מוזנחים כגון בילדים ובחברה, ארגון סדר יום הכולל גם פעילות קבועה לחיפוש עבודה. גיבוש זהות עצמית חיובית בתחומים חדשים, סיוע תרופתי להגברת הריכוז, מצב הרוח וסיוע בשינה.
המשפחה: חיזוק התא המשפחתי, התלכדות מול האיום, התגייסות של כולם לעזור כולל בפרנסה, חיסכון בהוצאות, מתן אפשרות להעלאת רגשות שליליים ומתן אפטיה ותקווה. עבודה בעבודות מזדמנות, עבודה בהתנדבות. תמיכה וסיוע בחיפוש עבודה.
החברה: התחברות למשפחות אחרות במצוקה, התאגדות לעזרה הדדית, פעילות ציבורית למען מובטלים ועוד. מוכנות לקבלת סיוע
הרוח: חיזוק האמונה הביטחון וההרגשה שמדובר בניסיון חשוב, שינוי סידרי עדיפויות, ראיית ההזדמנות ללמוד תחומים חדשים.
חברים, שוק העבודה במצב קשה, התחזיות אינן מעודדות.
כולנו מוזמנים לדווח עבור כולנו על חומר מקצועי שימושי ובעיקר על רעיונות והצעות לתרום את חלקנו לסיוע לחולים ולמשפחות.
סיפרות עזר:
א. מתוך אתר אוניברסיטת בן גוריון מומלצים:
1. Fryer, D (1998). Labour Market Disarantage, Deprivation and Mental Health.
2. Lennon, M.C (1999). Work and Unemployment as Stressors. New-York, Cambrige.Un.
3. Schlibner, T.C & Pergoy, J.J (1994). Unemployment Effects on the Family and the Child:Intervention For Connselors. Journal of Connseling & Development, 72(4),368-372.
4. Warr, P (1998). Unemployment and Mental Health :Some British Studies. Journal Of Social Issues, 44,47-68.
5. בר-יוסף, ר(1993). האבטלה כטראומה. בתוך ד. יחזקאל(עורך), ישראל מול טראומות. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
6. כץ, מ (1992) פצצת זמן בריאותית הטמונה באבטלה. משאבי אנוש, 26,34- 18
ב. ספרות נוספת:
7. להד מ. אילון ע. (1994) "על החיים ועל המוות" חיפה : הוצאת נורד.
8. Eshet I., Margalit A., Shalom J., Almagor G., The use of Short Family Therapy in Ambulatory Medicine (SFAT-AM), in Israel during the Gulf War. Family Systems Medicine , 11 (2): 163-172 . 1993.
9. Feldman M. D., Christensen J. F., Behavioral Medicine in Primary Care. Appleton and Lange, 1997.
10. Korn M., Emerging Trends in Understanding Posttraumatic Stress Disorder. 154th Annual Meeting of the American Psychiatric Association
Day 3 - May 7, 2001.
יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar
