מחוייבות לקשר הזוגי תורמת לאיכות חיי הפרט

Journal of Social and Personal Relationships, Vol. 22, No. 5, 607-627 (2005)
מחקר על השפעות מעמד ואיכות הנישואים לגבי איכות חיי הפרט/הביא יששכר עשת

Consequences of relationship status and quality for subjective well-being

Kamp C.M. D., Amato P.R.

   המחקר בחן את הקשר בין רמות מחויבות של הפרט לזוגיות לבין איכות חיים של הפרט. מתברר שככל שרמת המחויבות לזוגיות גבוהה יותר, כך אנשים מדווחים על עצמם כעל בעלי איכות חיים טובה יותר.

   אנשים נשואים שזוהי רמת מחויבות גבוהה, מדווחים על איכות חיים גבוהה יותר מאנשים שחיים בקשרים בעלי רמת מחויבות נמוכה יותר, כגון אלו שגרים במגורים משותפים, אלו שיש להם חברות יציבה, אלו שיש להם יחסים מזדמנים ואלו שיש להם מעט יחסים או ללא יחסים.

   אנשים הנמצאים ביחסים מאושרים מדוחים על איכות חיים טובה יותר מאשר אנשים ביחסים לא מאושרים.

   אנשים הנמצאים ביחסים מחייבים יותר גם ללא יחסים מאושרים, עדיין מדווחים על איכות חיים טובה יחסית למצבי רמת מחויבות נמוכה יותר לקשר.

   המסקנה היא שיחסי זוגיות מחייבים יותר משפיעים על איכות החיים של הפרט אפילו יותר מאשר יחסים מאושרים.

   מעניין שלא נמצא קשר בין אנשים שיש להם איכות חיים טובה יבחרו בחיים זוגיות מחייבים יותר.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   This study examined the links among relationship status, relationship happiness, and a latent measure of subjective well-being. Using the study of Marital Instability over the Life Course, we found that married individuals reported the highest level of subjective well-being, followed (in order) by individuals in cohabiting relationships, steady dating relationships, casual dating relationships, and individuals who dated infrequently or not at all.

   Individuals in happy relationships reported a higher level of subjective well-being than did individuals in unhappy relationships, irrespective of relationship status. Even with relationship happiness controlled, however, relationship status was associated with subjective well-being.

   A longitudinal analysis suggested that shifting into more committed relationships was followed by improvements in subjective well-being.

   Little support was found for the assumption that people with a high level of well-being select themselves into more committed relationships.