רגשות אשמה כחוויה מתקנת/יששכר עשת

רגשות אשמה כחוויה מתקנת/מאת יששכר עשת

   אדם חווה אשמה בעקבות פגיעה באחר, האדם או הטבע. רגשות אשמה הם תוצאה של פחד שלא לציית לציוויי תרבות שמיוצגים על ידי הורים ודמויות סמכות נוספות. פחד זה הופנם להיות מצפון מייסר, שיש בה גם את כוח הסליחה. מה תהיה מידת האשמה ומידת הסליחה בתוכנו? זהו שאלה חינוכית להורים ולסביבה מחנכת.

   על היכולת לחוות אשמה בעקבות "חטא" מדבר מרטין בובר במאמרו "אשמה ורגשות אשמה" בספרו פני אדם. בעקבות האשמה יכול האדם לעסוק בהרגעת האשמה מבלי שיהיה מחויב ב"חטא". בעקבות האשמה יכול האדם להרגיש מחויב בדו שיח עם הנפגע שיש בו וידוי וכפרה. מדו שיח זה תוכל לצמוח אולי תשובה כלומר שינוי פנימי.

   "אפשרות של תהליך ריפוי אמיתי... הרי זה הרגע האפשרי כשהאישיות המתעוררת והמתאוששת כל צרכה, מתנשאת ועולה מתוך חיסורי שקיעות המצפון, אל רומו, ומתגברת בכוח עצמה על החומר שהגיע לה מידו."

   "כי במצפונו של האדם הוטבעה יכולתו להתנשא."

   "האדם מנסה להאיר מעמקיה של אשמה, שאמנם הכיר אותה בתורת אשמה, אבל עדיין לא הכיר מהותה ומשמעותה בשביל חייו."

   תהליך השינוי/התיקון/התשובה היהודי מבוסס על מספר מרכיבים: חטא, אשמה, ווידוי, סליחה, כפרה, תיקון עצמי ותיקון עולם.

   האשם הראשון מתוך הציווי הראשון. ספר בראשית פרק ג (ט) וַיִּקְרָא הֹ' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: (י) וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא: (יא) וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ: (יב) וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל: (יג) וַיֹּאמֶר הֹ' אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל:                                         

   בזכות האשמה: ספר ישעיה פרק נג (י)...אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים...

קווים מנחים להתמודדות עם אשמה בטיפול:

1. לקבל את עובדת האשמה של המטופל. לא להרגיע את האשמה.

2. לברר האם יש כאן אשמת אמת או אשמת כזב. אשמת כזב היא אשמה שבה אין פגיעה באחר. אשמת אמת היא אשמה כשיש עדות לפגיעה באחר.

3. אשמת כזב מחייבת טיפול במצפון נוקשה, כל מטפל על פי גישתו.

4. טיפול באשמת אמת:

    א. הכירות עם תגובת התוקפנות כלפי האחר המתסכל, המאיים, המעורר חרדה ופחד.

    ב. היכרות עם דרכים אחרות להתמודדות עם תסכול ואיום.

    ג. היכרות עם דרכי התגוננות עדינות מותאמות לפגיעה.

    ד. סיוע בתהליך של בקשת סליחה ופיצוי לנפגע.

    ה. אימונים במצבי תסכול ואיום.

    ו. תשומת לב לשינויים המתחוללים במטופל כתוצאה מהתהליך. (תיקון עצמי)

    ז. תשומת לב להשפעות לטובה של השינויים לטובה על אחרים (תיקון עולם)

יששכר עשת: טיפול נפשי משפחתי ברוח תרבות,יהדות ומדע הרפואה. ספטמבר 2008

http://www.hebpsy.net/community.asp?id=113