9. סיוע רופא המשפחה לילדים בני נוער והמשפחה בהתמודדות עם מחלה כרונית.
כללים להדרכת רופא משפחה על ידי איש מדעי ההתנהגות
סיוע רופא המשפחה לילדים, בני נוער ומשפחותיהם בהתמודדות עם מחלה כרונית.
(מתוך קורס רפואת מתבגרים שמתקיים במחלקה לרפואת משפחה טכניון חיפה)
יששכר עשת דר' דקלה אגור כהן דר' שלומית סייג.
מבוא
1. לכל משפחה וחולה יש דרכי התמודדות משלו. שימו לב לדרך הייחודית שלו תוך בירור והערכת דרכי התמודדות יעילות לתווך קצר, אך גורמות נזק לתווך ארוך, או דרכי התמודדות ששכרן נמוך מהפסדן.
2. סייע למשפחה לזהות את הכוחות ודרכי ההתמודדות של הפרט, המשפחה, הקהילה, בעלי מקצוע עודד להשתמש ולהעצים אותם.
3. זהה סימני אזהרה אצל חברי משפחה אחרים שמעידים על דרכי התמודדות לא יעילות: מחלות וסימפטומים פיזיים ונפשיים של חברי משפחה אחרים שאולי קשורים לדרכי ההתמודדות וקשיים בזוגיות.
4. שאל על "רווחים" שכבר הרוויחו ועל "רווחים אפשריים" כולל צמיחה והתפתחות של החולה והמשפחה בתחומים שונים כתוצאה מההתמודדות עם המחלה. אנשים מדווחים על: מציאת משמעות בחיים, קשרים בין אישיים עמוקים יותר, יכולת אבחנה בין עיקר וטפל בחיים, יכולת להנות באמצעות מעט משאבים ועוד.
5. קרא את הספרים הבאים והכר את אתר משאבים של פרופסור מולי להד:
1. McDaniel S. H., Campbell T.L., Seaburn D.B., Family Oriented Primary Care. Springer Verlg. 1990.
2. McDaniel S. H,. Medical Family Therapy. Bsic Books 1992.
3. מרכז משאבים הוקם על ידי פרופסור מולי להד במטרה לקדם ידע ופרקטיקה בנושאי התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר ברמה האישית, הארגונית-מערכתית והממלכתית. http://www.icspc.org
א. השפעות שליליות אפשריות של המחלה על החולה והמשפחה.
1. מחלה כרונית מעלה את הרמת המתח במשפחה.
2. הרגשות אשמה של הורים.
3. אבל על אובדן חיים נורמאליים ומה היה יכול להיות.
4. חששות שילדים אחרים "ידבקו" או שהם בעלי פוטנציאלי גנטי לחלות במחלה.
5. השפעות שליליות של המחלה על התפתחות הילד, מצב רגשי וחברתית בשלבי התפתחות שונים.
6. משפחה עלולה להיפגע כתוצאה מפגיעות מצד גורמי טיפול ולא רגיש תוך מסירת מידע מאיים ומתן יחס פוגע ובלתי מכבד.
7. השפעות אפשרויות על הדינאמיקה המשפחתית:
*מעורבות יתר של חברי המשפחה זה בזה.
*שמירת יתר.
*דפוסי חיים נוקשים ולא יעילים.
*חוסר יכולת לפתור קונפליקטים או הימנעות מקונפליקטים.
*פגיעה בזוגיות כך שהילד החולה ואחד ההורים עומדים נגד ההורה אחר.
8. המחלה הכרונית עלולה לפגוע או להפר איזון בתחומי חיים שונים של המשפחה: מצב פיזי של חברי המשפחה, אווירה ותקשורת במשפחה, מצב חברתי, מצב כלכלי.
ב. התערבויות טיפוליות.
1. הסברת המחלה והשלכותיה למשפחה ולילד.
2. סיוע בקבלת המחלה, מתן לגיטימציה לסוגי רגשות ודאגות שונים ופתיחות רגשית בעניין המחלה.
*שאל באופן ישיר על החוויה.
*העלה והיה אמפטי לגבי רגשות הקשורים לבעיות מסוימות של החולה והמשפחה.
*תן לגיטימציה ברמה מסוימת לרגשות קשים: ייאוש, אשמה, כעס, פחד, הכחשות.
*עודד החולה להביע רגשותיו וקשייו במשפחה, עודד אחרים להקשיב ולכבד רגשותיו.
*ברר תגובות רגשיות במצבים מסוים, סייע לפי הצורך ביחסים בין אישיים.
*הצע לחברי המשפחה להיות ערניים לרגשות האחרים במשפחה ובסביבה. הצע הדרכה.
*כשעולים רגשות קשים אל תמהר לעודד, עודד אנשים במשפחה לתמוך ולהיות איתם.
3. זיהוי וסיוע בזיהוי ושינוי לגבי אמונות בריאות בלתי מסתגלות, כולל מתן מידע מדויק.
4. הערכת רמת המגבלות והנכות, מתן הנחיות והדרכה לחיים עם המגבלות. עודד את חברי המשפחה לפתח תרבות של שותפות בסיוע ובתמיכה תוך שמירת איזון בין טיפול לחיים רגילים.
5. שמירה על מקומו הטבעי של הילד במשפחה, תוך התחשבות במגבלות בעקבות המחלה.
6. תשומת לב להשפעת המחלה על חיי בני הזוג ומתן סיוע מותאם.
7. סיוע למשפחה בשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים.
8. תשומת לב למתחים וקשיים של חברי משפחה אחרים שאולי מושפעים מהמחלה הכרונית. ומתן סיוע מותאם.
9. תשומת לב לסיכון התפתחותי בהתאם לגיל הילד. הפניה לסיוע רפואי, סיוע בלימודים ובהתפתחות אישית, סיוע רגשי, סיוע חברתי.
10. הדרכה לתקשורת יעילה עם בעלי מקצוע שונים ועם בית הספר.
11. סיוע בארגון תמיכה מן המשפחה המורחבת והקהילה הקרובה.
נתפלל שנזכה לגדל מתבגרים מועילים לחברה שלנו
