הזמנת חלום בעולם העתיק (חלומות "אינקובציה") / ד"ר חיים וייס

    הזמנת חלום בעולם העתיק - פרק מעבודת הדוקטוראט של ד"ר חיים וייס

          העבודה השלמה היא בנושא "מעמדו ותפקידו של החלום בספרות חז"ל"

נשלח למערכת באדיבות המחבר. פורסם גם במסגרת המאמרים של "פסיכולוגיה עברית"

ד"ר חיים וייס         ©

המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חלומות אינקובציה

כפי שמציין דודס, אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה'אינקובציה' -  טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים ושמלווה באקטים פולחניים. שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי.[1] 

חלומות אינקובציה – סקירה היסטורית

הדגם המקובל של חלום אינקובציה בספרות המקראית ובספרות המזרח הקדום הוא חלום ההתגלות (Theophany Dream) בו "בא" האל אל האדם בלילה וניצב למראשותיו: "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה" (בראשית, כ' ג'). על פי רוב חלום מסוג זה מתקבל בזמן שינה במקדש מתוך הנחה כי התגלות האל במקדשו שכיחה יותר מאשר מחוצה לו. כך למשל, התגלותו הדיאלוגית של האל לשלמה שהתרחשה בעת שישן במקדש שבגבעון:

וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת יְהוָה, לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו; רַק בַּבָּמוֹת, הוּא מְזַבֵּחַ וּמַקְטִיר׃ וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם, כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה; אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא׃ בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָֹה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ׃ וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה, אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר לוֹ, אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא׃ וְעַבְדְּךָ, בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ; עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב׃ וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע; כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה׃ וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי; כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה׃ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט׃ הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ׃ וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד; אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ׃ וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ; וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ׃ וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם; וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָי, וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו.[2]

בסוג זה של חלום, ההתגלות כמו גם דברי האל נושאים אופי ישיר וגלוי ולפיכך החולם אינו נזקק, על פי רוב, לפרשנות כלשהי. כפי שמציינת רות פידלר, חלומות אלו רווחו בעת העתיקה ואנו מוצאים כדוגמתם במקורות שומריים (חלום גודאה)[3] ובמקורות מצריים (חלום מרנפתח).[4]

דוגמא מאוחרת יותר המשמרת את המסורת המקראית ניתן למצוא בכתבי יוספוס. ב'קדמוניות היהודים' מתאר יוספוס את חלומו של ידוּע הכהן ערב הגעתו של אלכסנדר הגדול לירושלים:

שמע הכהן הגדול ידוּע על כך והיה שרוי באימה ובפחד ואובד-עצות, כיצד יתראה פנים את המוקדונים בשעה שמלכם כועס בגלל מריו הקודם. וכן קרא את העם לתפילה והקריב עימו קרבן לאלוהים ובקש מלפניו, שיגן על העם ויחלצו מן הסכנות המרגשות לבוא עליו. ואחרי הקרבת הקרבן שכב לישן, [ואז] הודיעו אלוהים דבר בחלום, שיתחזק ויקשט את העיר בזרים ויפתח את השערים ויקבל את פניהם כששאר האנשים לבושים לבנים והוא והכוהנים בבגדיהם כחוק, ולא יחששו פן תאונה להם רעה, כי עין אלוהים עליהם. כאשר קם משנתו שמח בנפשו מאוד וסיפר לכל את דבר אלוהים שהיה אליו, ועשה ככל שהוגד לו בחלום וחיכה להופעת המלך.[5]   

מנהג השינה במקדשי אלים, בעיקר לצרכים של קבלת מידע רפואי מהאלים דרך החלום, היה שכיח למדי בתרבות ההלניסטית. בין האלים הבולטים ששמם נקשר עם יכולות רפואיות, ולפיכך השינה התבצעה לרוב במקדשיהם, ניתן למצוא את אסקלפיוס (('Aσkληπιός, איסיס (I]siv) וסרפיס ((Σάραπις.[6] כפי שמציין הולוצ'ק הרפואה בעולם היווני התבססה על שילוב בין מידע שניתן לכנותו 'מדעי' ובין פרקטיקות מאגיות-ריטואליות שהיוו חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון והטיפול.[7]

הבסיס העיוני לחלומות אינקובציה

ההנחה כי ביכולתו של החלום לספק מידע רפואי יעיל נשענת על תפיסה רחבה יותר, לא דתית במהותה, לפיה החלום הוא כלי דיאגנוסטי רב ערך שתוכנו מושפע באופן ישיר ממצב בריאותו של החולם.[8] ראשיתה של טענה זו בדברי אריסטו שהתייחס לחלום כמערכת של אינדיקציות המעידות על מצבו הגופני הספציפי של החולם. כך למשל קבע כי הופעת חלומות המכילים הפרעות רבות או שכחת חלומות משקפים את מצבו של הגוף המצוי בחוסר הרמוניה ואי שלמות תפקודית.[9] מערכת טיעונים זו בדבר היכולות הדיאגנוסטיות של החלום מגיעה לכלל שלמות תיאורטית בחיבור "על החלומות" ((περὶ e0νυπνίων  המיוחס להיפוקרטס,[10] המציג את החלום ככלי דיאגנוסטי טכני שדרכו ניתן לאבחן מחלות פיזיולוגיות רבות ומגוונות.[11] לכך ניתן להוסיף את גלנוס, הרופא בן המאה השנייה לספירה, שהביע שותפות לתפיסה זו בחיבורו ""אודות אבחנה בעזרת חלומות" ((περὶ τa\ς e0νυπνίων διaγνω&σeις,[12] וכן, באופן מפתיע, גם קיקרו, המפקפק לרוב בחשיבותם ומשמעותם של חלומות:

They say that from some kinds of dreams the physician can gather indications concerning a patient's health.[13]

2.2.2 שאלת חלום

על אף העובדה שפולחני אלי הרפואה שהוזכרו לעיל רווחו בארץ ישראל, לא עלה בידי למצוא בספרות חז"ל עדויות לשימוש של יהודים פולחני בשינה במקדשים או במקומות אחרים לצורך קבלת חלום.[14] עם זאת, כפי שמראים סטרומזה וקוקס-מילר, בספרות הנוצרית נעשה שימוש בסוג זה של חלומות כאשר את הלינה במקדש מחליפה לינה בכנסיות או באתרי קבורה של קדושים.[15] מטרת חלומות אלה היא בדרך-כלל  קבלת התגלות של קדוש כזה או אחר וייסוד פולחן עבורו.[16]  

מחלום אינקובציה לשאלת חלום  

כאמור בספרות חז"ל לא ניתן למצוא עדות מלאה לשימוש בחלומות אינקובציה על הפרקטיקות הריטואליות הנלוות לכך. עם זאת בספרות המרכבה וההיכלות אנו מוצאים טקסטים המעידים על שימוש יהודי בחלומות מוזמנים לצורך קבלת תשובה לשאלה כלשהי, טכניקה המכונה "שאלת חלום".[17] הטקסטים הללו מתארים רצון של חולם כלשהו לקבל מידע ספציפי אותו הוא מזמין מאת ייצוג כלשהו של "שר החלומות".[18] לשם כך עליו לבצע מספר פעולות ריאוטליות הכוללות צום, שינה בזוית מסוימת, קריאה ריטואלית של פסוקים ותפילה, שמטרתן היא לייצר סיטואציה בה אותה דמות תהיה חייבת להופיע בפניו ולענות לו על שאלתו:

כן עשה צום שלושה ימים וקרא לי[19] אילו הפסוקים בכל לילה ולילה ושון בבגדך. ובלילה השלישי קח הספר בידך וקרא אילו השמות שלושה פעמים עם הפסוקים ואחר שכב על כתפך שמיד יבוא לך דמות אדם וידבר עמך כל מה שתש(י)אלו מן דבר גדול עם[20] דבר {ק?וו} קטן ברוך הוא וברוך שמו.

וזה אשר תקרא [...] ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם. אלוהי הרוחות מחייה מתים סומך נופלים מתיר אסורים התר אסורי ותרצה לפניך את דברי שאני עפר ואפר ורוחי תלויה בידיך. אני עבדך בן אמתך. ובאתי להפיל תחינתי לפניך להודיעני דבר כך וכך אם יהיה אם לא {?} ותהיה ביאתו בנחת ולא בכעס עד שאבין את כל דבריו ולא אשכח. ואל ישיבני ריקם מלפניך כי אתה רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת כי בך בטחתי ואותך קיויתי ועיניתי בצום נפשי מפחד ורעדה שנפל עלי בדבר כך וכך ואדע ואבין ויהיה ברור לפני ובכל ליבי ובכל מאדי נשתטחתי לפניך בתפילה שאין עונה אחר זולתך ואין עונה אחר מבלעדיך ובשמך המהולל והמפואר אני גוזר על שר של חלום שימהר ויבא לי הלילה הזה ויגיד לי הלילה הזה כל צרכי.[21]             

כפי שניתן לראות מנוסח הדברים הרי שזהו מרשם מאגי המיועד לבקשות אישיות של החלום. עם זאת המרשם אינו מפרט תחומים ספציפיים ולמעשה על פי הגדרתו ניתן בעזרתו לבקש על כל צרכיו של החולם ללא כל הגבלה.[22] 

מאוחר יותר, החל מתקופת הגאונים, השימוש ב"שאלות חלום" נעשה תכוף ומקובל. את נוכחותה של "שאלת החלום" בספרות הגאונים אנסה להדגים בעזרת אגרת-שאלה שהופנתה לרב האי גאון מאת יהודי קירואן. במסגרת דיון עקרוני אודות אמיתותן של טכניקות מאגיות שונות עולה גם שאלת התייחסותו של רב האי גאון לקבלת מידע בעזרת שאלת חלום:[23]

וכן בשאילת חלום יש כמה (היו) זקנים וחסידים אצלינו יודעים אותם ומתענים כמה ימים לא אוכלים בשר ולא שותים יין ולנין במקום טהרה ומתפללין וקוראים פסוקים ידועים ואותיות במספר ולנים ורואים חלומות מופלאות כמות נבואה, ויש מהן מי שהיו בימינו ונדעה אותם, היה לכל אחד צורה ידועה, לזה זקן ולזה בחור יתראה בו ויגיד לו ויקרא לו פסוקים שיש בהם אותו ענין ששאל עליו, יודיענו אדונינו ויבאר לנו כל זה בחכמתו.[24]

שאלה זו לרב האי גאון בדבר תקפותן של שאלות חלום חושפת, אגב התיאור,  תהליך מלא ושלם של חלום אינקובציה. התהליך מורכב משלושה חלקים עיקריים:

א.      הכנה ריטואלית – התענות, הימנעות מאכילת בשר ושתיית יין וקריאת פסוקים ידועים ואותיות מיוחדות.

ב.      לינה במקום טהרה – לא ברור מהו מקום זה, סביר להניח כי מדובר בבית מדרש או בבית כנסת או אולי אף במקווה – מקום בו מיטהרים. 

ג.        התגלות וקבלת תשובה על השאלה שהוצגה – ההתגלות נעשית על ידי דמות קונקרטית "לזה זקן ולזה בחור", ובכך דומה גם לדגם המקראי המדגיש את התייצבותה של דמות כלשהי למראשות החולם.  

יש לציין כי תוכן שאלת החלום במקרה זה אינו עולה בבירור מנוסח השאלה, היינו - האם מדובר בשאלות כלליות או בשאלות ספציפיות, ובעיקר כאלה של תלמידי חכמים; אולם מתוך תשובתו של רב האי, המתמקדת בתלמידי חכמים הנעזרים בשיטה זו, עולה כי הכוונה היא, ככל הנראה, לתלמידי חכמים.[25] עם זאת, מנקודה זו ואילך ניתן להצביע על שלושה אופני שימוש בשאלת החלום: שאלת החלום הפרטית הדומה במתכונתה ובאופייה לזו מספרות ההיכלות[26], שאלת החלום ההלכתית[27], ושאלת החלום בה עשו שימוש מקובלים[28]