בעיות התנהגות בחיות מחמד/ ד"ר עפרה גלילי
בכל בעיית התנהגות נפגע הקשר אדם-חיה (human animal bound ). הבעלים מאוכזב מחית המחמד שלו דבר העלול בסופו של דבר לגרום למסירת החיה לעמותה כלשהיא. טיפול בבעיית התנהגות של החיה מטרתו לשקם קשר זה ע"י שיפור בהתנהגות החיה והסבר התנהגותה לבעלים ( חינוך הלקוח) ועקב זאת המשך השארתה בבית. הטיפול כולל טיפול התנהגותי וגם בתרופות פסיכיאטריות.
בעיות התנהגות בחיות מחמד
ד"ר עפרה גלילי D.V.M. ©
המרפאה לטיפול בבעיות התנהגות בית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית-בית דגן
נשלח למערכת "רפואת הנפש" באדיבות המחברת.
כלבים וחתולים הם מחיות המחמד המבויתות הנפוצות ביותר.
הכלבים אשר מוצאם מהזאב עברו ביות לפני כ-10,000 שנים והחתולים ,אשר מוצאם מחתול הבר האפריקאי,עברו ביות לפני כ-7000 שנה.
בהרבה מבתי האב בישראל נמצאים אחד או יותר מחיות מחמד אלה. הקשר אדם חיה ( human animal bound ) מעשיר גם את האדם וגם את החיה.קיימים מחקרים רבים המוכיחים את יעילות קשר זה הן לילדים ולמבוגרים בבית הממוצע והן לפרטים בעלי בעיות שונות –ילדים עם הפרעות למידה, פגועי נפש ,עבריינים, אסירים, ילדים אוטיסטים ועוד ועוד- תחום עניין הנקרא-טיפול באמצעות בעלי חיים.
לא אחת קורה שחיית המחמד הזאת אינה מתנהגת כפי שהבעלים היה רוצה - עובדה המביאה את הבעלים לתסכול, פוגעת בקשר בינו לבין חיית המחמד שלו ויכולה בסופו של דבר לגרום לכך שימסור את חיית המחמד שלו לעמותה כלשהיא - כאשר ברוב המקרים אם לא יימצא לה בעלים חדש תוך פרק זמן מסוים - היא תורדם.
כך ,שלמעשה ניתן לומר שמספר ניכר מחיות המחמד הסובל מבעיות התנהגות יכול להגיע למצב שבו יהיה מורדם (לצערנו הרב) !!
בארה"ב נאספו נתונים המצביעים על כך שהורג הכלבים והחתולים מספר 1 שם הוא בעיות התנהגות - זאת אומרת יותר כלבים וחתולים מורדמים עקב בעיות התנהגות מאשר בעיות רפואיות.
כך שאם נוכל לשפר את התנהגות החיה ועקב כך את הקשר שלה עם בעליה יש סיכוי סביר שהחיה לא תורחק מביתה.
הסיבות לבעיות ההתנהגות הם מגוונות:
סיבות גנטיות, חוסר סוציאליזציה נכונה בשלבים הקריטיים השונים בהתפתחות התנהגות חברתית של החיה, סיבות רפואיות , וסיבות סביבתיות –סביבה לא מתאימה לצרכי החיה.
התנהגות החיה יכולה להיות נורמלית ( מבחינה ביולוגית) או לא נורמלית ( בנורמלית כוונתנו היא - אם החיה הייתה מבצעת התנהגות זאת בטבע האם היה לזה ערך הישרדותי) אך מה שחשוב הוא האם היא מקובלת על הבעלים או לא.
התנהגות יכולה להיות נורמלית לחיה כמו סימון בבית אך לא מקובלת על הבעלים-וכאן צריך להתערב ולעזור.
הטיפול בעיקרו מתרחש במפגש עם החיה ובעליה ואורך כשעה וחצי.
במהלך הטיפול נשאלות שאלות רבות ("ראיון התנהגותי") הכוללות : גיל אימוץ, התנהגות כגור, גיל התחלת הבעיה, תיאור הבעיה, תיאור מספר אירועים אחרונים, שפת גוף של החיה במהלך ביצוע ההתנהגות, תגובת הבעלים להתנהגות הבעייתית, תדירות האירועים, שיגרת יומה של החיה, מצב בריאותה ( במידת הצורך מתבצעת בדיקה פיזיקלית וכן בדיקות מעבדה שונות כמו בדיקות דם ושתן) ,ציפיות הבעלים ומוטיבציה שלהם לבצע את שיעורי הבית-הטיפול.
ישנם כמובן עוד שאלות רבות למצבים ספציפיים-כמו שאלון לבעיות תוקפנות –באילו מצבים החיה מראה את ההתנהגות הבעייתית, האם החיה הזהירה קודם,האם הייתה חדירה של העור בנשיכה ועוד. וכן שאלון מפורט לעשיית צרכים מחוץ לארגז אצל חתולים –כמו מספר הארגזים, דרגת ניקיונם, מיקומם ועוד.
לאחר שלב השאלות מגיעים לאבחנת הבעיה (או מספר אבחנות מבדלות): ממה סובלת החיה.
לאחר האבחנה חייבים לחוות דעה לגבי סיכוי הצלחת הטיפול ( פרוגנוזה ) ולמה.
מאד חשוב לתת הערכה ריאלית כדי לא להשלות את הבעלים לגבי הצלחת הטיפול. ברוב המקרים אנו מדברים על שיפור בבעיית ההתנהגות או שוני בהבנת הבעלים את מצב החיה ולכן שיפור הקשר ביניהם.
הפרוגנוזה מושפעת ממספר דברים: אבחון נכון של הבעיה ושל הסיבות המעוררות את ההתנהגות הבעייתית, משך הבעיה, עד כמה התנהגות צפויה ועד כמה ניתן לכוונה מחדש, חומרת הבעיה ( בעיקר בתוקפנויות), והענות הבעלים - עד כמה יהיה שיתוף פעולה עמם , שתלוי במידה רבה בהבנת הבעלים את הבעיה , במוטיבציה שלהם, וכן במידת פחדם מהחיה ( אם מדובר באירוע של תוקפנות).
לאחר הפרוגנוזה ניגשים לטיפול עצמו. הטיפול כולל :
1) שינויים בסביבת החיה - כמו הרחקת חתולי רחוב מסביבת הבית אם החתול מסמן.
2) חינוך הבעלים - שכולל הסברים על התנהגות ביולוגית נורמלית של החיה, וכן הסברים על הצרכים הבסיסים של החיה ( אוכל, בריאות, פעילות ספורטיבית, העשרה סביבתית ועוד)
3) שינויים בחיה - השינויים בחיה כוללים שינויים רפואיים כמו עיקור או סירוס וכן שינויים בהתנהגות החיה- אנו רוצים ללמד את החיה התנהגות אחרת שונה ממה שנהגה לבצע עד כה - וזאת בעזרת טכניקות של מודפיקציה התנהגותית הנעזרת בשיטות למידה שונות: דהסנסטיזציה, הצפה, הכחדה, התניה אופרנטית, התניה אוורסיבית ועוד.
לעולם לא נשתמש בכוח כדי לשנות התנהגות החיה –רק בשיטות חיוביות !
כלב שנשך לא יקבל מכה אלא יורחק מידית מהאזור ויושם בחדר אחר "חדר עונש" -time out/ .
בנוסף אנו מוסיפים לעיתים תרופות להגברת קצב הלמידה.
התרופות באות בנוסף לתהליך ההתנהגותי ולא במקומו.
מלבד התרופות המרדימות הישנות שבהם אנו נעזרים לאירועים בודדים מפחידים כמן זיקוקים ויריות אנו נותנים תרופות בעלות השפעה ארוכה כמו נוגדי הדכאון והחרדה - TCA ( טריציקלים) ,SSRI ,שאותם נותנים לתקופה של חודשים ואינם פוגעים בלמידה של החיה.
לאחר מתן הטיפול מתבצע מעקב אחרי החיה.
הבעיות השכיחות בכלבים הם:
1. תוקפנויות על סוגיהם השונים: תוקפנות דומיננטית, תוקפנות פחד, תוקפנות טריטוריאלית ,תוקפנות בין כלבים ועוד
2. פחדים וחרדות מרעשים ( רעמים ,זיקוקים ,יריות), ממצבים מעוררי חרדה ( חרדת נטישה), מבעלי חיים אחרים , פוביות מחפצים שונים...
3. עשיית צרכים בבית
4. נבחנות יתר
5. התנהגות אובססיבית ( OCD )
6. התנהגות למשיכת תשומת לב
7. ובעיות של כלבים מבוגרים ( סינדרום דמויי אלצהיימר בכלבים).
הבעיות השכיחות בחתולים:
1) תוקפנויות שונות
2) עשיית צרכים/סימון בבית
3) התנהגות אובססיבית ועוד.
מאמץ ניכר רצוי שיושקע במניעת בעיות ההתנהגות - וזה תפקיד הווטרינר.
גם לייעץ בבחירת החיה (כלב/חתול), לייעץ בבחירת הגזע והמין, ולחנך נכון כדי למנוע בעיות התנהגות בעתיד: משחק נכון, מקום שינה ( לעולם לא על מיטת הבעלים), לספק את צרכי החיה - מו קרש שריטה לחתולים או צעצועי לעיסה לכלבים , האכלה נכונה ועוד.
חשוב לטפל נכון כאשר מופיעה בעיה התנהגותית ( למשל , לא דוחפים את ראש החיה לשלולית השתן שעשתה...)