גישה אמפירית למשמעות החלומות / דקל שלו

בשאלת משמעות החלומות ניתן לדון מתוך גישות שונות. אולם, אם נתייחס לשאלה בראש ובראשונה כשאלה מדעית ואמפירית ולא כשאלה של פירוש, הרי שהדרך היחידה לענות עליה היא באמצעות איסוף מדגם גדול ככל האפשר של חלומות וניתוחו בצורה מובנה, ובלתי משוחדת, שאינה מחוייבת מראש לשום משנה תיאורטית פרשנית, ולמיטב ידיעתי היחידים שעשו זאת היו החוקרים הקוגניטיביים/אמפיריים של חלומות, שמי שנחשב כחלוץ שלהם הוא קלוין הול.

חוקרים אלה אספו אלפי דיווחי חלומות וניתחו אותם, והניתוח הפרטני והמדוקדק ביותר הוא על פי שיטת ניתוח התוכן של הול וואן דה-קסטל שהוצגה יחד עם נורמות המתבססות על 100 חלומות של סטודנטים ממכללות אמריקאיות) בספרם מ- 1966. מידע רב על כך תוכלו למצוא באתר תלמידו וממשיכו העכשווי של הול: ויליאם דומהוף: http://psych.ucsc.edu/dreams/Library/index.html

לעניין משמעות החלום - ניתן להזכיר כמה ממצאים שעלו מניתוחי התוכן שהזכרתי (שעליהם תוכלו לקרוא ביתר הרחבה במאמרים המופיעים בטקסט מלא באתר שהזכרתי, ובמיוחד במאמר המרתק של דומהוף הנכלל גם הוא באתר זה: Domhoff, G. W. (2001). A new neurocognitive theory of dreams. Dreaming, 11, 13-33. ):

1. תכני מרבית החלומות מזכירים במידה רבה את החשיבה בערות, והם אינם ביזאריים, רגשיים או דרמטיים יותר מהדברים עליהם אנו חושבים במודע בעת שאנו ערים (נטיה זו של תכני החלומות זכתה לכינוי: "עקרון ההמשכיות).

החלומות עוסקים בדר"כ בדמויות הקרובות לנו, ובסיטואציות מהחיים הפרטיים שלנו (לא באירועים חברתיים או פוליטיים, דמויות מפורסמות וכו'). רוב הסיטואציות שעליהן אנחנו חולמים אינן ארועים שהתרחשו לנו בעברנו, אולם הם עוסקים בקונפליקטים, דאגות וכו' שמעסיקות אותנו במודע בחיי הערות. 

2. בחלומות יש מידה רבה של חזרתיות ("עקרון החזרה"), המתבטאת בעיקר בנושאים חוזרים ופחות בחלומות חוזרים (פרט למקרים מיוחדים כמו סיוטים חוזרים שתפוצתם באוכלוסיה אמנם רחבה אולם הם רק חלק קטן מאוד מחלומותינו).

נושאים חוזרים הם בד"כ נושאים בנאליים כמו שנמצא ביומן חלומות שניהלה אישה לאורך 50 שנה, שנמצא כי 70% מחלומותיה עסקו באחד או יותר מתוך בסה"כ שישה נושאים (דוגמה לאחד מהנושאים הללו היה: חלומות המציגים איבוד חפצים ודברי ערך).

3. החלימה היא יכולת שלוקח לה שנים רבות להתפתח: שיעור החלימה ומורכבות החלומות הולכים וגדלים ומגיעים לרמתם אצל המבוגר רק בגיל ההתבגרות, למעשה - מחקרים אמפיריים מראים שילדים כמעט ואינם חולמים, וגם כשהם חולמים, חלומותיהם אינם דומים לאלה של מבוגרים (על כך הרחבתי בהודעה אחרת שלי).

4. רק בגיל ההתבגרות מתפתחים ההבדלים הטיפוסיים (הממוצעים) בין חלומות של גברים ונשים, ומתגלה המתאם בין החלומות למשתני אישיות שונים. מהבגרות המוקדמת לא חלים שינויים מהותיים במאפיינים הסטטיסטיים של תכני החלום (כמות וסוגי הדמויות פר חלום, כמות וסוגי האינטרקציות ביניהן, וכו'), ורק בזקנה יש שינויים קטנים במאפיינים הללו.

לצערי רק מעטים מאוד מכירים את הממצאים העשירים והרבים כל כך שעומדים בסתירה משמעותית הן לתיאוריות הפסיכופיזיולוגיות והנוירופסיכולוגיות של אלן הובסון וממשיכיו, והן לתיאוריות הפסיכואנליטיות מפרויד ועד למרק סולמס.

על בקורתו של דומהוף על סולמס ועל הובסון ועל הדיון ביניהם תוכלו לקרוא במאמר נוסף המופיע שם: Domhoff, G. W. (2005). Refocusing the neurocognitive approach to dreams: A critique of the Hobson versus Solms debate. Dreaming, 15, 3-20.

דקל שלו