רפואת הנפש

סקסולוגיה

יחסי מין בגיל הזהב / ד"ר ירון בוקר

מאת: ד"ר ירון בוקר, המרפאה לתפקוד מיני , הדסה הר הצופים .
עולמנו הולך ומזדקן וישראל ידועה כאחת הארצות בהן תוחלת החיים גבוהה יחסית. הקשישים לא נעשים צעירים יותר, אך עם התקדמות הרפואה הם נעשים בריאים יותר מבעבר וחלק מצרכיהם קשור גם לחיי המין שכמובן משתנים עם עליית הגיל.
בטיפול המיני בזוג המזדקן יש שוני רב לעומת הטיפול בגיל הצעיר וגיל הביניים. הטיפול כולל הדרכה לשנוי אופי הפעילות המינית מ- INTERCOURSE ל- OUTERCOURSE ושמוש בתרופות שונות היחודיות לגיל.

אחד מעקרונות הטיפול המיני הוא דגש על הטיפול הזוגי. בגיל הזהב זוהי חובה, כיון שישנה השפעה הדדית מכרעת בתפקוד או אי התפקוד המיני בין שני בני הזוג.
תאריך פרסום: 8/8/2007

יחסי מין בגיל הזהב / ד"ר ירון בוקר

המחבר הינו גינקולוג וסקסולוג מהמרפאה לתפקוד מיני , הדסה הר הצופים

המאמר הינו במסגרת מדור "סקסולוגיה" בקהילה החדשה ל"רפואת הנפש".

 

עולמנו הולך ומזדקן וישראל ידועה כאחת הארצות בהן תוחלת החיים גבוהה יחסית. הקשישים לא נעשים צעירים יותר,

 אך עם התקדמות הרפואה הם נעשים בריאים יותר מבעבר וחלק מצרכיהם קשור גם לחיי המין שכמובן משתנים עם עליית הגיל.

 

בטיפול המיני בזוג המזדקן יש שוני רב לעומת הטיפול בגיל הצעיר וגיל הביניים.

הטיפול כולל הדרכה לשנוי אופי הפעילות המינית מ- INTERCOURSE ל- OUTERCOURSE ושמוש בתרופות שונות היחודיות לגיל.

 אחד מעקרונות הטיפול המיני הוא דגש על הטיפול הזוגי. בגיל הזהב  זוהי חובה,

כיון שישנה השפעה הדדית מכרעת בתפקוד או אי התפקוד המיני בין שני בני הזוג.

 

בשנים האחרונות מתפתח תחום חדש ברפואה - האנדרופאוזה.

בדומה למנופאוזה בנשים ניתן למצוא גברים עם תופעות דכאון, איריטביליות, הפרעות בשינה ובקוגניציה וכן הפרעות בתפקוד המיני.

שינויים אלו מיוחסים לעיתים ל- LATE ONSET HYPOGONADISM שהוא סינדרום המאופין

בירידה באנדרוגנים ו/או שינוים ברצפטורים לאנדרוגנים ומסביר לפחות חלק מהשינויים הנצפים בגיל זה.

התופעות המנופאוזליות בנשים מוכרות הרבה יותר.

 חלק מהשינויים במיניות בגיל המבוגר הם פיזיולוגיים אך יש גם לזכור שהשינויים במיניות קשורים קשר עמוק באיכות חיי המין בגיל הצעיר יותר.

                               

 

ניתן לחלק, באופן גס, את שלבי הפעילות המינית לשלושה שלבים -

שלב התשוקה- בו שולטים  הפנטזיה והרצון למגע מיני  

שלב הריגוש- בו מגיב הגוף לתשוקה ע"י טכיקרדיה,

תחושת התרגשות והזרמת דם לאברי המין (המתבטאים בגבר בזקפה ובאשה בגודש ולחלוח נרתיקי).

שלב האורגזמה. 

 

   בכל שלב ישנם שינויים האופיניים לגיל המבוגר -

 שלב התשוקה– עקב ירידה ברמת הטסטוסטרון קיימת ירידה בתשוקה בגברים ובנשים.

בנוסף יש גם השפעה פסיכולוגית של ארועי חיים כגון מצב כלכלי, מחלה או פטירת בן/בת הזוג שכמובן ישפיעו  על החשק המיני, לפחות באופן זמני.

בנשים - התופעות המנופאוזליות יכולות לפגוע בירידה בתשוקה גם ללא קשר לשינויים ההורמונליים.

שלב הריגוש- באשה יתכן יובש נרתיקי עקב ירידה ברמת האסטרוגן  ובגבר ישנה האטה כללית

בשלב הריגוש ולכן נחוץ גרוי ידני חזק יותר כדי להגיע לזקפה טובה.

 

                                     

שלב האורגזמה- בגבר שלב זה יכול להפוך למהיר יותר או איטי יותר ובד"כ כמות הזרע הנפלט קטנה יותר.

באשה היכולת הבסיסית להגיע לאורגזמה לא נפגעת עם השנים אך תתכן ירידה בעוצמתה.

  כאשר יש צורך במציאת בן/בת זוג חדשים כתוצאה מפטירת בן הזוג הקודם שינויים אלה מתעצמים.

בגילאים אלו ישנו גם קושי ביצירת קשר חדש וקיימת גם בעיה של חוסר איזון בין מספר  הגברים והנשים.

קיימות גם בעיות אוביקטיביות - לפעמים הקשיש גר עם אחד מילדיו ואז יש חוסר פרטיות.

גם ברוב בתי האבות לא ניתן בקלות למצוא פינה אינטימית לקשר מיני.

 

 

 

  מחלות נלוות משפיעות אף הן על חיי המין.

ארטריטיס, למשל, יכולה להפריע פיזית לאקט המיני וסוכרת פוגעת בגברים בהפרעה בזקפה ובנשים

ע"י ירידה בעוררות ובתשוקה המינית.

לאחרארוע מוחי - ישנה ירידה בחשק המיני הנובעת מדכאון הקיים גם לאחר ההחלמה הגופנית

 (החלקית או המליאה).

חלק משמעותי מהטיפול הוא הדרכה ומתן מידע על השינויים הצפויים בכל מצב.

  גם לניתוחים השכיחים בגיל זה יש השפעות גופניות ופסיכולוגיות.

לאחר כריתת הערמונית- אין אמנם השפעה על החשק המיני או הזקפה אך בד"כ יש אורגזמה ללא פליטת זרע

ותתכן בעיה בזקפה באופן משני.

לאחר כריתת רחם -, ישנן השפעות פסיכולוגיות, הנובעות מהסתכלות הנשים על תפקיד הרחם כחלק מהנשיות,

 למרות שעל פי המחקרים אין לניתוח עצמו כל השפעה שלילית על המיניות.

בנושא זה יש חשיבות מכרעת למתן מידע טרום-ניתוחי.  

 

  מחקרים אחרונים הראו שבניגוד לבעיות מיניות בגיל הצעיר, בגיל המבוגר,

ישנה השפעה הדדית משמעותית בין בני זוג כאשר אחד מהם סובל מבעיה בתפקוד המיני.

התופעה בולטת בעיקר אצל בנות זוג לגברים עם בעיות בזקפה.

מתברר שהמיניות בבנות הזוג נפגעת. ניתן לראות ירידה בחשק המיני, בעוררות ובכמות ואיכות האורגזמה.

תופעות אלו נעלמות בד"כ כאשר הבעיה של בן הזוג באה על פתרונה.

  מצב זה מחייב טיפול בשני בני הזוג במקביל.

לא ניתן לנסות לגרום להעלאת החשק המיני ושפור הזקפה בגבר כאשר לאשתו יש יובש נרתיקי

 וחוסר חשק מיני מוחלט ולהפך.

 לכן יש לתפור לכל גבר או אשה את הטיפול המתאים לצרכיו האישיים תוך התחשבות בצרכי בן או בת הזוג. 

 

  עלינו לתשאל באופן יזום באוכלוסיה זו בקשר לבעיות בתפקוד המיני ולעודד אותם לקבל טיפול.

חשוב להדגיש שדוקא עבור קבוצת גיל זו, יש בידינו גם כלים פרמקולוגיים מגוונים יחסית, לעזור בשיפור התפקוד המיני. 

 החל מתכשירי טסטוסטרון ו- PDE5 INHIBITORS  (כגון: ויאגרה או סיאליס )  בגבר - 

 וכלה בתכשירים אסטרוגניים, טיבולון וטסטוסטרון באשה.

 

 

 

  יש לזכור ולהזכיר, שלמרות השינויים החלים בגיל הזהב, כאשר שני בני הזוג מעונינים במיניות טובה, יש לעזור להם כי אין גבול ואין הגבלת גיל למין ולאהבה.

 

ראו גם כתבה על "שיקום מיני" מאת ד"ר רפי חרותי וד"ר רות אלוני. 

  ספרות:

 

Report on the 4th World Congress on the Aging Male.
Author:Lunenfeld B, Volume:7  Issue:3, Page:258-64 Year:2004
Source:Aging Male,

 

Sex coaching for physicians: combination treatment for patient and partner.
Author:Perelman MA, Volume:15 Suppl 5  Issue:, Page:S67-74 Year:2003 Source:Int J Impot Res

 

Partner responses to sildenafil citrate (Viagra) treatment of erectile dysfunction.
Author:Montorsi F,Althof SE, Volume:63  Issue:4, Page:762-7 Year:2004
Source:Urology

 

The effect of hysterectomy on sexual functioning 

Author:  Maas CP , Weijenborg PT , ter Kuile MM 

Source:  Annu Rev Sex Res, (14): 83-113  2003

 

תגובות

הוספת תגובה

ליאורה בר-טורליאורה בר-טור20/5/2008

קשיים בתקשורת גלוייה ומשוחררת מעכבות על רקע ערכי, תרבותי ודורי.

ירון שלום

קראתי את מאמרך בעניין רב ותודה על המידע החשוב וההארות לגבי אפשרויות הטיפול. כפסיכולוגית קלינית המטפלת באוכלוסייה המבוגרת נתקלתי בלא מעט הפרעות רגשיות על רקע קשיים בתיפקוד המיני מתיסכול גדול המעורר תוקפנות ועוינות כלפי בת/בן הזוג , לדיכאון, לדלוזיות פרנואידיות ממוקדות סביב בגידות של בני הזוג. אין לי ספק שחשוב לברר, לשאול ולהציע אפשרויות להמשך או חידוש פעילות מינית או לפחות מגע אינטימי בין בני הזןג. אך אני חייבת לציין שקיים קושי בקרב המטפלים  הצעירים שאינם סקסולוגים לברר אפילו אם יש לזקנים קשיים ואיך מתמודדים איתם. אני אישית מרגישה מבוכה אך שואלת. מצאתי שהגברים מדברים בפתיחות ואפילו זקוקים לשיחה על הנושא. אצל נשים זה הרבה יותר מורכב ואני תוהה אם זה לא על רקע דורי, תרבותי. דור הזקנות של היום לא גדל על מתירנות מינית ואני מניחה שחלק (גדול??) אולי לא ידע או יודע להנות ממין באופן חופשי ויתכן שלכן הן נוטות לבטל את הנושא באמירות מסוג "אני לא צריכה את זה היותר" או "לא חסר לי". האם אתם מתמודדים במרפאה עם קושי שכזה ואיך לדעתך אפשר לעודד יותר פתיחות גם אצל המטפלים וגם אצל המטופלים?

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.