מעבדת שינה והפרעות שינה / ד"ר רז אבן וד"ר אריה אוקסנברג
זהו מאמר מבוא המתאר את הסיווג המקובל של הפרעות השינה ( 1. דיסומניות
2. פארהסומניות 3. הפרעות שינה עם רקע פסיכאטרי/נוירולוגי ) - והקריטריונים לפניה למעבדות שינה.
2. פארהסומניות 3. הפרעות שינה עם רקע פסיכאטרי/נוירולוגי ) - והקריטריונים לפניה למעבדות שינה.
מאת: רז אבן
תאריך פרסום: 4/8/2007
.
|
מעבדת שינה והפרעות שינה
מאת: ד"ר רז אבן וד"ר אריה אוקסנברג (מנהל מעבדת השינה בבי"ח לוינשטיין)
|
.
מה הסוגים העיקריים של הפרעות שינה?
ההפרעות מחולקות לארבעה סוגים עיקריים:
1. דיסומניות
2. פארהסומניות
3. הפרעות שינה עם רקע פסיכאטרי/נוירולוגי
4. הפרעות שינה עתידיות
1. דיסומניות – הפרעות שינה שגורמות לקשיים בהרדמות או בשמירה על רצף השינה או לישנוניות יתר.
הן מתחלקות לשלוש קבוצות:
א. הפרעות שינה ממקור פנימי (intrinsic), לקבוצה זו משתייכות: נדודי שינה לסוגם, נרקולפסיה (ראו מאמר על נרקולפסיה), שנת יתר מחזורית, אידיופטית ולאחר טראומה, דום נשימה בשינה, תנועות רגליים מחזוריות בשינה וכן תסמונת של רגליים לא שקטות.
ב. הפרעות שינה ממקור חיצוני (extrinsic), לקבוצה זו משתייכות: הפרעות שינה הקשורות להיגיינת שינה לא נכונה, הפרעות שינה הקשורות לגורם סביבתי, נדודי שינה הקשורים לאזורים גבוהים, הפרעות שינה הקשורות למיעוט שעות שינה ,הפרעות שינה הקשורות לשתיית אלכוהול, לתלות בתכשיר היפנוטי או לשימוש מופרז בתכשירים מעוררים ועוד.
ג. הפרעות שינה הקשורות בשיבוש בשעון הביולוגי, לקבוצה זו משתייכות: פער הסילון jet lag)) (ראה להלן), הפרעת שינה הקשורה לעבודה במשמרות, הפרעת שינה הקשורה לשיבוש לא סדיר של שעות שינה-ערות, תסמונת של שינה דחויה, תסמונת של שינה מוקדמת ועוד.\
פער הסילון או Jet Lag באנגלית, הוא מושג המתיחס להפרעה של שינוי במקצבים הביולוגיים כתוצאה ממעבר בין אזורי זמן שונים (כמו, למשל, בעת נסיעה מישראל ליבשת אמריקה).
המעבר של כמה אזורי זמן גורם לשיבוש זמני בשעונים הביולוגים שלנו, ויכול לגרום למתח, לעייפות, לדכדוך - ולפעמים אף לתופעות הפוכות כמו עליזות ומרץ לא מוסברים.
לרוב האנשים קל יותר להתאים את עצמם לאיזור זמן שונה בנסיעות מערבה מאשר בנסיעות מזרחה.
לרוב האנשים קל יותר להתאים את עצמם לאיזור זמן שונה בנסיעות מערבה מאשר בנסיעות מזרחה.
הסיבה לכך היא שכאשר אנו פונים מערבה אנו חשופים ליותר שעות לאור השמש ולפעילות בלילה שלאחר מכן. כתוצאה מכך אנו נשארים ערים עד שעה מאוחרת וכאשר אנו מתעוררים בבוקר שלמחרת - אנו כבר מותאמים, חלקית, ללוח הזמנים החדש. כלומר: אנו יוצרים "איחור פאזה" במקצב היומי שלנו.
באופן דומה, כאשר אנו פונים מזרחה, אנו צריכים להקדים לישון ולהתעורר מוקדם יותר, ואז אנו יוצרים "הקדמת פאזה" במקצב היומי שלנו.
הסיבה שקל יותר בעת הנסיעות מערבה היא שלרובנו קל יותר לאחר את הפאזה. ההסבר לכך הוא שבאופן טבעי אנו נוטים להאריך את היממה ולפעול במחזור של 25 שעות.
באופן דומה, כאשר אנו פונים מזרחה, אנו צריכים להקדים לישון ולהתעורר מוקדם יותר, ואז אנו יוצרים "הקדמת פאזה" במקצב היומי שלנו.
הסיבה שקל יותר בעת הנסיעות מערבה היא שלרובנו קל יותר לאחר את הפאזה. ההסבר לכך הוא שבאופן טבעי אנו נוטים להאריך את היממה ולפעול במחזור של 25 שעות.
זו גם הסיבה שבחופשות אנו נוטים ללכת לישון מאוחר יותר בכל לילה.
במחקר של החוקרים Recht, Leu & Schwartz, שנערך על קבוצות מליגת הבייסבול הצפון-אמריקנית במשך שלוש שנים ופורסם ב-1995, נמצא כי קבוצות ששיחקו משחקי חוץ ולא נדרשו לנסוע מרחק רב בין שני משחקים זכו ב-46% מהמשחקים (בדרך כלל כל קבוצה משחקת סדרה של שלושה או ארבע משחקים באותה עיר, ולכן רבים ממשחקיה לא מצריכים
נסיעה). קבוצות שנסעו מערבה לפני המשחק זכו באחוז דומה של ניצחונות, 44%, ואילו קבוצות שנסעו מזרחה זכו רק ב-37% מהמשחקים.
החוקרים מסיקים כי ניכר שנסיעה מזרחה מציבה אנשים בעמדה נחותה באופן זמני.
במחקר של החוקרים Recht, Leu & Schwartz, שנערך על קבוצות מליגת הבייסבול הצפון-אמריקנית במשך שלוש שנים ופורסם ב-1995, נמצא כי קבוצות ששיחקו משחקי חוץ ולא נדרשו לנסוע מרחק רב בין שני משחקים זכו ב-46% מהמשחקים (בדרך כלל כל קבוצה משחקת סדרה של שלושה או ארבע משחקים באותה עיר, ולכן רבים ממשחקיה לא מצריכים
נסיעה). קבוצות שנסעו מערבה לפני המשחק זכו באחוז דומה של ניצחונות, 44%, ואילו קבוצות שנסעו מזרחה זכו רק ב-37% מהמשחקים.
החוקרים מסיקים כי ניכר שנסיעה מזרחה מציבה אנשים בעמדה נחותה באופן זמני.
לפיכך, כאשר חברה שולחת נציג לפגישה חשובה במרחק של שני אזורי זמן או יותר בכיוון מזרח מהבית, המדיניות הנאותה תהיה לשלוח את הנציג יומיים לפחות לפני הפגישה.
2. פארהסומניות – הן הפרעות הקשורות להתעוררויות או התעוררויות חלקיות ולמעברים בין שלבי שינה.
הן מתחלקות לארבע קבוצות:
א. הפרעות הקשורות להתעוררויות/ התעוררויות חלקיות, לקבוצה זו משתייכות: התעוררויות מעורפלות, הליכה תוך שינה וביעותי לילה.
ב. הפרעות הקשורות למעברים בין שלבי שינה, לקבוצה זו משתייכות: הפרעות מוטוריות מחזוריות, קפיצות בתחילת השינה ( sleep start ,hypnic jerks), דיבור בשינה
והתכווצויות רגליים בשינה (leg cramps)
ג. פארסומניות הקשורות לשנת REM, לקבוצה זו משתייכות: סיוטי לילה, שיתוק שינה (ראו מאמר על חוויות שינה ), זיקפות לא תקינות בשינה, זיקפות כואבות בשינה, הפרעת קצב לב (sinus arrest) הקשורה לשנת REM והפרעה התנהגותית הקשורה לשנת REM (REM sleep behavior disorders)
--
תסמונת דון קישוט – הסבר על מנגנון השיתוק בחלום, ןהפרעת ההתנהגות כשהוא נחלש
מנין נובע מנגנון השיתוק?
תופעת השיתוק בשינה מוכרת מניסוייו של חוקר השינה מישל ג'ובה Michel Jouvet –
בשנת 1979 – כאשר הוא ותלמידיו ניתקו את מרכזי השיתוק בחתולים (באיזור ה PONS שבגזע המוח) , כמובן בהרדמה מלאה.
לאחר שהחתולים התעוררו - עקבו החוקרים אחרי התנהגותם בתנאים רגילים.
לא היו שינויים בהתנהגותם בערות, אך הלילה הפך להיות למעין סדנת פסיכודראמה חתולית. הם פשוט " ביצעו" את חלומותיהם, הצגות שלמות באופן מחזורי כל לילה.
JOUVET כינה את ההתנהגות ONEIRIC BEHAVIOR -- התנהגות "חלומית", ויש האומרים שהחתולים ביצעו את חלומותיהם. המדענים המחמירים יותר טוענים שמה שנצפה היה אוסף של התנהגויות אינסטינקטואליות סטראוטיפיות (אכילה, רדיפה וכו), וברור שמצב ה REM גורם להפעלה של תבניות כאלו, אך לא ניתן להסיק מכך לחתולים אכן היתה חוויה או מודעות לחלום. יש להניח שמטרת השיתוק היא לאפשר למוח לתרגל את תבניות האינסטינקטים מבלי לבצע אותם, מעין "תרגול על יבש".
אם מיישמים תיאוריה זאת לבני אדם – ניתן לטעון שמטרת השיתוק בעצם לאפשר לחלומות להתרחש, מבלי לבצע אותם, שכן ביצוע החלומות יכול לגרום לכאוס חברתי (ובכל מקרה אי-נעימות רבה לחולם).
בזכות השיתוק הזה יכולים התכנים האסורים (לפי הגישה הפרודיאנית, כמובן) לפרוץ לתודעה בלי חשש מביצוען וללא צורך להתמודד עם עקרון המציאות. הצנזורה יכולה להרפות לזמן מה מאחיזתה.
ירידה במרכזי השיתוק בבני אדם
חולשה של מנגנון השיתוק שמופיע בגיל המבוגר, לעיתים קרובות כמקדימה את מחלת הפרקינסון – גורמת מבוכה לחולים בכך שהם מתחילים להשתולל בלילה ולבצע את חלומותיהם. הפרעת התנהגות לילית זו מכונה RBD - REM BEHAVIORAL DISORDER . הפרעה זאת, כאמור, אופיינית בקשישים, אך יכולה להופיע גם בצעירים בעיקר עקב תופעת לוואי של נטילת תרופות נוגדות דכאון, וכן נמצאת בשכיחות גבוהה גם בחולי נרקולפסיה. יש טוענים שדון קיחוט איש לאמנשה סבל מכך (בפרק 35 בחלק הראשון של הספר יש תיאור מרתק שבו סנשו פנשה הנאמן רץ לקרוא לעזרה, שכן אדונו נאבק במפלצות תוך כדי שינה, כשעיניו עצומות, והיה ברור שהוא מבצע את תוכן החלום שלו...).
---
מתוך: דון קיחוטה איש לה מאנשה, מאת סרוואנטס פרק ל"ה ( בתרגום ביאטריס ולואיס לנדאו) -
... מן העליה שדון קיחוטה נח בה הגיח סנצ'ו פאנסה נסער ונרעש וקרא בקולי קולות:
- בואו, מהר, רבותי, לעזור לאדוני שנלחם בקרב הכי קשה ומסובך שראיתי בחיים...
בתוך כך שמעו רעש גדול שבקע מן הקיטון, ואת דון קיחוטה צועק: - עצור, גנב, נוכל, שחצן, כי אני מחזיק בך ולא תועיל לך חרבך!
ודומה היה שהוא הולם בכוח בקירות...
הם נכנסו לחדר ומצאו את דון קיחוטה בלבוש המשונה ביותר בעולם... על זרועו השמאלית כרוכה היתה השמיכה שסנצ'ו נטר לה לה איבה מסיבה ידועה, ובימינו החרב השלופה שבה היה משלח דקירות לכל עבר, ופולט מילים כאילו באמת נלחם בענק. עוקצו של עניין היה בכך שעיניו לא היו פקוחות, כי ישן היה וחולם שהוא נלחם בענק, שכן ההרפתקה הממשמשת ובאה כה כבשה את דמיונו, שחלם כי הנה הגיע אל ממלכת מיקומיקון והוא כבר נלחם באוייבו...
... לא התעורר האביר המיסכן עד שהביא הגלב דוד מים ושפך אותו על כל גופו בבת אחת. אז התעורר דון קיחוטה, אך לא התפכח דיו כדי לעמוד על מצבו...
אנו יכולים לראות כאן תיאור נאמן של הפרעת ה RBD , כאשר דון קיחוטה שרוי בעולם החלום, ללא מנגנון השיתוק להגן עליו. יש לציין שגם כשהוא כבר מתעורר, יש לו קשיי עוררות והוא עדיין שרוי במצב מעט בלבולי המכונה כיום "שכרון שינה" -- sleep drunkness
ד. פארסומניות אחרות: הן פארסומניות שלא ניתן לכלול בקטגוריות אחרות, לקבוצה זו משתייכות: חריקות שיניים, הרטבת לילה, קשיי בליעה הקשורים לשינה,דיסטוניה פרוקסיסמלית לילית, נחירות, מוות בעריסה ועוד.
3. הפרעות שינה עם רקע פסיכיאטרי/נוירולוגי – הן הפרעות שינה המלוות הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות שונות, הן מתחלקות לשלוש קבוצות:
א. הפרעות שינה הקשורות להפרעות נפשיות כמו: פסיכוזה, דיכאון, חרדה, פאניקה ואלכוהוליזם.
דוגמאות בהם הפרעת שינה קשורה להפרעה נפשית –.
למשל, הפרעות חרדה יכולות לגרום לעוררות גבוהה ומחשבות מטרידות חוזרות – המקשות להירדם.
דכאון מתאפיין בדרך כלל בחוסר שינה טובה (אם כי לפעמים דווקא עודף שינה ו"בריחה לשינה"),
עם יקיצות מרובות בלילה או יקיצה מוקדמת מדי בבוקר (אופיני במיוחד לדכאון).
אנשים שסובלים מתסמונת פוסט טראומטית יכולים לסבול משינה טרופה וקטועה עם סיוטים מרובים.
יש להניח כי המנגנון הפתולוגי האחראי על ההפרעה הנפשית משפיע על מנגנוני מערכת השינה וההתעוררות.
ם.
ב.. הפרעות שינה הקשורות להפרעות נוירולוגיות כמו: הפרעות מוחיות ניווניות, דמנציה, פרקינסון, נדודי שינה סופניים משפחתיים, כפיון בשינה, כאבי ראש בשינה ועוד.
ג. הפרעות שינה הקשורות להפרעות רפואיות אחרות
הפרעות שינה הנגרמות מהשפעות פיסיולוגיות ישירות וממצב בריאותי כללי.
בעצם כל מחלה כמעט יכולה לגרום לעייפות, מותשות ושינה לקוייה. אפילו מחלת חום שכיחה גורמת להפרשת גורמי דלקת בדם שמשפיעים על מרכזי השינה במוח (לרוב לכיוון של שינת יתר, שמאפיינת חום גבוה).
דוגמאות להפרעות רפואיות כלליות המשפיעות על השינה:
:, Sleeping Sickness איסכמיה לילית, COPD, קצרת בשינה, Reflux Gastro Esophageal בשינה ועוד.
. הפרעות שינה כתוצאה מהשפעת חומרים כימים:
הפרעות שינה שנגרמות משימוש בחומרים כימים כלשהם (כולל תרופות) או שימוש בו זמני והפסקתם הפתאומית. מדובר בכל סוגי הסמים האסורים, חומרים כימים מותרים (כגון קפאין שהינו מעורר או אלכוהול) – אך יש גם לא מעט תופעות לוואי של התרופות הניתנות ע"י הרופא.
4. הפרעות שינה עתידיות – הן הפרעות שינה שעדיין אין מספיק מידע עליהן או המידע לא מספיק ברור בכדי להגדיר אותן כהפרעת שינה מן המניין.
-
מי צריך לפנות למעבדת שינה?
(הסבר המיועד לקהל המטופלים)
-----------------------------------
אדם שחש שאיכות השינה לא טובה, שמתעורר הרבה פעמים מסיבה לא ידועה, או שקם בבוקר בקושי וחש עייפות או ליתר דיוק - ישנוניות, וזאת למרות שישן את מספר שעות השינה שאמורות לתת לו הרגשה טובה כמו בעבר, ותופעות אלו נמשכות שבוע-שבועיים והמצב לא משתפר, צריך לשקול לבקש הפניה למעבדת שינה.
חשוב לדעת שלא כל אדם שמגיע למעבדת שינה חייב לעבור בדיקת שינה. לפעמים מספיק שיחה, יעוץ או והדרכה פשוטה כדי לשפר את איכות השינה.
הערה: אחד הדברים החשובים לגבי הפרעות בשינה הוא שהרבה פעמים האדם עצמו לא מודע לכך - ולעומת זאת בת הזוג או בן הזוג יכולים לתאר את ההפרעות או התופעות בשינה בפרוט רב.
אם את / אתה סובל מישנוניות יתר ביום ונוטה להירדם בקלות יחסית כנגד רצונך במצבים פאסיביים שונים כמו תוך קריאה של דקות ספורות, בצפייה ב TV בתוכנית שאתה מעוניין לצפות בה, בהרצאה מעניינת, בהצגה טובה, בקונצרט טוב או בנהיגה, יש צורך לבדוק את איכות השינה ורק בדיקת שינה יכולה להשיב על כך.
אם את / אתה נוחר ויש חשד לדום נשימה בשינה רק בדיקת שינה יכולה להעריך את מידת החומרה של נחירות ודום נשימה בשינה. רופא א.א.גרון יכול להתרשם מה קורה בלילה על פי נתונים אנטומים אך הוא לא בודק אותך בזמן שינה.
רק בבדיקה בזמן אמיתי, נוכל לדעת כמה חמורות הן הנחירות ואיך שלבי שינה ותנוחות גוף משפיעות על הנחירות אך חשוב מזה נוכל לבדוק האם יש הפסקות נשימה תוך שינה: כמה הפסקות נשימה יש בלילה רגיל, עד כמה חמורות הן הירידות ברמות חמצן כתוצאה מהאירועים האלו, האם ישנן גם הפרעות בקצב הלב ומידת חומרתן. נוכל גם לדעת איך שלבי שינה ותנוחות גוף משפיעות על הפסקות נשימה תוך שינה. נוכל להעריך גם את הפגיעה באיכות השינה על ידי כימות של יקיצות קצרות וארוכות במהלך השינה.
נוכל לבדוק האם יש חריקות שיניים ומה חומרתן, האם יש תנועות רגליים מחזוריות בשינה וכמה מהן גורמות ליקיצות. נוכל גם לדעת האם יש תופעות מוטוריות אחרות בשינה, לדוגמא: יש אנשים שבזמן שנת חלום הם מאד אקטיביים ומתנהגים בהתאם לתוכן החלום. ועוד
בנוסף, ולא פחות חשוב, נוכל ללמוד על ארגון השינה: האם יש שינה עמוקה לכמה זמן ומתי מופיעה, האם יש חלומות, וכמה יש, ואיך הארגון שלהם. מדדים אחרים כמו: זמן עד ההרדמות, יעילות השינה ( כמה זמן ניצלתי בשינה מהזמן שהייתי במיטה), מספר יקיצות (עד 15 שניות) ומספר התעוררויות ( מעל 15 שניות ) גם נוכל לקבל בצורה מדויקת מבדיקת שינה.
כפי שניתן להבין מהאמור לעיל בדיקת שינה (בדיקה המכונה "פוליסומנוגרפיה") יכולה לתרום רבות להבנה מעמיקה של איכות השינה.
