התפתחות הזהות העצמית
לכל תינוק יש זהות מובחנת, שנובעת מהיותו אדם נפרד, עם גוף ומוח ייחודיים, גם כשהוא חולק מטען גנטי משותף עם אדם אחר. הזהות הפסיכולוגית מתחילה דווקא בחלק הפיזי, הטמפרמנט המולד, הנטיות הגנטיות, והסביבה הפיזית בה גדל עוד ברחם ולאחר מכן בעולם שבחוץ (האם נולד במדינה מתפתחת, וסובל מתת תזונה, או בחברת שפע, למשל). כל תינוק נולד עם נטייה טמפרמנטלית, וזו, כמו גם ההתאמה בין הטמפרמנט שלו לטמפרמנט של הוריו ושאר בני המשפחה, משפיעה אף היא על התפתחותו.
החוויה הראשונית של התינוק, המתוארת בצורה יפה בספרו של דניאל שטרן "עולמו של תינוק" היא בראשיתה מעורפלת ולא מובחנת, בדומה להתבוננות מבעד לעדשת מצלמה לא ממוקדת. עם הזמן יש התחדדות ומובחנות שגדלה והולכת באיטיות, ותהליך זה מושפע ביותר מהסביבה הקרובה של הילד ומהטיפול בו. בחודשי החיים הראשונים התינוק מסוגל להבחין בחוויות מנוגדות: נעימות, רוגע, ותחושה של שלווה לעומת אי שקט, תחושה לא נעימה או אפילו בלתי נסבלת. התגובה של הסביבה לתחושותיו אלו היא שעוזרת לו לעשות סדר ולהבחין בין מצבי אי נעימות שנובעים מרעב, מעייפות, מכאב או סיבה אחרת, ובין מצבי נעימות של שובע, סקרנות, קשר עין, צלילים נעימים או מגע וריח נעימים. החושים הם הכלי המרכזי באמצעותו התינוק "בורא" לעצמו עולם פסיכולוגי פנימי. תפקיד המטפל הראשי בילד הוא לאפשר לתינוק להבין טוב יותר את מה שחושיו משדרים לו, ולספק לו גירויים שיעזרו לו להתגבר על תחושות לא נעימות: מזון כשרעב, הרגעה וניחומים כשעייף, נענוע, מוזיקה או דיבור ושירה אנושית, כדי לספק את סקרנותו חקרנותו, ועוד. הטיפול הטוב דיו (ויניקוט) הוא שמאפשר לתינוק לחוש כי יש לו מידה של שליטה על העולם, אם כי לא מושלמת, וכי יש הבדל בין חוויות שונות ומובחנות בעולמו (כיוונון עדין). היכולת של התינוק להשפיע על העולם, להניע אותו בהתאם לצרכיו, בונה את האמון הבסיסי שלו (אריקסון).
ככל שהולכת וגדלה יכולתו של התינוק לפעול על העולם, לשלוח יד או רגל, להתגלגל או לזחול, כך החוויה הפנימי שלו את העולם משתנה. הוא עדיין זקוק לדמות מטפלת שתעודד, תאפשר ותשמור על סביבה בטוחה, מעניינת ומספקת צרכים. הוא מתחיל להבחין בין התפעול שלו על העולם ובין דברים שקורים בשל הימצאות אנשים אחרים ופעולותיהם. תהליך זה בונה את הזהות המובדלת של התינוק, את העצמי שלו, שימשיך וייבנה לאורך כל החיים.
בערך בגיל חצי שנה ועד תשעה חודשים מרבית הילדים מפגינים יחס שונה לדמות המטפלת המרכזית לעומת שאר האנשים. אפשר לראות כיצד מתפתחת חרדה במצבים בהם הדמות המרכזית מתרחקת, ויש הקלה ושמחה כאשר היא חוזרת. עם עליית היכולת לניידות הוא מתמלא אומץ לחקור את העולם ולהתרחק מאימו לשם חקירה זו. בשלב הבא, בגיל שנה וחצי לערך, התינוק לומד להבחין שכפי שהוא רוצה לעיתים להתרחק מאימו, גם היא עשויה לרצות להתרחק ממנו, וכי אין לו שליטה על רצונותיו של האחר. בשלב זה נראה יחס אמביוולנטי לדמות המטפלת המרכזית, ודפוס של התקרבות והתרחקות (מרגרט מאהלר).
בכל התהליך המורכב הזה, וגם בהמשך החיים, נדרשת הדמות המטפלת להתאים את עצמה במידת מה לצרכיי התינוק והילד, אך גם לאפשר לו להתנסות בתסכול במידה מסוימת, על מנת שיפתח את בטחונו העצמי, את יכולת ההתמודדות שלו, ואת תחושת המסוגלות, האמונה בכוחותיו. לכל אחד מאיתנו, כהורים וכבני אדם, יש צרכים והעדפות, והם ישפיעו על יכולותינו להיענות לצרכיי הילד. לעיתים יקל עלינו לשהות עם התינוק הרך, אך נתקשה להתמודד עם האמביוולנטיות של הפעוט העצמאי במידת מה. במקרים אחרים השלבים הראשונים יהיו קשים, וככל שיכולת התקשורת של הילד משתכללת, וגדלה המובחנות שלו נרגיש שיש לנו יכולת טובה יותר להיענות לצרכיו. עדיין, למרבית האנשים יש יכולת להיענות למרבית התינוקות והילדים, ומהלך ההתפתחות התקין נשמר.
קריאה נוספת:
תפיסת מספר וחשיבה חשבונית אצל ילדים
רק כעת, משנכנס מיכאל לגן החובה, הוא מתוודע לראשונה לעולם אחר, של אותיות ומספרים. האמנם? למעשה, הבסיס לכל המיומנויות הבסיסיות, הכתיבה הקריאה והחשבון, נרכש עוד קודם. במאמר זה ננסה להצביע על שורשי החשיבה החשבונית ותפיסת המספר של ילדים בגיל הרך, וממנה, ננסה להסיק כיצד לעזור לילדים לבסס יכולות אלו.
עושים אמהות ברשת
מאמר זה הוצג כהרצאה בפני חברי האגודה לטיפול משפחתי ביום העיון השנתי שהוקדש להשפעת הרשת על המשפחה. המאמר סוקר את השימושים שעושות אמהות ברשת, ואת השפעת האינטרנט על אמהות ועל היחסים בין אמהות ואנשי המקצוע המסייעים לאמהות כיום.
