מקורות

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

מיצוב פרופסיונלי של מערך הייעוץ במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב והמלצות מבקר המדינה

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.

 

תפקידה של היועצת החינוכית בבית-הספר בכל הנמצא בזיקה לתלמידים להט"ב ע"פ אגודת היועצים האמריקנית - תרגום חופשי לעברית.

 

תכנון התערבות ייעוצית והערכתה בשיתוף ארגון חוש"ן בנושא: יצירת אקלים חינוכי מיטבי עבור תלמידים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בהנחיית פרופ' רחל ארהרד, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בדימוס, אוניברסיטת תל-אביב, ראש היחידה למחקר ולהערכה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך וכיום מכהנת בתפקיד יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות.

 

תיאור התלבטות שקורית לרבים מאיתנו כשאנחנו רוצים להתקדם מקצועית באמצע החיים: מצד אחד יש רצון להתקדם, ומצד שני פחדים וחששות. איך מתמודדים עם ההתלבטות הזו, כדי לאפשר לעצמנו התקדמות מקצועית אמיתית ובונה.

 

בימים האחרונים רוחשת קהילת המטפלים בכלל וקהילת הפסיכולוגים בפרט בעקבות פרסום כרטיסי מבחן הרורשך הידוע באינציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה". המאבק שנוצר בין ממשיכיו של רורשך לבין ויקיפדיה הוא עוד ציון דרך במהפכה הבלתי צפויה שיוצרת פלטפורמת האינטרנט בכל הקשור למידע וליחסים א-סימטריים. כבר בעשור הקודם דובר רבות על המידע הרפואי המציף את האינטרנט כך שכל אדם יכול היה להגיע לכל מידע בלחיצת כפתור. הצפת הרשת במאמרים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות יצרה עבור הצרכן (במקרה זה החולה) נגישות מצד אחד, אך גם קושי באבחון מהימנות מקור המידע מצד שני. כדי לפתור קושי זה קמו גופים שונים המהווים תו תקן לאתרים רפואיים, כמו Hon- health on the net.

 

בימים אלו מוצף השוק באין-ספור סדנאות המציעות לקהל הרחב לעבור תהליכים רגשיים דרך התנסויות בכלים שונים. סדנאות אלו מציעות בדרך כלל היכרות עם גישה או כלי מסויימים בצד חוויה משמעותית, בתוך זמן קצר. ואכן, אנשים המשתתפים בסדנאות, מדווחים לא פעם על חוויה משמעותית שעברו ולעיתים אף על שינוי ממשי בחייהם בעקבות הסדנא. הדבר מתאפשר כיוון שהסדנאות מושתתות לא פעם על אמצעים שונים המאפשרים לחדור את מנגנוני ההגנה של האדם, באשר הם. למטפל בתוך מסגרת טיפולית ישנו הזמן הדרוש להכיר אט אט את האדם העומד מולו ואת הנרטיב שלו. המטפל יכול ללמוד את מבנה האישיות של האדם, את רמת החסינות הרגשית שלו וכן להכיר ביחד עם המטופל את מנגנוני ההגנה שלו ולהבדיל בין אלו התומכים בו, לבין אלו המעכבים אותו. סדנא קצרת מועד אינה מאפשרת את כל אלו ולעיתים בנויה בדרך החודרת את מנגנוני ההגנה של האדם באופן שאינו תואם את צרכיו ואת יכולתיו.

 

מהפסיכותרפיסט שלנו, בין אם הוא פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או בעל מקצוע אחר אנחנו מצפים למקצועיות ומקצוענות, שלא לדבר על עמידה בסטנדרטים אחרים מכל בן אדם אחר שאנחנו מכירים. מצד שני, גם הפסיכיאטרים או הפסיכולוגים האלו הם בני אדם בסופו של דבר. לבני האדם האלו יש חיים מחוץ לחדר הטיפולים, ולפעמים יש להם כל מני הרגלים רעים שהם גוררים לתוך הטיפול שלנו, המשפיעים לרעה על הטיפול. מתוך האתר של ד"ר ירדן לוינסקי

 

לא מזמן סיפרה לי חברה מטפלת שבחתונה אליה הוזמנה נכח מטופל שלה. היא לא ידעה מה לעשות - ללכת או להישאר? איך היא תוכל להנות כשאדם שמכיר אותה בצורה כל כך ייחודית צופה בה? האם הנוכחות שלה מפריעה לו, ואיך הוא יכול להתנהג בחופשיות כשהיא לידו? אירועים כאלה, בהם מתרחשת פריצה באנונימיות של המטפל, קורים פעמים רבות. גילויים על עולמו הפרטי של המטפל מזעזעים את הקשר הטיפולי, אך אם יודעים להתגבר על הזעזוע הקשר יכול דווקא להתחזק

 

רפורמה במערכת הבריאות היא הכרח. אבל אם מנסים לעשות חסכון בעלויות במסווה של רפורמה, מה שאנחנו נקבל, זה יותר מאושפזים, יותר חולים קשים, ופחות טיפול. ואנחנו נשלם את החשבון.