מקורות

בימינו, שבהם שינויים כלכליים קיצוניים, פיטורין לא צפויים ושינוי פתאומי של כל כללי המשחק, ההשפעה אינה רק כלכלית ותעסוקתית אלא גם פסיכולוגית. תחושת הקביעות והוודאות שלנו נפגעת, ונוצרים חרדה ופחד. בתקופה כזו, יש חשיבות להערכות מתאימה. זה הזמן להיעזר ב- networking שלנו, ללמוד ולדעת מה קורה מסביב, להיעזר ולהתייעץ עם אחרים.

 

התאהבות מהווה שלב ראשוני, בעל אפיוניים ייחודיים, בתהליך של יצירת קשר עמוק – אהבה. ההבדל ביניהן נעוץ ביחס שבין העולם הפנימי לזה החיצוני ('האובייקט הממשי'). אפיוניו של האינטרנט מאפשרים ומעודדים קריסה לעבר קוטב הפנטזיה, ומשמרים למעשה את חווית ההתאהבות, במחיר המגע עם האובייקט הממשי. אדון בתופעה זו לאורן של גישות תיאורתיות שונות, תוך נסיון ליישם מחשבות אלו בהקשר של הטיפול הנפשי באינטרנט. מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

מאמר זה מהווה גירסא המבוססת על מאמר תגובה שהתפרסם בגליון נפש, , 78-80, 2001 מתוך האתר 'הדדיות' של ד"ר אודי בונשטיין

 

בשני העשורים האחרונים התרחב מאד השימוש ברשת האינטרנט לצורך קבלת עזרה פסיכולוגית.מטרתה של העבודה הנוכחית היא לתאר את מאפייני הפונים למענה האישי המקוון של ער"ן (איי.סי.קיו וצ'ט) ולבחון את סוגי הבעיות שהם מעלים בשיחות עם המתנדבים. מתוך אתר ער"ן (עזרה ראשונית נפשית)

 

מאמר זה הוצג כהרצאה בפני חברי האגודה לטיפול משפחתי ביום העיון השנתי "משפחה וזוגיות בעידן האינטרנט", שהוקדש להשפעת הרשת על המשפחה. המאמר סוקר את השימושים שעושות אמהות ברשת, ואת השפעת האינטרנט על אמהות ועל היחסים בין אמהות ואנשי המקצוע המסייעים לאמהות כיום

 

הרצאה במסגרת יום עיון על התמכרות לרשת שנערך במכללת בית ברל: תופעת החשיפה העצמית ברשת היא תופעה מוכרת ושכיחה בקרב ציבור הגולשים "הכבדים" בכלל, ובני הנוער בפרט. חשיפה עצמית זו יכולה לשרת תהליכי צמיחה נפשית אצל מתבגרים, המצויים בתקופה בה זולתיהעצמי הראשונים שלהם מפנים מקומם לחדשים, ולעיתים גם אינם זמינים. במקרים כאלה, החשיפה העצמית ברשת יכולה לספק באופן זמני חומרי יסוד החסרים לעצמי- בעיקר באמצעות המירורינג. במקרים אחרים, החשיפה העצמית היתרה, מבטאת התמכרות לרשת על חשבון השקעה ביחסים לא וירטואלים בהם תתקיים מחוייבות הדדית שתאפשר ביטחון אמיתי, וכרוכה בויתור מאולץ על הצורך בפרטיות ועל רגש הבושה, כרגש המאותת סכנה של היחשפות בפני זרים. אנשי החינוך העוסקים בטיפול בנוער, מוזמנים להכיר את סימני האזהרה של תופעה זו ואת דרכי הטיפול האפשריות בה.

 

מודל שמנבא לאילו משתמשי אינטרנט הרומן הוירטואלי יכול לקסום ודן בהשלכות קליניות של הממצאים על הטיפול בתופעה בהקשר הזוגי והפרטני. המאמר מתבסס על עבודת התזה שנעשתה בהנחיית ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר באוניברסיטת בר אילן ועל מאמר שהתפרסם באפריל 2005 בכתב העת Journal of Computer Mediated Communication .

 

הדף האישי של פרופ' עזי ברק, אוניברסיטת חיפה. כולל בין היתר רשימה ארוכה של פרסומים מהעשור האחרון, את רובם ניתן להוריד בפורמט PDF. רבים מהפרסומים עוסקים בחקר האינטרנט וקהילות וירטואליות.

 

השפעתו של האינטרנט על חיי היום-יום שלנו הולכת וגוברת. המחבר טוען כי אישיותו של המשתמש ברשת, אינה נלקחת בחשבון על ידי מעצבי האינטרנט, הקובעים את ההתפתחות העתידית של הרשת. המעצבים שמים דגש כמעט מוחלט על הקידום הטכנולוגי, על חשבון צרכיו היותר משמעותיים של המשתמש.

 

פוסט מאת פרופ' עזי ברק "ביומן רשת" של Ynet במה מותר האדם מן המכונה.

 

רציתי לספר לליבי, שכתבה שהיא בררנית, על קבוצה שכזו, אליה הולכים עוד אנשים שלא הצליחו עדיין למצוא זוגיות, אבל מתכוונים ברצינות לעשות זאת. קבוצה כזו משקפת לכל אחד את עצמו, ועוזרת לו להבין מה החלק שלו בריקוד של הזוגיות. ואז קראתי את התגובות לרשימה של ליבי

 

שניהם לא יודעים בדיוק מתי שכחו את עצמם - אולי היו אלה השנים שעברו עליהם בין חיתולים למחלות ילדות, בין חרדות לבין תחושה מתגברת והולכת של זרות וניכור. עד בוא הבגידה. בטיפול, למדו מחדש להכיר זה את זו. מאמר של יעל דורון מתוך ערוץ יחסים של Y net