מקורות

מרבית הארגונים חיים לפי הציווי "לגדול או לחדול". במאמר אנסה לשרטט את היתרונות והחסרונות של גודל כמאפיין של ארגון ובמקביל אגע בסוגיית שיתוף הפעולה לעומת תחרות שאף היא מעסיקה ארגונים רבים ביחסיהם עם לקוחות, עובדים, ספקים ומתחרים.

 

מאמר זה הוא תקציר (במילים) והרחבה (בנושאים) של דברים שנאמרו בריטריט של 'אפק' בנובמבר 2006. נושא הריטריט היה 'מעון'. שתי הנחות עומדות בבסיס המאמר. אחת, שהאובייקט המתוכנן, 'בית', או 'מעון' לצורך העניין, הוא גם אובייקט וגם ייצוג של תהליך. תהליך העיבור, התכנון, הבניה והשימוש של 'האובייקט המעוני' הם חלק בלתי נפרד ממנו עצמו. ההנחה השנייה היא שהאובייקטים האדריכליים המקיפים אותנו, בכל קנה מידה, מהקטן, המיטתי והחדרי, ועד לגדול מאד: העיר והנוף הבנוי, יותר משהם תוצרים של תכנון-מונחה-מציאות, הם התגלמותם (גם במובן ה'גולם'י) של תהליכים קבוצתיים וארגוניים, על מרכיביהם הסמויים והגלויים. התפרסם בכתב העת קו אפק, גליון 8, נובמבר 2007.

 

הגליון עוסק הפעם בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית. ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי ארוך טווח כתהליך תומך ביישום שינוי תעסוקתי; תיאור של מאפיינים של ייעוץ קריירה קבוצתי - מסקנות מעבודה מעשית; אבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהערכת כשירות נהיגה במרב"ד; הפסיכולוגיה התעסוקתית "עולה על מדים"

 

על סדנת יחסי קבוצות מותאמת לארגון "חברים בטבע" – ארגון צעירים ממוצא ישראלי ואתיופי. "במאמר זה נתאר סדנת אפק שנערכה במעבר שבין 2006 ל-2007, ושנדמה לנו, שמכל פעילויות אפק בזמן האחרון, ביטאה בפועל התמודדות עם הנימה ועם הצהרת הכוונות של המשימה המרכזית המחודשת, על כל מרכיביה. פעילויות שונות (מעטות) שנעשות בהקשר חברתי מיועדות, עדיין, לפלח אוכלוסיה מצומצם יחסית ושאין בו משום פריצת גבולות לעבר אוכלוסיות חדשות בישראל". מתפרסם באתר אפק

 

המאמר מתאר את מצבו הנוכחי של תחום האימון האישי על בעיותיו ועל אפשרויותיו. במאמר מוצע מודל תהליכי רב תחומי מבוסס תפיסות של מדעי ההתנהגות ויישום האימון האישי. מתוך האתר האישי של ד"ר ארנון לוי

 

דו"ח זה מסכם עבודה העוסקת בבחינת היחסים המורכבים בין נבחרים ופקידוּת בכירה ברשויות המקומיות. הוא בוחן את יחסי הגומלין, מוקדי החיכוך המרכזיים, תפיסותיהם ההדדיות וכן מנגנונים שאומצו להתמודדות עם הקונפליקט המובנה בין התפקידים. נערך על ידי משרד הפנים, האגף למינהל מוניציפאלי. מתפרסם באתר מכון צפנת

 

הגבול, כמושג וכהוויה בתודעתנו, מלווה אותנו בחשיבה ובעשייה, הן בחיי היום-יום והן במסגרת הניסיון שלנו להבין את ההוויה האנושית. גם בתיאוריה ובפרדיגמה הפסיכואנליטית מושג הגבול הינו ציון דרך וציר מרכזי, בחשיבה ההתפתחותית והקלינית כאחת. אין מקום שבו הגבול, כמהות מרכזית, אינו משחק תפקיד משמעותי – מרגע היוולדנו עורנו משמש כגבול השומר ומחזיק את אברינו הפנימיים, ובכך מהווה סוג של מחיצה בינינו ואברינו לבין העולם החיצוני. הגבול הוא מהות בסיסית וחיונית בהפרדה ובסדר שעושה אדם בין המציאות הפנימית לבין המציאות החיצונית. בספרו של א. שמיסו "פטר שלומיאל" הגיבור מוכר את צילו ומאבד מייד גם את נשמתו. אובדן הצל, שהוא בין היתר ריאליזציה של קיומנו ושל הגבולות שלנו, גורם מייד לאובדן תחושת היותנו. מחשבה פסיכוטית מאופיינת בראש ובראשונה בטשטוש ובבלבול שבין המציאות החיצונית לבין זאת הפנימית. הגבול, אם כך, הוא ערך בסיסי וחיוני הן במשמעות הפיזיולוגית והן במשמעות הפסיכולוגית.

 

להלן תוצג עבודה ייעוצית המתקיימת בארגון המתמודד עם היבטים שונים של המצב הביטחוני הנוכחי, לרבות אירועי טרור, אסונות ופגיעות חוזרות ונשנות. ביסוד מאמר זה כמה הנחות: למצב הביטחוני והחברתי של איום חוזר ונשנה על הגוף יש אפקט גם על הנפש וגם על העבודה, וחיוני להתייחס אליו. התמודדות טובה תאפשר את העברת הדברים למישור של שיח ארגוני. האתגר הוא לפעול נגד נטייה להתרגלות יתר למצב, שיש בה אפקט מקהה ואף מרדים, ועם זאת – לאפשר את העבודה הנדרשת. כמבוא לדיון בנושא אשתמש במושגים תיאורטיים פסיכואנליטיים לאקאנייניים. מושגים אלה מכוונים לסייע בהבהרת הרעיונות. עקב מורכבות התיאוריה ומושגיה אקדים ואבהיר מספר מושגי מפתח.

 

בתהליך התערבות ייעוצית, עיקר תפקיד היועץ/ת הנו לתרום ליצירת תהליך של שינוי אצל הנועץ/ת, תוך הקניית כלים לפיתוח היכולת לחקירה עצמית ולבוננות/הארה. מאמר זה מציג מספר אספקטים מרכזיים בתהליך ההתערבות הייעוצית, התורמים להשגת השינוי המיוחל.

 

"עסקים משפחתיים" הרצאתו של מייקל לובטקין, "תופעות נרציסטיות אצל מנהלים" הרצאתו של אבי ברמן ועוד.

 

המאמר מתוך מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית מס' 17 (מרץ 2003) עמ' 44-9 [קול קורא - http://www.hebpsy.net/a...s.asp?id=234] תקציר: מטרת פרק זה היא לבחון דרכי התמודדות עם אלימות במערכת החינוך. תוך סקירה של הספרות המקצועית בתחום, אנו מתארים התערבויות מקובלות שונות ומתמקדים בעיקר בהתערבויות שהוכחו כיעילות או כמבטיחות בצמצום ממדי האלימות. בהמשך אנו מנסים לזהות מאפיינים של התערבויות שהוכחו כלא יעילות ושל התערבויות שיש מידע אמפירי המצביע על יעילותן בהפחתת התנהגויות אלימות בבית הספר. אחת המסקנות המרכזיות שלנו מהסקירה היא שבתי ספר חייבים לבחור בדרך התערבות המתאימה למצבם ולצורכיהם הייחודיים. לכן חיוני לבחור בהתערבויות על סמך מידע אמפירי מעודכן על בית הספר, וללוות את יישום התוכניות בניטור מתמשך המאפשר להתאים את אופי ההתערבות ולהעריכה. חלקו האחרון של הפרק מציג תהליכי ניטור כמותיים המבוססים על סקרים חוזרים, וכן תהליכי ניטור איכותניים המשלבים "מיפוי" של מקומות מסוכנים בבית הספר ומידע מקבוצות מיקוד של תלמידים המתייחסים למאפייני האלימות בבית ספרם.

 

תרגומו של מאיר גלבוע למאמר של רוברט מרשק וג'ודית כץ