מקורות

הנושא עולה על סדר היום המקצועי בתל-אביב-יפו במתכונת של "שולחן עגול" בו משתתפים רפרנטים מגופים מקצועיים האמונים על סוגיה זו: השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח), הפיקוח על הייעוץ החינוכי בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב-יפו, משרד החינוך, גורמי רווחה וארגונים של הקהילה הגאה – "חוש"ן", "איגי" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בתל-אביב. סקירת ספרות זו היא בגדר ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר באשר לחוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב. החלק הארי של המחקרים בנושא זה נערך בשלוש מדינות מערביות: אוסטרליה, ארה"ב וקנדה, בעוד שבישראל, נערך מחקר אחד בלבד ברמת התזה, בביה"ס לחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2005, אולם המחקר לא פורסם במאגר הספריות אלא בכתבה בעיתון הארץ. הקורפוס המחקרי אודות החוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב, מצריך ראייה רחבה, ורב-מימדית המאפיינת יותר מכל את המודל המערכתי-אקולוגי של ברונפנברנר. ע"פ מודל זה, מצבו של האינדיבידואל –הפיזי, הרגשי, המנטאלי, ההתנהגותי והכלכלי, נגזר מיחסי הגומלין בינו לבין הסביבה על כל היבטיה. לבד מזאת, מחקרים מראים כי בהתייחס לאוכלוסייה הלהט"בית, ראייה הוליסטית ואינטגרטיבית על בית הספר כישות ארגונית ייחודית, הינה קריטית לשם הבנת גורמי הסיכון וגורמי החוסן המשעתקים ומעודדים את תופעת הלהט"בפוביה או לחילופין מפחיתים אותה/ מאמר זה כלול שלוש מערכות, החל מרמת המקרו-סיסטם –חוקים ומדיניות כלפי אוכלוסייה הלהט"ב בכלל ובהתייחס למורים ולמורות להט"ב בפרט. עבור, לרמת המזו-סיסטם:– מערכת החינוך ובתוך כך, בתי-הספר וכלה ברמת המיקרו-סיסטם – ליבת הדילמה בחוויה של מורים להט"ב –לצאת או לא לצאת מהארון בפני מעגלים שונים בבית-הספר, לרבות תהליכים תוך-אישיים ובין-אישיים עם משלימי התפקיד.

 

הסברים והצעות התמודדות עם התופעה השכיחה בה המורים מרגישים שהתקשורת עם הילדים טובה ואכפתית והילדים פחות.

 

התוכנית מכשירה פסיכולוגים חינוכיים להנחיה של המורים וליווי של ההנהלה בהתמודדות עם הפרעות משמעת ואלימות. תוכנית זו מפתחת גישת עבודה המותאמת לצרכים היום יומיים של הצוות הניהולי והחינוכי. התוכנית כוללת אסטרטגיות התמודדות מווסתות מכילות ומארגנות. התוכנית גובשה כ"תפריט בסיסי" להתערבות והיא מתמקדת בפיתוח מספר דפוסי תגובה והתמודדות סביב רצף תופעות המטרידות ומעסיקות את אנשי החינוך

 

הכנס השנתי (תשס"ט) של היועצים החינוכיים ציין את שנת ה-40 לתואר השני בייעוץ חינוכי. נושא הכנס היה "הייעוץ החינוכי – פרופסיה רלוונטית ומתחדשת" והשתתפו בו למעלה מ-600 יועצים וסטודנטים לייעוץ מכל רחבי הארץ. במסגרת מושבי הכנס הוצגו כ-70 מחקרים בתחומים מגוונים כגון: הייעוץ במרחב האינטרנט; ייעוץ בגיל הרך; סביבות למידה; תפיסת הייעוץ; התנהגות אובדנית; לקויות למידה; תהליכי חקר העצמי, ועוד

 

רבעון הסתדרות הפסיכולוגים. הגיליון הפעם מתמקד בפסיכולוגיה חינוכית: הפסיכולוגיה החינוכית בישראל מאת חוה פרידמן; אתגרים ארגוניים בעבודת הפסיכולוג החינוכי מאת נעמה גרינולד-קשאני וולריה מטיחס; מודל "הקווים האדומים" מאת ד"ר דרור אורן

 

בוקר בהיר אחד התעוררה אמא חגית שטופת זיעה. היא העירה את אבא אבי בבהלה: חלמתי חלום נורא! חלמתי שיש חופשה של חודשיים תמימים מהגן ואנחנו צריכים למצוא איך להעביר חודשיים עם הילדים בבית, ובכל זאת לא לאבד את מקום העבודה והשפיות! אבא אבי חיבק את אמא חגית, מחה את הזיעה ממצחה, ולחש לה בשקט: חגית, יקירתי, כן, החופש הגדול כבר כאן, זה לא חלום... נשמע קיצוני במקצת? ייתכן, אך להורים רבים החופשה הגדולה משמעה מועקה גדולה ותהייה – איך צולחים בשלום את התקופה הזו?

 

המצב הביטחוני בארצנו חושף את התלמידים למצבי לחץ וחירום מתמשכים. מחקרים שונים הראו, שכתגובה לכך אחוז התלמידים שסובלים לאחר מכן מסימפטומים של פוסט-טראומה גבוה בהשוואה לבני גילם בעולם המערבי. עובדה זאת מציבה בפני הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים אתגר- למנוע עד כמה שאפשר התפתחות של תסמינים פוסט-טראומטיים. לצורך כך בנה הפורום של שפ"י "מטראומה לחוסן", בריכוזה של דר' מזל מנחם, סדנא המיועדת לחדר מורים על התמודדות במצבי לחץ וחירום מתמשכים. הסדנא מסתמכת על מחקרים מהארץ ומחו"ל ונסיון שהצטבר מאז פרוץ האינתיפדה האחרונה, ומתבססת על ההנחה שהמורים מעצם היותם דמויות תומכות בתלמיד ובהוריו, הם הדמויות המשמעותיות ביותר בבניית החוסן ומניעת מצבים פוסט-טראומטיים.

 

לפניכם סקירה של מספר מאמרים עדכניים העוסקים כולם בנושאי אבחון והערכה, על היבטיו הרבים. הנושאים נבחרו במטרה לדגום משהו מתחומי העיסוק המגוונים של פסיכולוגים, ובניסיון לשפוך אור על פרקטיקות נפוצות ומוכרות לרוב הפסיכולוגים העוסקים בסוג כלשהו של אבחון או הערכה. המאמר מאת הגב' אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית, דוקטורנטית ללימודי מגדר, שפ"ח רמת-גן פורסם לראשונה בגיליון פסיכואקטואליה האחרון (אפריל 2004) במסגרת המדור החדש של החוג העל חטיבתי לאבחון ולהערכה בהפ"י. נושאי הסקירה: רורשאך ופוסט טראומה, אבחון אינטליגנציה, מבחן ציור איש, תתי סולמות ב- -2MMPI: הערכה בין תרבותית ונהלי העברה למבחן הריי החזותי.

 

ומאמרי חדר הקריאה של שפ"י: לקויי למידה, התעללות בילדים, אלימות בבית ספר, התמודדות במצבי חרום ולחץ ועוד.