מקורות

המאמר מתאר מודל לגישור בקונפליקטים קשים במיוחד, אשר הוכיחו עצמם כעמידים יחסית להתערבות באמצעות מודלים מוכרים לגישור. המודל התפתח מתוך ההקשר של יחסי הורים ומערכות חינוך, והוא רלוונטי גם למקרים "אבודים" לכאורה, מתחומים אחרים.

 

שלב "הבגרות הצומחת" – כבר לא מתבגר ועדיין לא מבוגר (שנות העשרים) – הוא שלב חדש במעגל החיים האישי והמשפחתי. המאמר מציג עבודת מחקר מקיפה, אשר בחנה את מאפייני המשימות ההתפתחותיות המייחדות שלב זה, תוך דגש על יחסי ההורים והצעירים. כמו כן נבחנה ההשפעה של מאפייני הדינאמיקה המשפחתית, של רמת המובחנות ושל תחושת הקוהרנטיות של הצעיר על התמודדותם של הצעיר וההורים עם המשימה ההתפתחותית.

 

גבולות הם יסוד חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת עליהם מפגיעה פיזית ומאפשרת להם התפתחות רגשית תקינה. המאמר מציג את חשיבותם של הגבולות וסוקר את המרכיבים המרכזיים בהצבתם תוך הבאת דוגמאות מחיי היום-יום.

 

מחוויה אישית לגישה טיפולית מקצועית - מאמר בשני חלקים, אודות החוויה של המטופלים והדרך לשיפור. החלק השני: http://www.doctors.co.i...Article.html שני החלקים מופיעים באתר דוקטורס

 

ילדי ישראל נמצאים במצב בו הם רואים פחות מבוגרים בהשוואה למדינות אחרות בגלל הורים עסוקים וכיתות גדולות. מורה מצופה ללמד בכיתה עמוסה הרבה מעבר למה שנהוג בעולם המערבי, ואילו ההורים מצופים לעבוד בימי עבודה ארוכים ביותר, לעיתים גם בערב ובסופי שבוע. המצב הזה הוא קשה במיוחד עבור ילדים עם טמפרמנט פעלתני, קושי בקריאה, נטייה לחולמנות או קושי בהתארגנות. הם זקוקים לעבודה פרטנית והתיחסות אישית הן בבית והן בבית-הספר. כאשר צרכיהם אינם נענים התסכול שלהם גדל והם מגיבים במצוקה וחוסר שקט. במצב כזה חוסר הריכוז שלהם גדל ושיתוף הפעולה שלהם עם המורים הוא מוגבל. סימנים דומים של עומס, שחיקה, ועצבנות ניתן לראות גם אצל המורות וההורים.

 

בין "סמרטוט" ל"נבוט" - הפרק השני בספרו של חיים עמית "הורים כמנהיגים - להיות הורה משפיע" (מודן, 2006) מתאר בתחילה את שני דפוסי ההתמודדות הקיצוניים וההרסניים של הורים עם חוסר אונים בהורות: "להיות נבוט" ו/או "להיות סמרטוט". לאחר מכן מתואר הרעיון, שיפורט בהמשך במהלך כל פרקי הספר, כיצד ניתן להימנע בהורות מ"להיות נבוט" ו/או "להיות סמרטוט" ולהצליח לשלב בין "יד רכה" לבין "יד קשה".

 

הורים רבים מתלבטים ומתוסכלים: איך לשמור סדר יום סביר לילדים, ובמיוחד למתבגרים. הילדים רוצים לעשות סוף סוף 'מה שבראש שלהם' וההורים מנסים לשמור על גבולות הגיוניים ועל כללי הבית, במיוחד כשהם עצמם לא יוצאים לחופש גדול. הדרך לכעסים ומריבות- מהירה מאוד בבתים רבים. במאמר הקצר מוצגת ההתלבטות, והצעות מעשיות להתמודדות.

 

במחקר נמצאו הבדלים בסגנונות ההורות של הורים בדואים ההורים הבדואים מעריכים יותר את ההופעה החיצונית והאושר . מראיונות עם הורים לילדים מפגרים במגזר הבדואי נמצא כי חלק תופסים את הילד החריג כמיותר וכסטיגמה העלולה לפגוע בתדמית המשפחה . את הטיפול המסור ומרכזיות הילד במשפחה ניתן לייחס לאמונה הדתית ולמורא מפני האל. באופן כללי מצאנו כי קיים הבדל בהערכה העצמית בין ילדים מפגרים לילדים רגילים .

 

הרצאה בליווי מצגת, מאת חיים עמית, לזכרו של אברהם מליס, דודו האהוב. ההרצאה עוסקת ברעיון שהיכולת לפעול באומץ רק כשיש הכרח, חשובה לכל מנהיגות, במשפחה ומחוצה לה. בהרצאה נסקרות המיומנויות האישיות המרכזיות ההכרחיות כדי להצליח לפעול באומץ רק כשיש הכרח, ומוצב האתגר להצלחה זו.

 

פעם הכל היה יותר פשוט: עם קצת אינטואיציה בריאה והפעלת סמכות ידעו ההורים איך לחנך את ילדיהם. ואז הגיעה הפסיכולוגיה, דיברה על גבולות ועל חופש בחירה, והצליחה לבלבל דורות של הורים וילדים, ובעיקר את הישראלים שלא ידעו איך ליישם את התיאוריות היפות. אז איפה עובר הגבול? כתבה במוסף "דיוקן" של העיתון "מקור ראשון"

 

מצגת הרצאה "הורים מעצימים - הילדים מתחזקים" של חיים עמית ביום עיון בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מטרת ההרצאה לעזור להורים להנהיג את משפחתם בחוכמה, כך שילדיהם יתחזקו ולא יחלשו. על מנת להצליח בכך על ההורים להפנים תפישה כללית של מנהיגות הורית חכמה וללמוד דרכי העצמה ייחודיות של ילדיהם.

 

מאמר זה ינסה להאיר את הנושא "הקפצת כיתה של הילד המחון" מנקודת מבט קצת יותר אוהדת מזו המקובלת, לאור מחקרים רבים שנעשו בנושא זה בחו"ל.