מקורות

במחקרה ביקשה ד"ר עירית יניר לבחון כיצד קשורה מערכת היחסים בין ההורים לבנם או בתם, ליכולת של הבן או הבת למלא אחר הציפיות החברתיות הרווחות כלפי צעירים בשלב "הבגרות הצומחת" - אלה שכבר אינם בגיל ההתבגרות אך עדיין לא הקימו משפחה.

 

הגנה עצמית ושמירה על החיים מתקשרים באופן מיידי עם אינסטינקטים חייתיים של הישרדות. עם זאת, תופעות של פגיעה עצמית עד מוות נצפו בקרב בעלי חיים ממינים שונים, בעיקר נוכח מצבי לחץ קשים כמו איום ממשי להישרדות היחיד או הקבוצה, כאב קיצוני ובידוד. האם ניתן לדבר על אינסטינקט של שימור עצמי בבני אדם? ומהם הגורמים לפגיעה ביכולת ובמוטיבציה של היחיד להגן על עצמו מפני סכנה, עד כדי התאבדות?

 

שלב "הבגרות הצומחת" – כבר לא מתבגר ועדיין לא מבוגר (שנות העשרים) – הוא שלב חדש במעגל החיים האישי והמשפחתי. המאמר מציג עבודת מחקר מקיפה, אשר בחנה את מאפייני המשימות ההתפתחותיות המייחדות שלב זה, תוך דגש על יחסי ההורים והצעירים. כמו כן נבחנה ההשפעה של מאפייני הדינאמיקה המשפחתית, של רמת המובחנות ושל תחושת הקוהרנטיות של הצעיר על התמודדותם של הצעיר וההורים עם המשימה ההתפתחותית.

 

זהו סיפור על 12 מפגשים של צעירים עם נכות גופנית, שניסו להתמודד עם הבדידות והקושי ביצירת קשר. הקבוצה נערכה בהנחיית צוות מ"רעות דלת פתוחה", שרות שנועד על מנת לקדם את הבריאות והרווחה החברתית, הזוגית והמינית של צעירים עם נכות גופנית וחושית.

 

המאמר בעברית מתוך אתר מכון סאמיט: Adolescent Suicide Maternal Longing and Cognitive Development H. Shmuel Erlich, Ph.D. Psychoanalytic.Study of the Child, 1978,33 הסיבות התורמות להתאבדות עשויות להיות פתולוגיות, הכוללות אירועים חיצוניים (כגון אבדן של אובייקט יקר או אבדן אהבתו); כמו כן, ההתבגרות עצמה כחוויית אבדן עשויה להיות גורם תורם. אני מציע כאן: א. ההתבגרות, הנתפשת כהפרעה התפתחותית, תורמת להתאבדות על-ידי הגברה והחרפה של הרגשות והשאיפות הקשורות לאבדן האובייקט האימהי; ב. מתבגר שבו געגועים כאלה לאיחוד עם האם משולבים בפעולתו של גורם קוגניטיבי ייחודי, הוא בעל פוטנציאל מוגבר להתאבדות.

 

החינוך הפנימייתי לילדים ולבני נוער הינו אמצעי מקובל לחִברות של החוסים בהם ולהשגת מטרות שונות (ערכיות, חינוכיות, אינטלקטואליות, לימודיות, והגנתיות). בישראל החינוך הפנימייתי למתבגרים בגילים 18--12 נפוץ למדי בהשוואה למדינות העולם. קליטתם והסתגלותם של מתבגרים בפנימיות חינוכיות מעסיקות הן את הגורמים החינוכיים-הטיפוליים העוסקים בהכוונת החניכים לקראת היציאה מהבית לפנימייה והן את הגורמים השונים בתוך הפנימייה המעורבים במפגש עם המתבגר. אחד הקשיים המרכזיים נעוץ ללא ספק בעצם עזיבת המסגרת המשפחתית ובמשמעות הפסיכולוגית וההתפתחותית שיש לפּרֵדה ממערכת זו. תהליכים אלה מעוררים פעמים רבות קשיים הסתגלותיים שיש להם ביטויים רבים בתחומים החברתי, הבין-אישי, הלימודי ועוד. אחד הביטויים הקיצוניים לאי-ההסתגלות הוא עזיבת המסגרת הפנימייתית. מאמר זה מנסה לבדוק את התהליכים ההתפתחותיים-הפסיכולוגיים המרכזיים שהמתבגר עובר בתקופה זו בחייו, ואת השפעתם על השתלבותו בפנימייה ועל עולמו הפנימי. מאת תהליכים פסיכולוגיים אצל נוער עולה ביציאה לחינוך הפנימייתי מאת ד"ר יעקב יבלון, מנהל שפ"ח גן רוה ושפ"ח חבל יבנה. המאמר פורסם לראשונה ב"ביטאון לעובד החינוכי-סוציאלי" גיליון מספר 14 ניסן תשס"ה-אפריל 2005

 

הצעת מחקר של כרמל וייסמן http://israblog.nana.co...p?blog=56362 . "המחקר יתעד פרקטיקות של מופע ומשחקיות באמצעות כתיבה ועיצוב במדיה חדשים. המחקר יתמקד בפרקטיקות של אוריינות מקומית ב"בלוגים", יומנים אישיים מקוונים, של נערות ישראליות בגילאי 11-15; ויבחן כיצד מובנית באמצעותם זהות מגדרית ותת-תרבות נערות ישראלית."

 

דיכאון של גיל הילדות וההתבגרות הוא הפרעה נפוצה, נשנית ומשפחתית, הנוטה להמשיך לגיל המבוגר. הוא מלווה פעמים רבות בפגיעה משמעותית בהתפתחות הפסיכו-חברתית ובתחלואה נוספת כמו צריכת חומרים ממכרים, ירידה בתיפקוד או הפרעה דו-קוטבית, ויכול להיות מלווה בסכנת התאבדות. גורמי-הסיכון לדיכאון מוקדם הם גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגים וסביבתיים, ויחסי-גומלין בין גנים לסביבה. הטיפולים שהוכחו כיעילים כוללים פסיכותרפיה קוגניטיבית או בין-אישית וטיפול במעכבי משאבת סרוטונין. רשות התרופות האמריקאית פירסמה לאחרונה אזהרה המגבילה את הטיפול בתרופות אלו לדיכאון בילדים. מחקר נוסף דרוש לבירור יעילותם ובטיחותם של טיפולים אלו, ולשיפור ההבנה של הגורמים האטיולוגיים. מתוך כתב העת הרפואה, אפריל 2006

 

נטע דרור כותבת בבלוג שלה פוסט הסוקר את תופעת הפגיעה העצמית של בני נוער והכתיבה על כך בבלוגים של בני נוער בישרא-בלוג

 

מאמר חדש שכתב ד"ר גידי רובינשטיין באתר הבית שלו (http://giditherapy.com) לרגל חג העצמאות בעקבות דיון סוער שהתקיים בפורום פסיכותרפיה שבניהולו על הקושי של בוגרים לעזוב את בית הוריהם. המאמר כולל ציטוטים נבחרים מהפורום ותקציר ממצאי מחקר חדש על חמשת הגדולים וקשרם להפרעת אישיות תלותית.

 

הדפים הבאים יתארו סיפור של כישלון טיפול בקבוצה של בוגרים בפנימייה. אנחנו נתאר את התהליך הקבוצתי ואיך בכל רגע נתון הוא מתרחק מהמטרות שהוצהרו. איך סגנון העבודה משתנה מספר פעמים. איך פירוק הקבוצה עמד על הפרק כמעט בכל פגישה. איך הדבק שהדביק את קירות המיכל הקבוצתי כמעט ולא עמד בהתנגדות הקשה של המתבגרים. נמשיך ונתאר איך גמישות מחשבתית והתנהגותית של הצוות הטיפולי הפכה את סיפור הכישלון להצלחה מפתיעה.

 

המאמר מכיל רעיון אחד קטן שיכול לעזור ביצירת המשגה יעילה בהסתכלות על מתן עזרה למתבגרים והורים למתבגרים במצוקה. הרעיון הוא שיעיל ונכון להסתכל על מערכת היחסים בין הורים ומתבגרים כמערכת הפועלת על פי חוקי הגרביטציה. כאשר ההורה הוא מוקד המשיכה הילד הוא הגוף הנמשך והקשר הוא המרחק בינהם. המאמר מדגים ומראה כיצד מטאפורה זו היא יעילה ופוריה בהבנה ובטיפול במתבגרים והוריהם.