| תוכן: | במים א' ו- ב' של השבוע האחרון התקיים במכללת ספיר שבשדרות כנס להנחייהו לטיפול קבוצתי. נושא הכנס:"הדרה-שייכות-תשוקה". בחירת המקום וכותרת הכנס היו מכוונים ונתנו הזדמנות בכנס להציג עבודות והרצאות על אוכלוסיות מודרות, והמאמצים להחזיקם קרוב למרכז. ההרצאות הציגו עבודות עם מגוון אדיר של אוכלוסיות בשיראל: עולים מאתיופיה, ערבים ויהודים, אסירים, הומלסים, נפגעי תקיפה מינית, חינוך מיוחד, ילדי פנימיות, ועוד ועוד ועוד. פסיספס החברה הישראלית והנגיעה של מנחי הקבוצות בישראל בקהילות שונות, בדרכים שונות.
בכנס השתתפו אורחים מכובדים מחו"ל שעצם השתתפותם ובספיר-שדרות היה מחווה מרגשת ביותר, כאקט של הזדהות יוצא מן הכלל.
הפסיכולוגיה החינוכית נכחה מעט. במושב אחד הרצו שישה פסיכולוגים משפ"ח ת"א-יפו על שלוש קהילות עם פוטנציאל הדרה גבוה והעבודה איתם. בהרצאה נכחו רק ארבעה שומעים...! ההרצאות היו מצוינות, מעניינות והציגו התערבויות מאד מקצועיות. בין המשתתפים בכנס היו מעט פסיכולוגים חינוכיים. ידוע שפסיכולוגים חינוכיים מכשרים עצמם לעבוד בקבוצות, מבצעים מגוון רב ביותר של תהערבויות קבוצתיות, אם כן מדוע מעט הציגו? מדוע מעט השתתפו? גם אם ננקה את מרכיב הפחד של קיום הכנס בשדרות עדיין יש מקום לתהות.
אשמח אם תהיינה התייחסויות.
משה |
כניסת חברים
מנהלי הפורום
משה אלון
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
משה אלון