לכולם שלום

   פנו אלי לאחרונה שלושה זוגות צעירים. לא חשובה להם החופה היהודית. הם התרשמו מאד מהכתבות שהתפרסמו לאחרונה בעתונים על חופה שמקיימים סלרבריטאים כגון אברי גילעד ואחרים.

"החופה היהודית לא מדברת אלינו."

"אנחנו עושים את זה בשביל ההורים."

"העיקר שאנחנו אוהבים."

"מה תעזור הכתובה אם נרצה להתגרש?"

   מולם עומדת מדרשת אורנים ומציעה טכסי חתונה יחודיים מעוצבת אחרי למידה מעמיקה של המסגרת הרוחנית היהודית.

   הצעתי להם... והם הביטו בי בפליאה?

   אני מחזיר שאלות כגון. מה זה משנה? מה הם בעצם שואלים,  מדוע דוקא אותי?

   אני נוהג להרחיב ולהעמיק בענין הזהות היהודית כחלק מהזהות האישית שלנו, כחלק מהשורשים שלנו. אני שואל על אפשרות לבנות זהות חדשה בגיל מאוחר? זהות שיש בה מרכיבים תרבותיים. בקיצור כחלק מהטיפול, אני מציע ערנות גם למרכיב התרבותי והאמונתי של זהותנו האישית.

   מה עוד אפשר לעשות?

   יששכר עשת