פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

מאת:

מאשה

תאריך:

11/10/2004 07:36

נושא:

אני חוששת שעוד אמאס עליכם בעניין החתולים שלי.

תוכן:

אחד החתולים (חתולי שוכנים במבנה בחצר) החל לשלשל, וכבר ניסינו איתו ארבעה סוגי אנטיביוטיקה (!!!!), בכדור (דוקסילין, פלאג'יל), בזריקה (בייטריל) וסירופ (ויברמיצין). ואין שינוי.
גם שינוי בתזונה נראה כאילו רק מחריף את המצב.
הווטרינר טען שמצבו תקין, כנראה רגישות או מתח. החתול עבר שני ניתוחים עקב בעיה בעין.
כדי לא להפריע לשכנים עם הריחות הלא נעימים הנלווים לכך, הכנסתי את החתול הביתה, לטפל בו בבית.
יש לי ייסורי מצפון כלפי השכנים, שכנראה חשו בריח, ויש לי ייסורי מצפון כלפי בן זוגי, שהבטחתי לו לא להכניס חיות הביתה.
ביני לביני כבר החלטתי להרדים את החתול במידה וימשיך לשלשל.
להרדים הכוונה להרוג, בעצם.
חוץ מזה החתול בסדר גמור, אוכל, שותה, מתרוצץ. כאילו, להרוג יצור "בריא".
אינני רוצה להרוג, אך אינני רוצה להפריע לבן זוגי או לשכני.
מה לעשות?
יש לי הרהורי כפירה גם בעניין שאר החתולים. עייפתי מאד מלטפל בהם, כי הטיפול פירושו לנקות לפחות שלוש פעמים ביום, לתת טיפול נגד פרעושים, לרסס את הגינה, לתת טיפולים תרופתיים שונים לפי הצורך, כולל חיסונים קבועים.
עייפתי מאד מאד. אני גם לא רוצה לתת דוגמה רעה לילדי. לעיתים קרובות אני חושבת שלא הייתי מצטערת לקום בוקר אחד ולמצוא כי כולם התפגרו להם בשקט משך הלילה.
ולא, אין לאן למסור. למסור לעמותה פירושו בדרך כלל למסור להרדמה. אלה חתולים עלובים למדי, עיוור, קיטעת, שתומי עין, פשוטי עם.
הצגתי כאן הכל: אליל החתולים, אליל הריצוי (את זוגי ושכני), יצר הרע, מצווה (צער בעלי חיים), חטא כלפי השכנים.
וחטא כלפי עצמי, כמובן.
מה עושים?
מה עושים?
מה עושים?
מוזר, כאשר אני מתפללת בנושא הזה כאילו אין תחושת מענה, אין תחושת תשובה, אין תחושת פיתרון.
כאילו, נושא שולי ומוזר, ולי הוא גורם טירדה רבה, ותחושה של "אלי אלי, למה עזבתני?"
וזה ממש לא יפה להגיד, כי בשאר התחומים התחושה היא אחרת.
תודה על סבלנותכם המופלגת.