| מאת: | תמי גנדלמן | תאריך: | 18/3/2007 06:01 |
נושא: |
מרד הנעורים לפי הרבי מלובאביץ' | | תוכן: | אני קוראת עכשיו ספר מצויין, "הדרך לחיים של משמעות"- חכמת הרבי מנחם מענדל שניאורסון (הרבי מלובאביץ'). הספר ערוך לפי נושאים בחיי האדם- לידה, ילדות נעורים נישואין וכו', ומביא את משנתו בצורה סדורה ברורה וקריאה מאד. ערך ועיבד את הספר סימון יעקובוביץ', והוא בהוצאת מודן. מפליא כמה הרב הזה, עם תמונות המשיח שלו שתלויות בכל מקום ונראות כל כך תלושות מהמציאות שלנו כאן בארץ, כתב ודיבר בצורה כל כך נאורה, קולחת ואמיתית. חבל גם שהנוער שלנו ממהר יותר לקרוא את תורות המזרח, ולחפש רוחניות בתרבויות אחרות, ואיכשהו מפספס אדם כה נאור וחכם עם תיאור פסיכולוגי כל כך יפה של נפש האדם נשמתו ושליחותו בחייו. אתה מכיר את הספר, יששכר? ממש ממליצה עליו כי הוא יכול לתת הרבה אור לעבודת נפש בגישה היהודית.
וכדי לתת לנו תיאבון, הבאתי דברים שהוא כתב על מרד הנעורים, כיוון שזה הזכיר לי קצת את המרד האישי שלי כאן, באתר... ובכלל כי זה פשוט יפה, מדוייק ואמיתי.
נעורים- אש החיים- עמ' 56 ואילך:
"תקופת הנעורים מוזרה בטיבעה; היא נמצאת בין הילדות לבגרות. בן העשרה אינו נהנה עוד לשחק כמו ילד, אך עדיין אין לו הידע והנסיון הדרושים כדי לעסוק בעינייני המבוגרים... נעורים הם אחת התקופות היקרות בחיי האדם, אך גם אחת התקופות הקשות ביותר. המתחים השונים האופייניים לבני הנעורים יוצרים אנרגייה בלתי מרוסנת- האנרגייה של החיים עצמם. אנשים צעירים אינם מחפשים נוחיות- הם רוצים למצוא מטרה בעלת משמעות. הם מלאים וגדושים בתערובת של אדרנלין וביטחון עצמי- "אני רוצה לשנות את העולם", חושבים לעצמם אנשים צעירים לעיתים קרובות, "ואני מסוגל לשנות את העולם". המבוגרים, הכורעים תחת נטל טרדות היום יום עשויים להשלים עם העובדה שהעולם הוא כפי שהוא, אולם הצעירים, שמציאות חייהם של המבוגרים אינה מרסנת אותם, אינם סובלים השלמה כזאת. הצעירים סולדים מהסטטוס קוו, ואילו חיי המבוגרים סולדים ממנו.
אם כן מה שיש לנו כאן, במונחים כללים ביותר, היא אנרגייה בלי הכוונה מספקת (הנעורים), ומן הצד השני הכוונה מעוטת אנרגייה(הבגרות). מבוגרים רבים מרימים ידיים ומבטלים את הנעורים כתקופה מרדנית שצריך פשוט להגמל ממנה. ואילו הצעירים סבורים שהמבוגרים שכחו את טעם החיים עצמו ואת רטט ההתרגשות שלהם. הצעירים מתמרדים, והמבוגרים רואים בהתמרדות סטייה מדרך הישר, שרק כפסע בינה לבין פשע.
אולם התמרדות אינה פשע. הפשע מתרחש כאשר למרידה אין פורקן בריא. האמת היא שההתמרדות יכולה להיות הדבר הכי בריא לאדם- אנרגייה לא מהולה שממריצה את האדם לא לוותר בקלות, לסרב להכנע לאי צדק, לא להסכים לרעיון רק מפני שכולם חושבים כך. שלילת פורקן מאדם צעיר, שלילת האפשרות לפרוק את האנרגייה הזאת, יכולה להביא לכאב עמוק ולחרדה. הדבר הנורא ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאנרגייה הרוחנית או הפסיכולוגית של האדם הצעיר היא לפקוק אותה בבקבוק. למעשה אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לנצל את האנרגייה הזאת, למקד אותה ולתעל אותה כראוי.
...זעקת הנעורים מגיעה ממקום טהור, ואת האידיאליזם של הנוער, מזעזע ככל שיהיה מבחינת רגישותיהם של המבוגרים, יש לטפח. כשם שמערכת החיסון של הגוף האנושי דוחה גוף זר, כך גם הנפש הצעירה דוחה את רוחו הנבובה של השקר. המבוגרים חייבים ללמוד להקשיב לזעקת הנעורים ולמצוא לה תשובה מציאותית ואמיתית...
הבנת הצירוף של להט הנעורים עם חוכמת המבוגרים מסייעת במידה רבה לסגירת מה שמכונה פער הדורות. מדוע יש פער דורות? לא מפני שילדים והורים אינם אוהבים זה את זה, אלא משום שהם רואים את עצמם כבני אדם נבדלים המופרדים על ידי גבולות חומריים, בני אדם שגישותיהם והאינטרסים שלהם מנוגדים, מקבוצות אחרות ובעלות סדרי עדיפויות שונים. ובאמת נדמה שאין למבוגרים ולצעירים הרבה מהמשותף, אם אנו מבססים את נקודת התצפית שלנו על הפעילויות החומריות היום יומיות. ואולם מה שמשותף להם זאת הנשמה, ועל הנשמה אין הגיל משפיע. המפתח לפתרון פער הדורות הוא ללמוד להתמקד בשליחות שתיצור המשכיות מדור לדור. לא מדובר במציאת רקע משותף לשיחה, אלא בדרך משותפת בה פוסעים ביחד. המבוגרים והצעירים נמצאים באותו המצב בדיוק: כולנו צריכים למתן את עיסוקנו החומריים ואת טרדותינו כדי לנהל חיים משמעותיים. שמו אותנו כאן ביחד, אותך כאדם צעיר ואותי כאדם מבוגר יותר, משום שאלוקים רצה שאני אלמד ממך ואתה תלמד ממני...
אם רוצים אנו באמת לראות שינוי מהותי אצל בני הנוער, עלינו לשנות קודם כל את גישתנו כמבוגרים. עלינו למצוא צורת שיחה חדשה שתתאים לאנשים הצעירים. במערכת יחסים בין אדם מבוגר לצעיר ממנו, בין אם זה הורה וילד ובין אם זה מורה ותלמיד, כישלון תקשורתי הוא תמיד בעייתו של מי שיודע יותר ולא של מי שיודע פחות. אולי לא מצאתם את המילים הנכונות, או אולי לא דיברתם מהלב. להאשים תלמיד על זה שאינו לומד הרי זה כמו להאשים תינוק על שהוא בוכה- התינוק בוכה בגלל צורך כלשהו ואת הצורך יכול לספק רק אדם מנוסה יותר, שיודע יותר...
יש לעודד את הצעירים של ימינו להתחיל במהפיכה אמיתית- מהפכה של מוסר ושל יושר. עליהם להלחם לא רק מתוך תחושת חובה אלא בלהט של מי שמבקש חיים משמעותיים ביותר. הצעירים אכן צריכים לבייש את המבוגרים- במובן החיובי של המילה- על ידי הריסת חומות הגאוותנות והאנוכיות, על ידי מרידה באי הצדק ובצביעות, על ידי דבקות ברעיון שכל אחד מאיתנו יכול וצריך להביא לשינוי. אנשים צעירים צריכים להפיץ את המסר הזה באמצעות פרסום עיתוני סטודנטים, שיעורי תורה, הקמת קרנות צדקה, על ידי שימוש בטכנולוגיה מודרנית כדי להגיע לאנשים רבים ככל האפשר. באמצעות שילוב כנותם, השיכנוע העצמי והאנרגייה שלהם, הם יכולים להעביר מסר של תקווה ואמת ללבבות ולמוחות רבים מספור.
האם עלינו לכבות את אש הנעורים בשל עוצמתה? לעולם לא! עלינו לעודד את הצעירים- "אתם תקוותינו, אתם המשאב הטבעי היקר ביותר שלנו". ה' נותן לכולנו הזדמנות שנייה באמצעות ילדינו. אי שם בדרך שיכנעה אותנו החברה שלנו שהשיגשוג יפתור את כל בעיות החיים, אבל ילדינו המרדנים הזכירו לנו בלשון בוטה, שאנו זקוקים לרוח יותר משאנו זקוקים לחומר, ולכן עלינו לאמר להם "אתם מלאים חיים כמו האש; אם תוסיפו לאש הנעורים שלכם תחושה של ריכוז ודחיפות, יהיה לכם כוח להזיז עולמות".
שבוע טוב
תמי. |
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
אכן, כל מילה אמת [ל"ת]
ועוד מדברי הרבי מלובאביץ'- על אינטימיות
שלח דואר לצביאל רופא
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום