תענית אסתר

   תענית אסתר נערכת ביום י"ג באדר, ערב חג פורים, אסתר אומרת ממרדכי :"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרותַי אָצוּם כֵּן"

   הרמב"ם כותב: "י"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן". פעם היו תענית אסתר נמשכה שלושה ימים לזכר שלושת ימי צום, אך לאחר מכן הקלו החכמים וקבעו יום צום אחד.

   בספר חמדת ימים מהמאה השבע עשר נכתב: "וכמו שעל ידי התענית והתשובה הייתה הגאולה ההיא בימי מרדכי ואסתר, כמו כן גם עתה, בהתעורר לב עדת ישראל ביום תעניתם אל התשובה, ישיב ידו שנית לגאול את שאר עמו, לתקן עולם במלכות שדי".

   על הספר חמדת ימים  מספר לנו החוקר אברהם יערי בסיפרו "תעלומת הספר."  הוא מעלה את השאלה מי חיבר את הספר חמדת ימים? לדעתו זהו מעין "שולחן ערוך מוסרי קבלי לכל ימות השנה". מטרתו: לקרב את הגאולה על-ידי אורח חיים מוסרי. זהו ספר שבו עוסקים בדרך ההתנהגות מוסרית בחגים, בימי צום ובימים מיוחדים בשנה . מטרת מחבר חמדת ימים  הייתה להדריך את הקורא בדרך של חסידות וצדק. הוא הושפע רבות מחוגי המקובלים, תלמידי האר"י. הספר הופיע בדפוס בפעם הראשונה באיזמיר ב- 1732-1731, והמביא לבית-הדפוס היה ר' יעקב בר-יום-טוב אלגאזי מאיזמיר, שמצא את כתב-היד בצפת, בלי ציון שם מחברו.

שיהיה יום צום משמעותי

יששכר