ב. אהבה של פעם רבקה ויצחק, המפגש הראשון.

   שרה אברהם וישמעאל נפטרים. יצחק נותר לבדו להמשיך את שושלת עם ישראל. הוא פוגש את אשתו המיועדת , רבקה. סיפור אהבה. כתוב שכך הוא מתנחם על מות אימו. אבל גם סביר להניח על אביו ואחיו החורג שנפטרים. עכשיו הכל מוטל על כתפיו בסיוע רבקה.

   בראשית כד: ערב במדבר. העולם מוכן לסיפור אהבה ענוג ומנחם, עדין ומרחם. (סב) וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: (סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: השקט שמסביב מוליך את היום הפונה אל תוך הלילה המכסה.  יצחק יוצא לשוח בשדה לפנות ערב. שיירת גמלים באה מרחוק. רבקה רואה את יצחק לפני שהוא מזהה אותה (סד) וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: כשמתברר לה כי הוא הבעל המיועד שאליו באה, מיד התכסתה בצנעה בצעיפה. בוודאי היה זה צעיף יפה שבו היתה מכסה עצמה. (סה) וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס:

   (סו) וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה: הערב יורד והחבורה מתיישבת לספר אודות המסע המופלא והדרך הניסית שבה נמצאה רבקה. (סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ: רבקה ויצחק פונים להתבודד. האהבה פורחת. הלילה בא, הזוגיות התחברה לה.

   האם זו האהבה של היום? לא כך מרגיש יונתן גפן: "הוא הביט לתוך עיניה וראה בן שושנים. מלטף את שתי ידיה, הרכות כמו זוג יונים. ונשק לה על שפתיה...רק אחרי שלוש שנים... היום יש אהבה אחרת,   אהבה קלה, אהבה בלי... לאן הלכה האהבה של אימא ואבא שלי.

   ועוזי חיטמן ממשיך בדרכו: "אחרי שסיימנו את מה שהתחלנו, אחרי שקיימנו את מה שהבטחנו, אחרי שעשינו את מה שחלמנו, אחרי שניסינו והחכמנו, עכשיו התור לאהבה. אז בואי כי יש לנו עוד זמן, בואי ונמשיך מכאן מהמקום שבו עצרנו כי למה בעצם נוצרנו? אדם וחווה.

   ורמי דיצני מלמד אותנו בעקבות הרמב"ם את מנהג האהבה על בוריה: "הרוצה לשמר את חוש האהבה, צריך לדעת התנועות הנפשיות היסודיות ולהיזהר בהן, כמו השמחה והתשוקה והכעס והקנאה והבדידות הקשה והעשנים והלחות שבגוף...  וצריך שהאוהב יהיה בשמחה הממוצעת, כי ברוב תאווה תצא החמימות לשטח הגוף, ויותך החום הטבעי, ויתקרר לב האהבה פתאום, וימות בלא עתו בפתע. מי שבא לאהבה, צריך שיזהר בחוש האהבה. כמו אותו אדם שחפץ להיכנס ממקום חשוך למקום אור, שלא יבוא בחיפזון בפעם אחת... כי התמורה מחושך לאור בלי הממוצע, מזיק לראייה מאד. "

   יש הזדמנות בזוגיות. הזוגיות רבת השנים היא המרחב בו אנו לומדים ומתפתחים לקראת כל התקשרות, שותפות, לכל שיח. הזוגיות היא דרך חיים של שותפות שבה מתנהל שיח מעמיק להבנת  "סודות השיח."

   מחקרים רבים מראים כי יחסים טובים עם אנשים קרובים, משפחה, חברים, שכנים וחברים לעבודה וגם חיות מחמד הם משאב חשוב לאושר.  חשוב מאוד שיהיה לפחות קשר קרוב אחד או שניים בחיינו, אלו אנשים שנוכל לפנות אליהם בעת צרה. צריך להשקיע ביחסים חברתיים, באהבה זוכים עם עבודה רבה, האהבה אינה זכות שאפשר לתבוע, היא שכר על עמלנו.

   וכך מתאר עבורנו ביאליק את המפגש הקסום הזה מתוך הברכה: "וּבְשִׁבְתִּי שָׁם עַל-שְׂפַת הַבְּרֵכָה, צוֹפֶה בְּחִידַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת... הָיִיתִי מַרְגִּישׁ בַּעֲלִיל בִּנְבֹעַ חֶרֶשׁ כְּעֵין שֶׁפַע רַעֲנָן חָדָשׁ אֶל נִשְׁמָתִי,  וּלְבָבִי, צְמֵא תַעֲלוּמָה רַבָּה, קְדוֹשָׁה, אָז הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא דְּמִי תוֹחֶלֶת, כְּאִלּוּ הוּא תוֹבֵעַ עוֹד וָעוֹד, וּמְצַפֶּה לְגִלּוּי שְׁכִיָנה קְרוֹבָה אוֹ לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ. וּבְעוֹד קַשּׁוּבָה אָזְנִי וּמְיַחֶלֶת, וּבְמַאֲוַיֵּי קָדְשׁוֹ לִבִּי יָחִיל, יִכְלֶה, יִגְוַע – וּבַת קוֹל אֵל מִסְתַּתֵּר תִּתְפּוֹצֵץ פִּתְאֹם מִן הַדְּמָמָה: "אַיֶּכָּה!?"... בְּשִׁפְעַת לֵיל... גַּם הַבְּרֵכָה לִי חָדָה אֶת-חִידָתָהּ הָעוֹלָמִית...

   ואנחנו כבר אחד ועדיין שומרים להיות שניים ומיתרים קסומים אלפיים.

שבוע טוב

יששכר