אם אשרוד אם היום הזה.
קשה.
קשה.
קשה.
בשנה שעברה הלכתי עם הבת שלי לסניף "עמך" ברחובות. הביאו קבוצת שחקנים שעשתה מיצגים מסיפורים של בני דור שני. האולם היה מלא עד אפס מקום, כולל בעמידה, בבני הדור הראשון, השני והשלישי.
הערב יהיה ב"עמך" כינוס של בני דור שני ושלישי. מקריאים שירים וסיפורים קצרים פרי עטינו. אני מקריאה את "הסעה לקייטנה", על סבתא שמלווה את נכדתה להסעה ליום הראשון לקייטנה, והאסוציאציות העולות בזמן ההמתנה לאוטובוס.
תירגלתי את קריאת הסיפור שוב ושוב ושוב, ובכל פעם עולות הדמעות. מקווה שבכיתי מספיק ודי, והערב אוכל להקריא את הסיפור ללא דרמות נוספות.
|