אני יודע שהכותרת לא קשורה לכלום... :-)

מדהים כמה תגובות יכולה שאלה תמימה על אוכל ליצור.  כנראה גם אצלנו יש באמת יש חיבור עמוק בין המובנים המזינים והנפשיים  של "השד הטוב". אגב, לישיבת הצוות קניתי בסופו של דבר המון אוכל וכמעט לא נגעו בזה . כנראה בגלל הצגת המקרה המענינת.

היתה לי היום שיחה מענינת עם פסיכולוג בצוות שלי על הפסיכולוגיה שחודרת  אט אט לעולם הישיבות ( ואפילו לישיבות "יבשות" כמו הר עציון - שם למדת , מושון  ? ) ומביאה איתה שאלות שמעולם לא נשאלו בבית המדרש.

השאלה הברורה "מה חובת האדם בעולמו" משתלבת בשאלה "איפה אני מוצא את עצמי עם המצווה ומה עושה לי המחויבות הזו" עד כדי כך שלעיתים עולה אפילו השאלה "מה אני עושה אם אני מרגיש כבול עם המצווה ואינני מתחבר אליה" .

זה מחזיר את הדיון לרמה כללית יותר של קונפליקט בין תיאוצנטריות ואגוצנטריות. קונפליקט שנדמה לי שאנשים הקשורים לעולם הפסיכולוגיה בין אם הם מטופלים ובין אם הם מטפלים עומדים בעין הסערה שלו.