פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת בלק במדבר פרק כ"ב פסוק א'- פרק כ"ה פסוק ט'.
*בלק מלך מואב ירא את עם ישראל. וישלח מלאכים אל בלעם המדייני לבקש ממנו שיקלל את ישראל. אלוהים בא אל בלעם ואוסר עליו לקלל את ישראל. אחרי בקשה חוזרת של בלק, מצווה אלוהים את בלעם ללכת עם בלק ולומר את דבר אלוהים.
בדרך כלל אנחנו מקללים את אויבנו? ההצעה המעניינת מתוך תפילת עמידה היא שונה: "ולמקללי נפשי תידום..." במקום זאת אנו מבקשים מאלוהים "...וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם" או במילים אחרות, אולי היותי מקלל ומלבה את השנאה, פוגעת בי ובאמונתי בטוב אפשרי.
*בלעם חובש את אתונו והולך עם שרי מואב. מלאך ה' עוצר בעדו. רק האתון רואה את המלאך. בלעם בחמת זעם מכה את אתונו ואפילו חושב להרגה. ה' פותח את פיה. היא שואלת: הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, האם אי פעם סיכנתי אותך בצורה כזאת? האתון מזכירה לו את נאמנותה. ברגע זה נגלה אליו מלאך אלוהים וחרבו שלופה בידו. נראה כי בלעם מהסס אם להמשיך בשליחותו. המלאך מעודדו להמשיך.
אתה או את בדרך אל ההחלטה... רגע לפני... ברוח הסיפור, הבה נקשיב לקול המצפון שבא לידי ביטוי בפחד, קולות מאגרי החכמה האנושית שבפי חברנו וקול האלוהים. קולם כמעט בלתי נשמע, רק שפתי הקולות נראות. כמו חנה שרַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, אך אין זה אומר ששיכורה היא.
*אל מול בני ישראל נבנים שבע מזבחות. שלוש פעמים מוקרבים קורבנות, בכל פעם על גבעה אחרת סביב לעם ישראל. בלעם שאמור לקלל מברך את עם ישראל. הוא רואה עצמו כנביא המבטא את דברי האל: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן..." איך נבחין בין נביא אמת לנביא שקר מבין חברנו? האם יש לכך רמזים בסיפור. אנו נותרים עם אי וודאות לגבי האמת. השילוב בין פחד, בירור במאגרי החכמה האנושית שבפי חברנו ואמונה, עשויים והנחות אותנו.
*עם ישראל יושב בשיטים והחל לזנות עם בנות מואב ולהשתחוות לאלוהיהם. משה מצווה את שופטי ישראל להרוג את הנצמדים לבנות מואב והמשתחווים לאלוהים אחרים. לעיני משה וישראל הבוכים, זונים איש מישראל ומדיינית. פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, נס מתוך העדה, לקח רומח בידו ודקר את שניהם. המגפה נעצרה. עשרים וארבעה אלף איש נהרגו בימים הללו.
לא נאמר שפינחס הרג את הזוג הזונה? נאמר שדקר. המסורת מייחסת לו את הריגתם? מה דעתכם?
גם חכמה לא יהודית יש בה רוח אלוהים.
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל." פסוק ברכה זה נאמר בכניסה לבית הכנסת. הפסוק נאמר על ידי בלעם הקוסם המדייני. מה משמעות ברכה של זר, אחר, רחוק? האם יש בה אמת? ספרו זה לזה דוגמאות שחוויתם. מה הרגשתם? מה חשבתם? איך הגבתם כלפי המברך?
שבת שלום, יששכר עשת.