זוגיות ביהדות

בתיקיה טיפול פסיכולוגי יהודי ריכזתי א. את החומרים שהובאו בענין זוגיות ביהדות בעיקר של יוסי ארן ב. את הנקודות שסיכמתי. מוזמנים להשתמש ולהפנות אחרים ולשכלל. הסיכום מופיע גם כאן.

שבת שלום

יששכר

1. כל אחד מבני הזוג הוא גורם "המתקן" של השני. באופן מעשי האחר הוא "הפסיכותרפיה שלי", מאפשר תיקון עצמי, ולא אני המטפל שלו. כלומר, עוסק בתיקונו.  באופן מעשי  תכונות שלא נוח לי בהם אצל האחר, הם אלו שעלי להפנים. בהסתייגות אחת, שאינן קיצוניות. היהדות משתמשת בביטוי "מידות" במקום "תכונות", כלומר כל תכונה יש לה ערך אם היא במידה, במקום ובזמן המתאימים. למשל תוקפנות, תקיפות ואלימות. יש ערך במצבים מסוימים לעמידה על זכויותיי לפגיעה באחר כדי להגן על עצמי ולהגיב באלימות למשל בזמן מלחמת מגן. וכך תכונות כגון סדר ואי סדר, פזרנות וחסכנות, עמידה על עקרונות ופשרה, חיים על פי השכל  ועוד ועוד. מכאן שנשיאת או הכלת ההפכים הופכת לכוח מניע לצמיחה והתפתחות אישית. זו ההגבהה בלשון היום יום.

2. חטא וגם מצווה, כלומר פגיעות ומילוי חובות של אחד משפיע על האחר. לכן יש אחריות של כל אחד מבני הזוג שלא לפגוע בעצמו או באחרים מחוץ למשפחה ולקיים את חובותיו גם בבית וגם מחוץ לבית.

3. הנישואים מבוססים גם על המפגש בין האדם לאדם המשיכה הגופנית הרגשית והרוחנית וגם על השכל והכדאיות כלומר העיסקה בין בני הזוג. מתחילת חיי הנושאים מתרחש תהליך מקביל של הגינות עיסקית בין בני הזוג ובו זמנית חשיפה וגילוי של האדם שבכל אחד מבני הזוג והחיבור בין השניים או השיח אני ואתה על פי מרטין בובר. בובר טוען לשני מרכיבים ביחסים הבין אישיים "אני לז", שהוא המרכיב העסקי ו"אני אתה", שהוא האדם לאדם. שניהם הכרחיים בשיח הבין אישי.

4. בחיי הנישואין יש לנקוט בדרכם של בית הלל: אמון חזק בכך שבשרשו של בן הזוג יש בכח (גם אם בכח רחוק) את היכולת לעשות את התיקון באמצעות תכונות האחר. ביטויו של אמון זה בדברי שבח, משמעו שאני מאשר שבאחר יש תכונות שאני זקוק להם. ובכך אני תורם לתיקון עצמי באמצעות האחר.

5. שיכלול החתן והכלה מתרחש תוך כדי החיים ביחד. לפני הנישואים מתרחש תהליך זהב קשר ה"זוגי" שקיים בין הילד והילדה להורים וכנראה גם בחברות משמעותית. הכוחות הנפשיים הולכים ומתפתחים באמצעות אחדות הניגודים. מכאן שיש חשיבות רבה לשיח משמעותי ברוח זו בין הילד להוריו. הקשר הורה ילד מקבל כאן פרשנות שונה. מטרתו בין השאר גם לאפשר לילד לשכלל את תכונותיו באמצעות תכונות ההורה. ואולי גם באמצעות חברות מתמשכת משמעותית.

5. נישואין טובים, כבר מראשיתם, מרגע מקבלת ההחלטה להתחתן, אינם מתבססים רק על המוחשי - על הטוב שנמצא בעין על פני השטח.  נישואים טובים בנויים על שילוב בין א. קשר הגון יום יומי שבנוי על עסקאות בענייני כסף ,זמן פנוי, עזרה בעת צרה, התפתחות אישית, חינוך ילדים, מילוי חובות ועוד, לבין ב. אמונה עמוקה בחידוש שעתיד לצמוח מהנישואין, מהקשר הטוב והרציף, בעליות וגם בירידות, בין בני הזוג.

6. יש הבדלים מהותיים בין הגבר לאישה. שלא על פי היהדות ואולי כן, בכל אחד מאיתנו יש מהות נשית ומהות גברית (הורמונים גבריים ונשיים). השיח המעמיק עם המין השני, מאפשר העמקת התודעה והחיבורים הפנימיים בכל אחד מאיתנו אל מרכיביו הנשיים והגבריים. בכך אנו מתקדמים ומשתכללים גם בהבנת האחר, מבלי צורך לשנות באופן מהותי את זהותנו הגברית או הנשית.

7. לייחוד או הקשר האינטימי בין בני הזוג שלוש רמות או שלש כוונות א. כוונת השקטת התאווה הטבעית ב. כוונת קיום מצות עונה, שעניינה התענוג שבקרבת בני הזוג.  הכוונה לפרות ולרבות. כשזוכים בני הזוג לייחוד שלם הם מתדמים בכך לייחוד העליון - יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.  וזוכים לכוונה העליונה ביותר בייחוד איש ואשה.

8. שניים שהם אחד. בבראשית ה' א'- ב' נאמר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם." כלומר שני יחודים יוצרים איחוד שהוא אדם, שלמות. באחת משבע ברכות הנישואין מתחת לחופה, ברגע של איחוד בין היחודים מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה הֹ' יוֹצֵר הָאָדָם: האדם כלומר הגבר והאשה יחדיו הוא בנין עדי עד. במילים אחרות, אחת ההתייחסויות שמסייעות ליצירת זוגיות היא ההתיחסות לאחר וההתכוונות אליו. האחר הוא זה שישלים אותי. הזוגיות יש בה כוח של נצח, של המשכיות, בברכת אלוהים ומתוקף הבאת ילדים לעולם.