מאת: | המתבונן מן החוץ | תאריך: | 26/12/2005 10:39 |
נושא: | עוצו עצה | תוכן: | אני מתבונן בכם בקנאה מסויימת. מביט מבעד למחסום שקוף שאיני מצליח לפרוץ. מחסום האמונה.
מה תוכלו לעוץ לאדם השייך לכת החילונים. שמושגי היהדות ורוחה ידועים לו אך אינם פועמים עם לבו?
הכמיהה לאמונה אמנם כוססת בלב,שנים רבות. ואחרי שרעיתי בשדות האמונות הזרות , החביבות והידידותיות יותר למשתמש, אני חוזר תמיד למקור. לאלוהי היהודים. אך כל פעולה שעשיתי עד כה כדי להיענות לקריאה הפנימית התבררה כמעושה ואפילו מזוייפת. ובכל מקרה - כעקרה.
אני לא מצליח לחצות את המשוכה ולכונן קשר שאינו שכלתני עם אלוהים. אני מחפש נתיב שאינו נתיב התורה והמצוות. נתיב של "אמונה תמימה " שבין אדם לאלוהיו. של נוכחות של אלוהים בחיי ולא רק הגודש המבעבע שלי ושל צרכי היומיומיים.
כיצד אפשר לקרב אל האלוהים? מדוע זה קשה כל כך? מדוע "מנגד תראינה ואליה לא תבוא". איזה מבחן כניסה וקבלה יש ביני ובין האלוהים?
|
|