טוב בתוך שטף הטרולים נבלעה ההודעה הזאת

http://www.hebpsy.net/showMessage.asp?forum=25&id=3833#3833

ומכיון שהיא מתאימה לפרשת השבוע אני מעלה אותה שוב. בהקשר הזה ובהקשר של חינוך.....

תארו לכם שיעקב ועשיו שניהם היו שניהם בעלי פוטנציאל להיות עובדי ה' נאמנים.
תארו לכם - לו היה הג'ינג'י המופרע מקבל יחס שמעצים את הייתרונות של כוחו הפיזי ומלמד אותו לשלוט בהם לטובה (ולא לקפוץ על כל נזיד אדום שמזדמן לו בדרך), היה הופך להיות גיבור בשירות השם...
אבל הוריו היו חלוקים בדעותיהם על דרכי החינוך, ובכלל, יש תחושה כאילו יצחק בכלל ויתר על חינוך במקרה של עשיו.
הבחירה שלו היתה ככל הנראה על רקע כוחו הפיזי ולא הרוחני, והברכה שהוא היה אמור לקבל (זאת שניתנה בטעות ליעקב): "וייתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, הווה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך- אורריך ארור ומברכיך ברוך" - הכל יש בברכה הזאת מעולם החומר. מעט מאוד אמירה לגבי המקום הרוחני, העכי המורשתי פרי החינוך של מי שאמור לשאת על כתפיו את המשך זרע אברהם. אם תשוו אותה לברכה שאחר כך קיבל יעקב (הפעם בכוונה): "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים, וייתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם".
אבל פני הדברים היו אחרים, ותוצאתם היה אובדנו (יסלח לי מי שיסלח) של עשיו ה"חיובי" מעם ישראל. תחתיו קם עם אדום על הצרות שעשה לנו בדרך חזרה הביתה....