פרשת חיי שרה

יצחק ורבקה, חתן וכלה, עם ומפלגה.

   ברוח הזוהר, אברהם שולח את עבד אברהם להביא ליצחק בנו אישה שהיא גם חכמת התורה וגם באר מים חיים. הדרך ארוכה ויש צורך לקבל סיוע מאחרים כדי לזכות באותה אישה מופלאה. רבקה היא היא אישה המופלאה ובכדה שעל כתפיה נמצאת חכמת החיים. הבקשה להטות את הכד לשתות היא בקשתו של כל גבר לאשתו לזכות במי מעין החיים. אבל אותה אישה מופלאה, גם מכירה בערכה וגם צנועה. היא יודעת שהיא אינה רק נותנת אלא גם מקבלת מידיעותיו של התלמיד שהוא הגבר שבא ללמוד ולקבל ממנה.

   כך גם ביחסים אינטימיים של בינו לבינה שיש בהם נתינה וקבלה גם אחד מאוצרות השני שיש בהם שני פנים: א. מתוך מעין החיים, התורה שבאה מעולמות עליונים ב. מסערת החושים המביאה גם לבריאה על ידי היריון והלידה. ממש חיקוי מעשה בראשית.

  כך גם עם ישראל שבא לחפש לו כלה בדמות מפלגה. שבא לחפש לו את רבקה שלו. המפלגה תהיה חכמה ככל שתהיה, עליה להיות גם צנועה כדי שיוכלו להתפתח  יחסים עדינים, אינטימיים של נתינה וקבלה בין העם למפלגה שבה יבחר ככלה. ביחסים בין העם למפלגה יהיו גם שני פנים. א. מתוך מצע המפלגה או במילים אחרות תורתה. ב. מסערת החושים וההתלהבות שמביאה לבריאה של עולם חדש טוב יותר.

   בראשית כ"ד: אברהם מבקש מעבדו לחזור לארם נהריים לעיר נחור, כדי להביא משם אישה ליצחק בנו. "עבד אברהם" מגיע לארם נהריים. (בראשית כ"ד) (יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת: (יב) וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: (יג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: (יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי:...(מג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: (מד) וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי: (מה) אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא:

   מספר לנו הזוהר בפרשת חיי שרה, במדרש הנעלם. אמר רבי אבא... לעת צאת השואבות,  אלו הם תלמידי חכמים השואבים מימיה של תורה. שהוא עת לצאת ולהינער מן העפר...ומהו הנה אנוכי ניצב על עין המים? אף על פי שתלמיד חכם הוא, הולך אחר התשלום שכתוב והיה העלמה היוצאת לשאוב ואמרתי אליה השקיני מעט מין מכדך, אמור לי רמז ידיעתך ממה שהישגת ואמרה אלי גם אתה שתה. אף אתה עבד, כמוני כמוך, ואל נתחלף לי על ידיעתך בידיעתו של מקום ברוך הוא. וצריך אתה להשיג שאתה נברא כמוני. וגם לגמלך אשאב. כלומר ידיעת השגתי שלא השיגו סיעתך.

שבת שלום

זוגיות נאה

ובחירות כשרות

יששכר