יש ארבעה מהלכי ניהול עיקריים שעלינו להפעיל לפי העניין. בכל מצב עלינו לבחון מה המהלך הניהולי המתאים שיביא לתוצאה המקווה שתכלול צמצום פגיעה בילדנו, בנו ובאחרים והרגשה מסוימת של שמחה וסיפוק.

א. דרישה לצייתנות. תנו בנו אמון אנו דורשים מילדינו. כבדו אותנו כהורים וכמבוגרים. עשו למעננו, למען שיהיה לנו שקט ויהיה לנו טוב.

ב. דרישה לצייתנות מלווה בהסבר הגיוני. זו האפשרות לילד ללמוד כיצד לשקול נכון החלטות. הוא יבצע את הצו אפילו שלדעתו השיקולים שלנו אינם נכונים.

ג. ניהול משא ומתן על דרישתנו. בסיומו אנו חותמים "חוזה" עם ילדנו על עניין מסוים. חוזה זה מחייב את שני הצדדים. בחוזה באים לידי ביטוי הרצונות של שני הצדדים. כך ילמד ילדנו להגיע להבנות עם חברים ומקומות עבודה.

ד. הפעלת הכוח באמצעות האיום, העונש ותשלום המחיר. כך שהילד לומד שלפעמים משלמים מחירים על אי ציות. גם כך לומדים צניעות וידיעה שאני לא כל יכול.

 

   אנחנו ההורים מובילים את המשפחה, מתוך תורת חיים. התורה היא מערכת עקרונות וחוקים שמבטיחים הישרדות פיזית ונפשית, שמחה בהווה ובעתיד לכל חברי המשפחה, תוך כדי התחשבות באחר. אנו נעזרים במהלכי הובלה אותם יש לבחור לפי המצב: 1. ציווי ללא הסבר שיבנה אמון בסיסי באחר. 2. הוראה מלווה בהסבר שיצור הבנת תהליכים. 3. מתן חופש בחירה בין אפשרויות שיפתח יכולת בחירה. 4. אי התערבות, מתן אחריות, שיובילו לבניית אחריות לבחירה. 5. עידוד צמיחה מהטוב שיאפשר הרגשת ביטחון ביכולת. 6. הארות שיאפשרו יכולת נפשית ללמוד משגיאות.

   במצבים שבהם הילד בוחר לבדו, נבקש מממנו שישתף אותנו בשיקולים שלו. לא נתערב בבחירה ולא נשנה אותה בגלל שיקולים מוטעים. כך יוכל ילדנו ללמוד על שיקוליו הוא ולשכלל אותם.

 

שבת שלום

יששכר