פסיכולוגיה עברית | ארכיון פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

מאת:

מוטרד

תאריך:

31/8/2005 15:28

נושא:

אני מוטרד

תוכן:

כבר כמה שנים שאני חושב לעיתים קרובות על יעילותו של הטיפול הפסיכולוגי.

אני מסתובב עם מין תעוקה כזו כזו בלב, כי טופלתי בעבר ע"י פסיכולוג, והטיפול מאוד עזר לי. אבל עקב נסיבות מסוימות שלא תלויות בי או בו נאלצנו להפרד.
עד היום, מספר שנים אחרי הפרידה, עדיין אין יום שאני לא חושב עליו, מתגעגע אליו, ורוצה בעצתו/ הקשבתו.

אני נשוי באושר, שמח בחיי, רק לפעמים מנקרת בי ההרגשה ש"בעיה החליפה בעיה", כלומר אם לפני הטיפול היתה לי בעיה והיא פחות או יותר נפתרה, גם בעזרת הפסיכולוג, וגם כי הנסיבות מאוד השתנו, אז עכשיו יש לי עמוק בלב בעיה חלופית, והיא הקושי שלי בניתוק ממנו. (ואני ממש לא אדם תלותי). כבר עבר כ"כ הרבה זמן, אני לא יודע אם באמת אני רוצה לראות אותו שוב, אבל זה כמו נושא לא פתור אצלי שאין יום שאני לא חושב עליו...
(בת זוגי יודעת ומקבלת את תחושותי, זה לא סוד.)

בבקשה אל תאמרו לי ללכת לטיפול נוסף לבירור הסוגיה הזו, כי אין מצב! אני לא אפתח ואקשר שוב לעוד מישהו.
הניסיון הראה לי שזה נגמר בשיברון לב.

אני צופה בכל ערב בסדרה "הסופרנוס" בערוץ 10, ומצב הענינים בין המטופל לפסיכיאטרית שם כ"כ משקף את המציאות מבחינתי, (למעט הקטע המיני), הכמיהה שלו לקשר אחר איתה.......

ואני פשוט תוהה , האם זה רק אצלי? או שמסתובבים עוד המונים עם תחושות כאלו? שטיפול פסיכולוגי, מיישם קשר מוזר ולא טיבעי בין שני אנשים. קשר, שלי אישית קשה עד היום לפתור.