ט"ו באב.

בימים שבהם אנחנו בני הזוג שחיים כאן בארץ ישראל ביחד.

האהבה אינה הרגש. האהבה היא עסקה שמטרתה רווחה של האחר.

בעסקה כל אחד מבני הזוג אמור להנות ולהרוויח.

אם במעט סעיפים הוא/היא ברווח, יש ספק אם העסקה כדאית.

אם אין סיכוי לרווח, יש לחשוב על פשיטת רגל, או סגירת העסק.

הדיון העסקי מחייב התפשרות מתוך השלמה ושמחה שהענקתי משהו לאחר. 

הדיון העסקי מחייב שקיפות וביטוי רצונות כדי לאפשר פשרה תוך הענקת מתנות מאחד לשני.

הדיון העסקי אינו חד פעמי. הוא מתמשך לאורך החיים באופן קבוע וברגעים של משבר ושינוי.

כל אחד אמור לדאוג לשני בסעיפים השונים:

1. אינטימיות, חיבה, אהבה ותשוקה תוך כדי יחסים אינטימיים, ויחסי אישות.

2. שאנחנו חברים ותומכים זה בזה בעת צרה, בזמן מחלה פיזית ומשברים אישיים.

3. שכל אחד מאיתנו חי בהתאם לרמת החיים הכלכלית המתאימה לו, הכוללת שלושה סעיפים.

א. הוצאות ביום יום ב. חסכונות פנסיה וביטוחים לעתיד לבא ולעת צרה. ג. השקעות והלוואות למען נכסים יקרים כגון דירה ורכב.

4. שיש המשכיות לחיי כל אחד מאיתנו באמצעות מספר ילדים שכל אחד מאיתנו מרגיש/ה שעלינו לגדל. על כל אחד מאיתנו להרגיש שהוא/היא מעצב/ת את חייהם באמצעות גישה חינוכית שכל אחד מאיתנו מאמין/ה בה.

5. שאנו מקצים זמן ומשאבים שווים להתפתחות אישית של כל אחר מאיתנו.

6. שכל אחד מאיתנו זוכה לזמן פנוי במידה שווה וכל אחד ממלא חובות למען המשפחה באופן שווה. החובות כוללים: פרנסה, חובות הבית השותפים, תחזוקה, השקעה בילדים, במשפחה מורחבת ובחיי החברה. מחשבה לפתרון בעיות, ולפי הצורך דאגה לעתיד לבא.

7. שכל אחד מאיתנו חי/ה במקום מגורים, סביבה, מדינה, קרוב או רחוק מההורים ומהעבודה, שמתאימים להרגשתנו.

8. שכל אחד מאיתנו משקיע/ה  ותומך/ת במשפחות המוצא שלנו ושאנו מעודדים זה את זה לתמוך ולהשקיע במשפחות המוצא.

9. שיש מקום לביטוי האמונות הרוחניות ותורת החיים של כל אחד מאיתנו במשפחה.

10. שכל אחד מאיתנו מושקע בחיי חברה ובילויים במידה המתאימה לשנינו.

שבת שלום

יששכר