תחינה בקשה ותפילה לשלום כולנו.

למשפחות השכולות משפרעם, שלא תדעו עוד צער. אלוהים ינחם אתכם ותנוחמו. מי יתן וקרבנות אלו לא יהיו קרבנות שוא. יהיה האבל הנורא על מות היקרים עדות ואות לכולנו לחזור לדרך הישר והשלום.
 

סלימן אבוגוש סגן אלום במיל תושב מע'אר. כותב בYNET "איפה נהיה כולנו - השפויים שבארץ הזאת, אנשים שרוצים לחיות בה במתינות ובשקט, לראות ברכה במעשיהם ולגדל את ילדיהם ונכדיהם בנחת - איפה נהיה כשמתפוח יוצאים תפוחים רקובים, מיצהר - שנאה יוקדת, מאלון מורה - תורה מורעלת, ומהרי השומרון יוצאת רק קללה? כשהגליל שוב יבער, הבה נעצור ונחשוב מעט, כי קשה ורעה השעה, וקשים ורעים הזמנים, ורק מעשיהם של אנשים שפויים ימנעו את האש הבאה, את הטבח הבא."

אולי אולי אולי המחאה וההתנגדות כבר חצו את הקו האדום של אזור התלקחות מלחמת אחים ומלחמה בין היהודים והערבים תושבי מדינת ישראל.

אולי אולי אולי בשם הדמוקרטיה כבר חצו המתנגדים לפינוי את הקו האדום של מסרים התומכים באלימות כאשר מפגינים סוערים ואפילו באופן מאופק, לא יוכלו למנוע מחיילים לשמור על איפוק בחום של 40 מעלות.

אולי אולי אולי יש להקטין את אש המחאה. אולי יש לצאת בראש מורכן, בעצב ובצער עמוק, אולי יש לקבל את הדין ולקרוא קריאות שבר וזעקה ללא הפגנות. אולי אולי נתפלל בבתי הכנסת חודש ימים כימים של אבל וצער. ט"ו באב לא יהיה יום שמחה ושבתות הנחמה ילוו בקריאות שבר של תפילות מיוחדות.

ובמקביל נקרא כולנו לעומק את שבתות הנחמה מהם נוציא את הנחמות במציאות החדשה אליה נצטרך להסתגל ואולי ואולי ואולי מעז יצא מתוק.
מי ייתן.
אלוהים שמור על השפויים. עשה שיפעלו חכמה בינה ודעת במשותף.
למען הווה אפשרי שבו נתכנן עתיד בטוח.
שבוע טוב
יששכר

מוזמנים להביע את דעתכם ואת כולם.