פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

תשס"ה פרשת בלק במדבר פרק כ"ב פסוק א'- פרק כ"ה פסוק ט'.

בדרך אל הפגיעה באחר, החטא. בלעם והאתון:

אדם ומצפונו, ערכי המוסר שלו ותורת חייו.

   החלטנו לנקום ולפגוע. מגיע לו! אולי כן ואולי לא! אבל אנו יוצאים למלחמה. בדרכנו אל הפגיעה באחר, האם נעצור לרגע להקשיב לתורת החיים שלנו? למצפוננו? לערכי המוסר שלנו?

   בדרך אל הפגיעה, אנו מקבלים על פי סיפור בלעם שלושה אותות אזהרה של המצפון: אלו הם שלושת המכשולים כאות אזהרה בדרך אל החטא. באמצעות כעס, שנאת האחר, אמונה עיוורת בדרכנו אנו משתיקים את קול המצפון, ואם טעינו, ולא נעצור נגיע עד לסוף המר.

א. בתחילת הדרך, אנו שומעים עדיין קול חלש של המצפון ונטיית הלב לכיוון אחר. 

ב. באמצע הדרך, הקול מתגבר, המצפון מציק, הרהורי חרטה, צער על פגיעה באחר, כאב לב.

ג. רגע לפני, המצפון חוסם, הלב נעצר, מחסיר פעימה. הזדמנות אחרונה לעצור.

   א. במדבר כ"ב (כ) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה: (כא) וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב: (כב) וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ:

   המצפון, האתון העיקשת והנאמנה, קוראים לך לסטות מדרכך לפגוע. (כג) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ:  אתה מכה את האתון, משתיק את המצפון, לא מקשיב לקול, ממשיך בדרכך.

   ב. (כד) וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה: (כה) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר

   המצפון לוחץ, מכאיב, ואתה? וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ: אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים, יודעים את האמת.

   ג. (כו) וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול: (כז) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם.

    הברכיים כושלות רגע לפני הקרב. אולי נשוב לאחור? אבל לא! אנו מפעילים עצמנו באמצעות שנאת האחר, חרון אף נורא, וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל: ואנו  דוהרים לקרב.

   ומה אומרת לנו תורת חיינו המוסרית? האתון? שעליה רכבת על ימי חייך, ושהיה ערך וביטחון מסוימים ברכיבה על תורת חיים מוסרית. (כח) וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים: (כט) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ: (ל) וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא:

   אלוהים מזהיר אותנו שלא נהרוג את תורת החיים המוסרית שלנו, את האתון. (לא) וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו: (לב) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי: (לג) וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי:

   ואם נודה ונחזיר את תורת החיים המוסרית שלנו, נוכל להמשיך בדרך בביטחון יחסי. (לד) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי: (לה) וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק:

   נתפלל שתהיה לכל אחד מאיתנו תורת חיים מוסרית שתנחה אותנו לשלום ואחווה.

שבת שלום

יששכר