| מאת: | נתי | תאריך: | 8/7/2005 16:42 |
נושא: |
"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".... | | תוכן: | הרהורים שעלו בי, גם למקרא השאלות שהעלתה "בחשש מה" וגם בהקשר לכמה ממקורבי היקרים.
תמיד תהיתי על הפסוק הזה, שנאמר על ידי ה' כקללה/ עונש לאישה על חלקה בחטא עץ הדעת.
זהו פסוק מאוד מקומם, מנקודת ראותה של אישה (לפחות מהמגזר שלי)... בי הוא גם מעלה תהיה בסיסית עמוקה:
העונש לאדם הוא שיצטרך לעבוד קשה ולעמול על פרנסתו ("בזיעת אפך..") והעונש לאישה? ... שוב? שהאדם יצטרך לעמול קשה? ("והוא ימשול בך"?)... איזה מין עונש זה לאישה? בינינו.. שיקום הגבר שבאמת הצליח לשלוט באישתו...
למה ה' נותן לאדם משימה שהוא לא יכול לעמוד בה? למה בכלל העונש לאישה הוא משימה לאיש?
וכאן עולה בי תהייה שנייה - לגבי הפועל "ימשול".. חשוב.. לא נאמר "ישלוט בך" נאמר "ימשול"... כנראה שזה לא סתמי.
"הרבה ארבה עצבונך".. אנחנו יודעים. נשים פגיעות יותר לעולם הרגשות והתשוקות שלהן מאשר גברים (אחוז הנשים הלוקות בדיכאון כפול מאחוז הגברים.. זה נכון להרבה מאוד מצוקות נפשיות אחרות). יש מחקרים סוציולוגיים שאומרים שנשים שצריכות לרסן יותר דחפים מיניים ותוקפניים חשות יותר אשמה ודיכאון עליהם.. עונשה של חווה אומר (למיטב הבנתי): אל תרסני את הדחפים שלך... תתעלי אותם "ואל אישך תשוקתך".
אבל.. מה לעשות? לנשים יש תשוקות שלא יודעות גבול.. כל כך הרבה פעמים נתקלתי בזה.. תופעת "בעלי בסדר, אבל..." איכשהו בעולם הפנטזיות בן הזוג החוקי לא ממש מספיק (גם אם נשים פחות עוברות למעשים, התשוקות קיימות, מין תאבון כזה שאצל הרבה נשים לא יודע שובע). הרבה אגדות עם עוסקות בתאווה של האישה שמתועלת הרבה פעמים לצד החומרי ("דג הזהב"). תאווה זו, היא זו שהכשילה את חווה בחטא עץ הדעת... מסתבר שאפילו "גן עדן בסדר.. אבל".
"הרבה ארבה עצבונך" - נשים עסוקות מאוד ברגשות שלהן, בתשוקות שלהן, בחוסר היכולת לממש אותן...בצורך לתעל אותן... "ואל אישך תשוקתך"...
ובכל זאת -
קללה צוענית עתיקה אומרת: "הלואי שתקבל את כל מה שתרצה..". רובינו לא ממש רוצים שהפנטזיות שלנו ב-א-מ-ת יתממשו. לא טוב לנו לחיות בעולם של הפקרות מוחלטת ובכל זאת מי שחי את חייו בתחושת "יכול להיות יותר טוב" תמידית, בוודאי חש מתוסכל מאוד...
ואולי, אולי עונשה של האישה הינו עונש במובן של חינוך. לצד הקשיים שהוא מערים, הוא גם מנסה להציע לה פתרון לנטיית הלב שלה לרצות עוד...
"הרבה ארבה צערך" = תמיד תרגישי צער על מה שאין לך..
"ואל אישך תשוקתך" = את מה שאת רוצה תבקשי מבעלך....
ומה קורה אם בעלך לא מספק את כל תאוותיך? - כאן בא הפועל מ.ש.ל.
הפועל מ.ש.ל. במובן של שלטון, לקוח מעולם הדמוקרטיה. ממשלה היא ייצוג של העם בזעיר אנפין. מנסה לתת ייצוג הולם למכלול הדעות והרעיונות. השליטה של "ממשלה" היא חלשה יותר ממשטרי דיקטטורה, כי היא נותנת מקום לתחושה מתמדת של חוסר שביעות רצון מצד מי שחש לא מיוצג כראוי.. בד בבד, המשטר של "שליט" דיקטטורי, הוא אומנם יציב, אך מבטא דיכוי וחוסר הקשבה.
זה מעניין. נכון? הבחירה היא בפועל הזה, דווקא שלא אומר "ישלוט" - כשליט יחיד. ... ומה עניין זה למשילת הגבר באישה?
הוא לא יכול לספק את מכלול מאווייה ותשוקותיה.. הוא גם לא יכלו להתעלם מהן (לכן לא נאמר - ישלוט אלא ימשול). הוא מייצג עבורה את מי שאליו יש לתעל את בקשת סיפוק הצרכים - אך קיומם המוחלט לא יהיה.
"הוא ימשול בך" - בהיותו מטבעו רק "מדגם מייצג" אך לא שלם של מושא התשוקות והפנטזיות, הוא יהווה עבורך את המקום שייצג גם את המאוויים וגם את חוסר שביעות הרצון, הוא יהיה השותף שישקף את הרצונות והאכזבות ואת תוכלי להעזר בו על מנת ליצור תחושת איזון וצמיחה שלא נגררת להפקרות (תשוקתך) ולא מונעת מדיכוי (שליטה).
(אני חושבת שגם מרבית הגברים היו מעדיפים מערכת יחסים של "משילה" על פני מערכת יחסים של "שליטה")
|
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
נתי חביבה.
שלח דואר ליששכר עשת
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום
תודה לנתי ויששכר, ושבוע טוב. [ל"ת]