פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

תשס"ה פרשת קרח במדבר פרק ט"ז- פרק י"ח.

כאב, אובדן דרך, מוות, אהבה ותקווה בשירי ארץ ישראל בהם מופיע שקד.

   המשבר בתוך העם אחרי חטא המרגלים רק הולך ומעצים. לסיום פרק משברי זה במדבר פרק יז (כג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים:

   ובשירי ארץ ישראל אנו מוצאים שלל רב.

לאה גולדברג: בארץ אהבתי השקד פורח, בארץ אהבתי מחכים לאורח, שבע עלמות, שבע אמהות... אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל. בשעה טובה, בשעה ברוכה, המשכיחה כל צער.

ביאליק: שלום רב שובך, ציפורה נחמדת, מארצות החום אל חלוני - אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה, בחורף בעוזבך מעוני...התישאי לי שלום מאחי בציון, מאחי הרחוקים הקרובים? הוי מאושרים! הידעו ידוע כי אסבול, הוי אסבול מכאובים?...ואחי העובדים, הזורעים בדימעה -  הקצרו ברינה העומר? - מי יתן לי איבר ועפתי אל ארץ בה ינץ השקד...

שמעון בס ברחבי כרמי מולדת השקד כבר פורח, הנרקיס נותן ריח, מתנוסס תכול רום. נצא נא, כולנו אל גיא ואל גבע כי חג הוא לטבע, כי חג הוא היום. תבורכנה הידיים השולחות פה לזרוע, גם לשתול וגם לנטוע ממזרח ועד ים.

נעמי שמר: מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח...מעוז צור ישועתי מבצר עיקש וקישח, עצי שקד ליד ביתי עומדים בלובן פורח...מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח...

עמנואל הרוסי: התזכור עוד את אור הירח, את הליל הכחול שטוף האור, את ענף השקד הפורח, ואותי התזכור התזכור. ודאי שכח וזה פשוט כל כך, פגש אחת אהב מעט ואחר כך שכח

אהוד מנור: בן יפה נולד על כתף הכרמל ומברכים רבים הגיעו מכל עבר. גשם טוב ירד כי נעתר האל והחיטה נבטה בשדות השבר. שמש חם זרח ורוח קר נשב הילד כבר לומד לקרוא בספר. עץ שקד פרח, סיון, תמוז ואב והתינוק הרך היה לגבר...ציפורים עוזבות, בערב כבר קריר, יפה בליל שבת חיכתה בשער. סתיו ברחובות מחר היא בת עשרים, אך למה לא מלאו עשרים לנער?

דודו ברק: עמוק עמוק בתוך החורף נולד תינוק כולו רועד וכשלאור פיזז ממש ברגע זה בחלונו עלו פרחי שקד...דרך ארץ השקד דרך אור ודמע באתי ילד קט רועד באתי גבר חי. ובצד אני עומד על ידי נושמת דרך ארץ השקד ארץ אלוהי...בחצרך שקד פורח ליד השוקת השבורה ליד שברי לבך עומד ומחייך אילן המחולות והשירה.
טשרניחובסקי: את אינך יודעת, מה מאוד יפיפית! עינייך שני שקדים חצובים כרום ים, שבויות סוד בראשית, וכעדים למסתרי גזרה בשפת עדי עד לך קוראים ומפתים ומקסמים בצו...ובאושרי, ברגעים, את כולך שלי...

יוסי בנאי: ...זמזם את המנוחה, אל תתרוצץ כמו איזה שד. תתן לזמן ללכת בשבילך, זמזם ת'זמן, הזמן זה כמו שקד. שקדים, אתה הלא נורא אוהב, רק אל תאכל בבת-אחת. תבחר שקד אחד עם כל הלב, לטף אותו מעט ביד. תפשיט אותו מהקליפה יפה, שקד, הלא זה כמו תינוק. זמזם אותו נכון כמו רופא, אל תתייחס אליו בצחוק. תמיד תבדוק שלא יהיה מריר, גם לשקד צריך גישה. זמזם אותו יפה, זמזם כמו שיר, זמזם שקד, שקד זה כמו אישה.

נתן אלתרמן: כי סערת עלי, לנצח אנגנך שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים! תשוקתי אלייך ואלי גנך ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!...עד קצווי העצב, עד עינות הליל ברחובות ברזל ריקים וארוכים, אלוהי ציווני שאת לעוללייך, מעוניי הרב שקדים וצימוקים.

דן אלמגור: וולה יש ל זוג עיניים - כשני שקדים בשוקולד. אם רק תציץ בה פעמים הן אל לבך טוות מרבד. היא רומיה, ואני רומיו היא יוליה ואני – יואל כל הכפר רק זאת יודע: כי לי הועיד אותה האל.

רחל: אעולל כגפן שארית הרחש ואשלח מנחה לך מזמרת לבי כל שיד העצב לא עקרה משורש שקדים-הזעם לא שדף עוד בי...זכר ליל הסהר על חלקת המים זו תרועת האושר בעלות ימי כבשני תולעת בה אקשור הטנא ואשלח אליך התשמח לשי?

שבת שלום

יששכר