אלוהינו ואלוהי קדמונינו, אנו יושבים סביב שולחן זה כבני חורין, אך אנו זוכרים את השנים הארוכות בהן חווינו דיכוי. נשבענו לא להפוך למדכאים בעצמנו. אך אנו יודעים כמה פשוט להכביד את ליבנו כלפי אלה ששילמו את המחיר עבור עושר עמנו ובטחונו. כשאנו מסובים על סיפור "יציאת מצרים" אנו ערים לכך שהחרות היא מסע. יציאת מצרים הייתה רק ראשית המסע ל הר סיני ולאחר מכן, לארץ המובטחת. בחג חירות זה אנו מודעים שעל מנת להיות בני חורין באמת עלינו לגרש את פרעה מלבנו ולחדש את התחייבותנו לזכויות האדם לכל אדם באשר הוא אדם. בזוכרנו את המיילדות במצרים, אנו יודעים כי זרעי הגאולה ניטעים בהתנגדות לדבר פרעה. הלילה אנו משאירים מקום ליד השולחן עבור אלה שהם קורבנות דיכוי עד עצם היום הזה. אנו מתחייבים מחדש לזכות בחירותם ובכך בחרותנו. במיוחד אנו זוכרים את: (נא לבחור אפשרות אחת או יותר) א. המשפחות שאת בתיהם שומרי משפט ניסו להציל מהריסה: משפחת מסוואדה – אחרי ליל שימורים והבטחות מופרות, דחפורים הפכו את סופיאן וסמאה, חמשת ילדיהם, אימו החולה, אחיו ומשפחתו ללא קורת גג. על אף שהיה בידו מכתב מטעם עיריית ירושלים שהבית נמצא באזור מורשה לבנייה, הדרישה ל"איחוד וחלוקה" הפכה את השגת רשיון הבניה לבלתי אפשרי. שקועים בחובות עקב בניית הבית ועומדים בפני דרישת העירייה לשלם את הוצאות ההריסה, המשפחה תאלץ למכור את האדמה עליה עמד פעם הבית. הילדים סובלים מתסמונת חרדה פוסט-טראומטית. משפחת דערי – אחמד, חנאן וחמשת ילדיהם בנו ביתם בשכונה שלא נכללה בתכנית המתאר לכפר עיסאוויה במזרח ירושלים. כל בית ובית בשכונה הוא "בלתי חוקי". ביום ההריסה הסבתא קוננה בעוד אחמד מוסא לקה בלבו ואחרים התחננו לעזרה. כיום העירייה שוקלת לצרף את השכונה לתכנית המתאר, אך מוסא, נכה ולא מסוגל כיום לעבוד, יודע שאין לו סיכוי לגייס את הכספים הנחוצים להשגת קורת גג חדשה עבור משפחתו. הלילה, ביושבנו לשולחן הסדר בבטחת בתינו, אנחנו מאמינים שנביא את היום בו תהיה קורת גג לכל אדם. ב.הרעבים ללחם בישראל. בהכריזנו "כל דכפין" יבוא ויאכל אנו חייבים להתמודד עם המציאות הכואבת ש-20% מהישראלים סובלים מרעב. בזוכרנו את ארבעת ילדי ההגדה, עלינו להרהר על איך לענות לילד הרעב, ששואל קושיות רק לגבי קיבתו הריקה. הדאגה לרווחתנו הכלכלית הקשיחה אולי את ליבנו לסבלם של החלשים בחברה שלנו. במקום להזמין את כל דכפין, העברנו סדרת תקציבים המקצצים במשאבים הנחוצים לפתרון בעיות הולכות וגדלות. כשאנו מרימים את לחם העוני, לחם העניים, אנו יודעים שביכולתנו לעמוד בציווי ההגדה לחלוק את לחמנו עם העני. הלוואי שבשנה הבאה כולם ייצאו מעבדות הקיבות הריקות. ג. עובדים זרים – "הגר" של ישראל בימינו? לאחר שהובאו לארץ על ידי הבטחות של תנאי עבודה מצוינים, העובדים הזרים נזרקים מהר מאוד למציאות אחרת. דחוסים במעונות מתחת מכל ביקורת, הם חיים ללא הדברים הכי בסיסיים. דרכוניהם הוחרמו, הם תלויים במעבידיהם ללא ביטוח בריאות, עליהם לשכב חולים או פצועים בזוהמה או לחזור נגד רצונם לארץ מולדתם, בה אין להם אפשרות לתביעות פיצויים. לעיתים בריונים שכורים מכים את המעיזים לא ללכת בתלם שהוכן על ידי נוגשיהם הישראלים. הלילה הזה, מאבקם של העובדים הזרים להשתחרר הוא המאבק שלנו. ד. נשים כסחורה – העבדים של ישראל בימינו? במהלך העשור האחרון כ-10,000 נשים נמכרו בישראל לזנות. מיד אחרי כניסתן לארץ הן נכלאות בדירות או בתי בושת, שם הן סובלות מהפחדות, התעללות ונאנסות אין ספור פעמים. מסמכיהן מוחרמים והן עומדות למכירה במכירות פומביות. הן חייבות לעסוק בזנות ללא כל תמורה עד ש"יחזירו את הוצאות הנסיעה". מאיימים עליהן שכשוהות בלתי חוקיות בישראל ייאסרו מאסר עולם אם יתלוננו במשטרה. חלק מהנשים מגיעות לכאן עם מושג קלוש של מה יועסקו בו. אחרות, מגיעות לכאן בטוענות שווא שיזכו למשרות טיפול בילדים או מלצרות. אף לא אחת מהן מתארת לעצמה את היחס הנוראי, כאל שפחה, בו תזכה בישראל. הלילה, תקוותן היא התחייבותנו להוציא אותן מעבדות לחרות.   לשנה הבאה בירושלים הבנויה, בה אנו מכבדים את צלם אלוקים בכל אדם. שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם אַשׁרֵי שׂמְרֵי מִשְׁפָּט עּוֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת: (תהילים ק"ו, ג') רח' עזה 42, ירושלים 92384 טל. 5637731-02 * www.rhr.israel.net * * info@rhr.israel.net פקס. 02-5662815