הובא ע"י יסמין, חברת הפורום:

הי.
שמתי לב שהרבה פעמים ישנן שאלות על תחומי הפסיכולוגיה השונים. לכן חשבתי שאולי כדאי להוסיף לקבצים הזמינים באתר את הפרוט הבא אודות מקצועות הפסיכולוגיה אשר מצאתי בפורום "מדעי ההתנהגות" המנוהל ע"י פרופ' אבי בסר.
תהנו...

***לקוח מהקישור http://www.psychology.org.il/psycho2/intern/*******

פסיכולוג הקליני

רקע
הפסיכולוג הקליני עוסק באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות
(פסיכופתולוגיה), לבטים, שאלות וקשיים נפשיים על רמותיהם
השונות בשיטות טיפול שונות - לפרט, למשפחה, לקבוצה ולמערכת.
רק הפסיכולוג הקליני רשאי להעניק טיפול פסיכותרפויטי. הוא
מעורב במחקר שמטרתו להעריך את השיטות האבחוניות והטיפוליות.
פסיכולוגים קליניים רבים עוסקים בהוראות באוניברסיטאות,
בבתי-חולים, במדרשות למורים ובמכוני לימוד.

הפסיכולוגים הקליניים מועסקים על ידי משרד הבריאות וקופות
החולים בבתי-חולים פסיכיאטריים, במרפאות לבריאות הנפש
למבוגרים, למתבגרים ולילדים, ובתחנות לטיפול במשפחה.
הפסיכולוג הקליני עשוי להיות מועסק על ידי גורמים ציבוריים
אחרים, כגון: רשויות מקומיות, הסוכנות היהודית ויחידות ייעוץ
באוניברסיטאות. פסיכולוגים קליניים רבים עובדים באופן פרטי,
לבד או במכונים.

תיאור העיסוק
מטפל באנשים הסובלים מבעיות נפשיות, מבעיות נוירוטיות קלות עד
לבעיות והפרעות באישיות ופסיכוזות. בעיות אלו באות לביטוי
באי-נחת, בסבל רוחני ונפשי, בקשיי תפקוד, בקשיים בקשרים
בינאישיים, בחוסר יכולת להתמודד עם המציאות, ועוד. בשעת
הצורך משתף פעולה עם בעלי מקצועות אחרים כגון: רופאים,
עובדים סוציאליים וכדומה.

מאתר באמצעים העומדים לרשותו את קשייו של המטופל ומתאים
לו טיפול ההולם את צרכיו, כדי שהמטופל יוכל להתמודד עם הקשיים
ולחיות במציאות שבה הוא חי בדרך הטובה והאפשרית לו. מגדיר את
קשייו של הפונה על פי קריטריונים פסיכופתולוגיים. הוא נעזר בכלים
פסיכודיאגנוסטיים: מבחני אישיות האמורים לתאר התנהגות כוללנית
מעבר לתופעה ספציפית, מבחני משכל-יכולת, ומבחנים לתפקודים
פונקציונאליים (לדוגמה: סולם חרדה ודיכאון). הוא בורר את הכלים
בהתאם לשיטה שעליה הוא אמון והמתאימים ביורת לצורכי הפונה.
הוא מבצע ראיונות ותצפיות, אוסף חומר ביוגראפי וסביבתי ומשלב
את כל פריטי האבחון.
בשלב הטיפול נדרשים מעורבות אישית (אמפטיה) וידע מקצועי.
לפני הטיפול עליו לבדוק היטב:
א. האם יכול לטפל - האם יש לו ידע מקצועי הולם על מנת לטפל בבעיה
המוצגת בפניו?
ב. האם הוא מסוגל להשתמש בידע, על מנת ליצור קשרים עם הפרט
ובאמצעותם לעזור לו להתמודד עם הבעיה?

האורנטציה התאורטית והטיפולית של הפסיכולוג הקליני בארץ היא
מגוונת. היא כוללת: תרפיה פרטנית, משפחתית וקבוצתית. מקובלים
טיפולים בשיטות שונות כגון: גשטלט, תרפיה התנהגותית, טכניקות
של ביו-פידבק, פסיכואנליזה קלאסית וגישה ניאו-פרוידיאנית. שתי
מגמות באות לידי ביטוי: האחת ממקדת את הטיפול בפונה. השנייה
מדגישה את הטיפול בפונה ובסביבתו, כוללת: עבודה בתוך הקהילה,
טיפול מונע וגישה רבת דיספלינות המבוססת על עבודת צוות עם
פסיכיאטריים, עובדים סוציאליים ואנתרופולוגים.



הפסיכולוג החינוכי

רקע
הפסיכולוג החינוכי עוסק בתחומי האבחון והטיפול ובמכלול בעיות
הקשורות לילדים מתבגרים, לומדים, משפחות, הורים וסוכני
חינוך (מורים, גננות וכו').

רוב הפסיכולוגים החינוכיים מועסקים בשירותים הפסיכולוגיים
המקומיים, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. שירותים אל
הפועלים במסגרות הלימודיות המקומיות הכוללות: גני ילדים,
בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי-ספר תיכוניים.

הפסיכולוג החינוכי מועסק גם על ידי משרדים ממשלתיים
וציבוריים, כגון: משרד הרווחה, הסוכנות וכו'. פסיכולוגים
חינוכיים עובדים בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות
ובמדרשות להכשרת מורים, רבים מהם עובדים במסגרות
פרטיות.


תיאור העיסוק
הפסיכולוג החינוכי עוסק באבחון ובטיפול בילדים,
מתבגרים ולומדים הסובלים מקשיים התפתחותיים,
הפרעות קוגנטיביות, רגשיות והתנהגותיות. משתמש
במערכות של מבחנים דיאגנוסטיים פורמליים מקובלים
ובאמצעי הערכה יחודיים, שפותחו במסגרת העבודה
הפסיכולוגית החינוכית.

הוא מתמחה בשיטות טיפול מגוונות הכוללות: טיפול
פסיכולוגי, קונסולטציה, יעוץ והדרכה. בעבודה בבית-הספר
עוסק הפסיכולוג בקשת של בעיות נורמטיביות-התפתחותיות
ובבעיות של חריגות: טיפול במצבי לחץ ומשבר כגון: מעבר
מגן לבית-הספר, מתיכון לצבא, תפקוד בלמודים, משברים
במשפחה ובמצבי חירום.
התערבותו בתחומים אלה נעשית הן בדרך של טיפול ישיר בפונה
והן בדרך של טיפול עקיף, הבאה לעזור למשפחות ולמורים
ולהתמודד עם בעיות וקשיים של המופנים.

בעבודת הפסיכולוג מושם דגש על המלצות להקמת מסגרות
חינוכיות מיוחדות (פיגור, מחוננות קשיי למידה, קשיים
רגשיים וכדומה) על מנת לשלב בהם אוכלוסייה בעלת צרכים
חינוכיים מיוחדים. הפסיכולוג החינוכי משמש כמומחה להשמת
ילדים לחינוך מיוחד על פי חוק ומשתתף בוועדות החלטה שונות
בלשכות רווחה לקביעת הוצאת הילד למוסד, משפחה אומנת
או לאימוץ.

עבודתו של פסיכולוג חינוכי העובד בבתי ספר של החינוך המיוחד
אינטנסיבית יותר. הוא עוקב אחר כל התלמידים, מטפל ישירות
בחלק גדול מהם לוקח חלק פעיל בתדרוך הצוות החינוכי ועוזר
להם להתמודד בבעיות חינוכיות אשר טבע הדברים רבות יותר
במסגרת זו.




הפסיכולוג התפתחותי

רקע
מטפל ביילוד, בבני משפחתו ובמטפלים בו מלידתו ועד
לכניסתו למסגרות החינוך הפורמלי בגיל הגן, או כל עוד
הוא זקוק לטיפול עקב נכות התפתחותית.
עוסק במכלול האינטראקציות שבין הילד לבין סביבתו,
לשם הבטחת התפתחותו הפיסית, הקוגניטיבית, הרגשית
והחברתית. הקשר בין הפסיכולוג למטופליו נעשה באופן
ישיר (על ידי פסיכולוג העובר בפגיה, במרפאת מעקב פגים
ותינוקות, בטיפת חלב וכדומה) או באמצעות מוסדות חינוך
ובריאות. הקשר יכול להיווצר גם על ידי פניה ישירה של ההורה.

תאור העיסוק
עוסק באיתור, באבחון, במניעה ובטיפול בנכויות התפתחותיות
מולדות, עיכובים בהתפתחות פסיכומוטריות, ברכישת שפה,
קשים הסתגלותיים בקשר אם-ילד או ילד-מטפל סביבה.

הכלים והתפיסה הטיפולית משלבים ידיעה והכרה של היבטים
התפתחותיים המאפיינים את הגיל הרך והשלכותיהם על הילד,
כגון: התפתחות נוירולוגית וגופנית, התפתחות קוגנטיבית,
התפתחות אמוציונלית וחברתית.

האבחון ההתפתחותי כולל שימוש בכלי מבחן למיפוי כשריו של
הילד בכל התחומים, על פי נורמות גיליות. נעזר בתצפיות על
קשר ילד-אם, תפקוד הילד בסביבתו. אוסף מידע מהמשפחה
והמטפלים בה ובילד: עו"ד, אחיות טיפול חלב וכדומה. לאחר
קביעת האבחנה והגדרת היקף הבעיה, תפקידו כפול: ראשית,
בעבודה ישירה עם הילד וסביבתו המיידית על הבנת הבעיה,
קבלתה, וההתמודדות התפקודית איתה. שנית, כמרכז ומקשר
בין אנשי הצוות הרב-מקצועי הנדרשים לטיול בילד, כגון:
מרפא-בעיסוק, קלינאי תקשורת, עו"ס וגננת, ולעיתים מדריך אותם.

בבתי-חולים ובמרכזים קהילתיים גדולים ניתן לפסיכולוג
ההתפתחותי תפקיד מניעתי, בהדרכה ובהבחנה של קבוצות שהן
בסיכון גבוה, כגון: נשים הרות באזורי מצוקה, הורים לילדים
בגיל הרך, אימהות לילד ראשון וכו'.




הפסיכולוג החברתי-תעסוקתי

רקע
החטיבה לפסיכולוגיה חברתית תעסוקתית כוללת פסיכולוגים
ממספר מסלולי הכשרה: פסיכולוגיה תעסוקתית, פסיכולוגיה
ארגונית ופסיכולוגיה חברתית. הפסיכולוג התעסקותי עוסק
בייעוץ בבחירת מקצוע. הפסיכולוג הארגוני-תעשייתי עוסק
בייעוץ לארגון, במיון ובקליטה של כוח אדם ובניודו האופטימלי
בארגון. הפסיכולוג החברתי עוסק בעיקר במחקר. לקבוצת
התמחות זאת שייכים גם העוסקים בהנדסת אנוש. מרביתם
מועסקים על ידי גורמים ציבוריים וממשלתיים, חלק במפעלים
גדולים ובחברות ייעוץ וחלקם כיועצים עצמאיים.

מטרתו לעזור לנועץ להעריך נכונה את הפוטנציאל התעסוקתי פסיכולוג תעסוקתי
הגלום בו, לסייע לו לקבל החלטה בבחירת מקצוע או לתכנן
קריירה תעסוקתית. לומד על נתוניו האישים של הנועץ ועל
ציפיותיו מתהליך הייעוץ מתוך שאלונים ובמהלך שיחת היכרות.
עשוי להפנות את הנועץ למבחנים, תוך קביעת המערכת
המתאימה לרמתו ולצרכיו המיידים: כשרים קוגניטיביים,
יכולת פסיכומטרית, נתוני אישיות ונטיות מקצועיות.

מנתח את חומר הרקע ואת ממצאי המבחנים ומתווה תוכנית
פעולה, מקיים שיחות בנושאים של תכנון לימודים, תכנון תעסוקה,
בדיקת מציאות הסתגלות לחיי עבודה, רמת שאיפות, התמודדות
עם בעיות של דימוי עצמי, בעיות של קבלת החלטות, בדיקת
מציאותם של כוחות להתמודדות ועוד. מפנה את הנועץ למקורות
מידע תעסוקתי כמו ספריות, ספרים, או מערכות מידע ממוחשבות,
על מנת ללמוד על חלופות תעסוקתיות ועל מנת לקבל מידע כללי
או ספציפי על עיסוקים.

הייעוץ התעסוקתי עשוי להתבצע באופן פרטני או קבוצתי.
הייעוץ יכול להתבצע באופן עקיף על ידי הדרכה של מטפלים,
כגון: עובדים סוציאליים ומורות יועצות.


הפסיכולוג הארגוני-תעשייתי

לייעוץ הארגוני שתי מטרות עיקריות:
א. לעזור לארגון להשיג מטרותיו המוגדרות באופן יעיל.
ב. לשפר את איכות החיים- הגברת שביעות הרצון, קיום
יחסי עבודה תקינים, פתרון קונפליקטים בדרכים יעילות
ועוד.

תפקידיו של הפסיכולוג הארגוני מתמקדים בשני נושאים:
פיתוח משאבי אנוש: יועץ במיון ובבחירת עובדים, שיבוצם
בתפקידים מתאימים, פיתוחם בארגון ובקידומם בהתאם
לכישוריהם ולצורכי המערכת או הוצאתם מהמערכת עקב
פרישה או סיבה אחרת. הוא נעזר במבחני נייר ועיפרון או
במבחנים ממוחשבים, בשאלונים, במבחני מצב, בראיונות,
בתצפיות, בסימולציות, בהערכות של מנהלים ועוד. הוא
עורך דיאגנוזה, כותב חוות דעת על המועמדים ומעבירן
למזמין. עשוי לעזור למזמין בקבלת ההחלטה וכן עשוי לתת
שוב לפרט.
פיתוח וייעוץ ארגוני: הוא עוסק באבחון, בבחינה ובאיתור
תופעות בארגון, כגון: היעדרויות, איחורים, מורל ירוד,
מתחים בין העובדים, ירידה בתקופה, תאונות עבודה ועוד,
וזאת באמצעות סקרים, ראיונות ותצפיות. מציג את ממצאיו
בכתב ובעל פה ומציע הצעות אופרטיביות לפתרון הבעיות שאיתר.

הפתרונות עשויים להיות מבניים או תהליכיים. הפתרונות
המבניים כוללים הצעות לשינוי במבנה הארגוני, בחלוקת
עבודה, במבנה העיסוקים בארגון, בתקשורת ועוד.
הפתרונות התהליכים קשורים לפרטים בארגון: שינוי
עמדות, פיתוח כשרים, הרחבת ידע, שיפור יחסי עבודה,
פיתוח סגנונות ניהול, פיתוח עבודת צוות וכדומה.

לוקח חלק ביישום הפתרונות שהציע. עוקב אחר יישום
פתרונות מבניים, מנתח את השפעתם על כוח האדם
בארגון ועל תרומתם לפתרון הבעיות. לוקח חלק
ביישום פתרונות תהליכיים על די הדרכה אישית או
קבוצתית, הפעלת סדנאות בנושאים פיתוח מיומנות
ניהולית, סגנונות ניהול ופיתוח צוות. לעיתים נותן
ייעוץ אישי למנהלים בבעיות ייחודיות.

פסיכולוג תעסוקתי או ארגוני העוסק במחקר
מעבד ומפתח מבחנים: כושר, פסיכומטרים, אישיות,
נטיות, מצב וכדומה. מגדיר את מטרת המבחן. אוסף
מידע על מבחנים קיימים ובודק את התאמתם למטרה.
כאשר מחליט לבנות מבחן, ובנה את הפריטים, בוחן
מדגם של נבחנים, מעבד סטטיסטית את הממצאים,
בונה את המבחן ומחשב נורמות. עורך מעקבים אחר
הנבחנים לצורך בדיקת תוקף הניבוי של המבחנים או
אחר נועצים, לבדיקת שביעות רצון מהקליטה
וההשתלבות בעבודה וכדומה.

עורך מחקרים בנושאים, כמו: עמדות, לחץ, פיתוח
ארגוני, פיתוח קריירה, קליטת עליה ודומה. מאתר
רקע תיאורטי ומחקרים קודמים בנושא, בונה את
כלי המחקר, מנתח ממצאים בשיטות סטטיסטיות,
מצגי ממצאים ומגיש המלצות והצעות.


הפסיכולוג החברתי

הפסיכולוגיה החברתית הינה תחום ידע המקנה
ללומדים בו אפשרות לעסוק במחקר בנושאים כמו:
ערכים, לחץ, מנהיגות, דעות קדומות, אינטראקציה
בין קבוצות בעלות ממכנה משותף (עדה, דת, לאום)
או בנושאים של חינוך. עוסק ביישום ממצאי המחקרים
לצורך הדרכה או הנחיית קבוצות בנושאים של
מנהיגות, לחץ, שחיקה וכדומה.
פסיכולוג העוסק בהנדסת אנוש
עוסק בהתאמה של המערכת לאדם המשתמש בה.
מנתח את היחסים בין המערכת הטכנולוגית לבין
המשתמש במטרה להתאימה ככל האפשר לנתונים
למגבלות האנושיות כמו: ראיה, שמיעה, הבנה וזכירה.
עובד בצוות עם מהנדסים ומדענים מדיסיפלינות
אחרות, מנתח את הגורם האנושי שיתפעל את המערכת,
ואילו המדענים מפתחים את המערכות בהתאם
להמלצות. לדוגמה: פיתוח תא טייס, פיתוח מערכות
גרפיות במחשב ופיתוח אינטליגנציה מלאכותית במחשב.


הפסיכולוג השיקומי

רקע
מאבחן אנשים בעלי נכויות ומגבלות גופניות, נפשיות,
שכליות, וחברתיות ומטפל בהם במטרה להביאם, על
פי יכולתם, לתפקוד תקין.
השיקום הינו תהליך דינמי ומשתתפים בו צוות רב
מקצועי של רופאים, מרפאים בעיסוק, פיסיותרפיים,
פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצי תעסוקה ועוד.
מטרתו להביא את האדם למימוש מכסימום הפוטנציאל
האפשרי בתחום הפיסי, הנפשי, החברתי, המשפחתי,
התעסוקתי ובילוי שעות הפנאי.

אוכלוסיית הנזקקים לשיקום כוללת:
א. בעלי נכות פיסית נראית (שיתוק, עיוורון, כוויות, קטיעות)
או בלתי נראית (סכרת, חרשות, מחלת-לב, מחלת כליות).
ב. בעלי נכות התפתחותית.
ג. בעלי מגבלה חברתית-תרבותית. נוער שולים, עבריינים,
מתמכרים לאלכוהול ולסמים.
ד. בעלי נכויות נפשיות-רגשיות: חולי נפש אשר עברו טיפול
פסיכאטרי או פסיכולוגי קליני, שאיתם מנסה לעבור
תהליך של הסתגלות לחיים הרגילים.

תאור העיסוק
עוזר לפרט ולבני משפחתו להתמודד עם שתי בעיות עיקריות:
הנכות- האובדן הפיסי, והמוגבלות - מכלול המכשולים
חברתיים והתרבותיים המקשים על הפרט את סיפוק צרכיו.
אוסף נתונים על הנכה, מראיין אותו ואת בני משפחתו.
נעזר במערכת מבחנים פסיכולוגים עם נורמות מיוחדות
לנכים, כמו: מדגמי עבודה ושיטות הסתכלות שונות,
מבחנים קוגנטיבים לניתוח החשיבה, מערכת מבחנים
נוירופסיכולוגית, המתארת את המיקום ואת רמת הפגיעה
המוחית והשלכותיה ההתנהגותיות והרגשיות וכדומה.
על סמך האבחנה קובע יעדים אופרטיבים לטיפול. במהלך
הטיפול מתייחס למבנה אישיותו של הנכה, לדפוסי
האינטראקציה שלו עם בני משפחתו ועם הסביבה, וליכולת
ההסתגלות של הפרט ושל המשפחה למצב. הטיפול כולל
ייעוץ והדרכה לנכה ולבני משפחתו ואיתור שרותים שלהם
זקוק הנכה.
קיימים הבדלים בתוכן עבודתו בהתאם למקום עבודתו או
התמחותו בנושא מסוים:
א. פסיכולוג שיקומי העובד עם נכים במרכזי שיקום,
במכונים או באופן פרטי מעורב בשלב מאוחר יותר -
כאשר הנכות והמוגבלות קיימת. מטרת הטיפול היא
להביא את האדם להסתגלות מרבית מבחינה אישית,
חברתית ותעסוקתית.
ב. פסיכולוג שיקומי העובד בבתי-חולים, בא במגע עם
החולה בשלב האקוטי - בעת משב נפשי כתוצאה ממחלה,
הוא עשוי להכין את החולה ובני משפחתו לקראת מצב של
נכות, לדוגמה: לפני ניתוח קטיעה, השתלת איברים או
ניתוח לב, עשוי לטפל בחולה כל עוד הוא מאושפז בבתי
החולים.
ג. הפסיכולוג השיקומי תעסוקתי מאבחן ומטפל בעיקר
באנשים החייבים להסב את מקצועם כתוצאה מנכות
או מוגבלות. עוזר להם לבנות קריירה תעסוקתית
ולהשתלב בתעסוקה. כאשר הדבר בלתי אפשרי,
עוזר להם לבנות פעילויות לשעות הפנאי. שיטות הטיפול
הן התנהגותיות קצרות-טווח.


הפסיכולוג הרפואי*

רקע
הפסיכולוגיה הרפואית עדין אינה התמחות מוכרת על ידי
מועצת הפסיכולוגים, אך אפשר לראותה כהתמחות ייחודית,
היא קיימת במסגרת של התאגדות על-חטיבתית בהסתדרות
הפסיכולוגים.

ההנחה הבסיסית של הפסיכולוגיה הרפואית היא, שקיים קשר
הדוק בין הגוף והנפש. בעיות נפשיות יכולות לגרום להפרעה
גופנית, ההתמודדות עם מחלות גופניות מושפעת מגורמים
נפשיים. עבודתו של הפסיכולוג הרפואי מחייבת שיתוף פעולה
עם הצוות הרפואי.

תאור העיסוק
מאבחן אם קיימת בעיה פסיכולוגית. מראיין את החולה
ואת בני משפחתו ומשתמש במבחנים פסיכומטריים
ובמבחנים פסיכונוירולוגיים, לצורך מיפי אזורים או
פונקציות פגועות במוח. לעיתים נדרש לאבחן את הרמה
בתפקודית של החולה בשלבים של התפתחות מחלה, או
לפני טיפול רפואי ולאחריו. אם מוצא אצל החולה בעיות
פסיכולוגיות ממשיך בהליך טיפולי, בשיחות אישיות,
בשיחות קבוצתיות, בהרפיה, בהדמיה, בטיפול היפנוטי
וכדומה. עשוי לטפל גם בבני המשפחה של חולים לצורך
התמודדות עם מחלות קרוביהם, פתרון בעיות במשפחה
בעקבות הצורך לטפל בחולה ועוד.

משתתף בישיבות צוות ובביקורי רופאים. משמש כיועץ
לצוותים הרפואיים. בבתי-חולים עוזר לצוותים להתמודד
עם בעיות פסיכולוגיות העשויות להתעורר בעבודתם,
כמו: התמודדות עם מחלות חשוכות מרפא, שחיקה בעבודה
וכדומה. משתתף במפגשים קבוצתיים של פסיכולוגים (**)
ממחלקות אחרות בבתי חולים, לדיון על היבטים מקצועים
המתעוררים בעבודה, הנחיה מקצועית ותחזוקה אישית של
הפסיכולוג כאדם הצריך להתמודד בעבודתו מידי יום עם
חולי ועם מוות.

חלק מהפסיכולוגים הרפואיים משלבים משימות מחקר
בעבודתם. המאפיינים העיקרי של הטיפולים הפסיכולוגים
במסגרת זו הוא היותם ממוקדים ובדרך כלל קצרי מועד.
(*)רוב הפסיכולוגים הרפואיים שתוארו להלן בעלי הכשרה
של פסיכולוג קליני.
(**)בבית החולים עשוי לעבוד גם פסיכולוג ארגוני או חינוכי
או שיקומי בתחומים הרלוונטיים להתמחותו, תוך כדי
התמודדותו עם כל הכרוך במסגרת בית-החולים.