אורית גודקאר, פסיכולוגית

אמהוּת ומשפחה - מבט פסיכולוגי וחברתי

פורום וירטואלי כמיכל אימהי: אמהוֹת מייצרות אמהות באינטרנט

תאריך פרסום: 1/11/2006

הרצאה שניתנה בכנס בוגרי המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, נובמבר 2006

 

פורום וירטואלי כמיכל אימהי / אורית גודקאר להורדת מצגת נלווית להרצאה

 

במוקד עבודת המחקר תהליכים העוברים על אמהוֹת בדרך ואמהוֹת בראשית דרכן, החברות בקהילה וירטואלית. באמצעות הרשת הן בונות לעצמן זהות אימהית, ומאפשרות לעצמן לבדוק ולתקף זהות זו מול חברות קהילה אחרות. אך האם הקהילה הוירטואלית מסייעת להן לבנות זהות זו בדרכים ייחודיות לרשת, בשונה מתהליכים  נפשיים אחרים?

עיקר עבודתי נוגע לשיח על אמהות ברשת, וכיצד השיחים על אמהות הקיימים בפורום יוצרים הכוונה או המשגה חדשה של אמהות עבור נשים בישראל בימינו. בהרצאה זו אבקש לערוך מהלך נוסף, ולבדוק כיצד הרשת מהווה מודל של אמהות עבור חברות הפורום, באמצעותו הן לומדות כיצד "לעשות" אמהות.

לטענתי, הקהילה עצמה מדמה מבני יסוד של האמהוּת, בזכות המאפיינים הפסיכולוגיים של רשת האינטרנט. מאפיינים אלו, הכוללים מרחב רב לדמיון ופנטזיה, אפשרות למשחק שיש בו רכיבים הן של המציאות והן של הפנטזיה, היווצרות אינטימיות רבה בין המשתמשים (בן זאב, 2004). טשטוש והרחבת גבולות העצמי כך שיכיל גם אחרים בתוכו, יוצרים מעין מצב מעברי (Winnicott, 1951). רעיון זה הוצג על ידי רוני נווה פרישוף, במאמרה על פורום וירטואלי כמרחב נפשי: המקרה של פורום תמיכה לבני הדור השני והשלישי לשואה. מצבים מעבריים כאלו מאפיינים את הקשר אם-תינוק בשלביו הראשונים. בכך, לדעתי, האמהוּת נרכשת הן ברמת התוכן הגלוי המדובר בין האמהוֹת, והן ברמת התהליך, המשחזר תהליכים רגשיים שחוות נשים במהלך אימהותן. אמהות יכולות להשתמש בחוויה שלהן כחברות בפורום וירטואלי כסוג של אימון לאמהות הראשונית.

מעצם היות האינטרנט מדיום נטול מנגנוני שליטה מוגדרים והגמונים, עבודתי מנסה לאתר את החלקים המשחזרים תפיסות תיאורטיות הגמוניות על האימהוּת, אך גם לבדוק האם נשים מצליחות לייצר בשיח ביניהן תפיסות חדשות. ממצאי המחקר מתבססים על שיטת מחקר של ניתוח תוכן בנקודות זמן שונות של חיי הקהילה הוירטואלית, וכן על ניתוח שיח וניתוח דפוסי השפה שנוקטות חברות הפורום. יש לזכור כי בקבוצות דיון מקוונות מתנהלים בו זמנית מספר רב מאד של דיונים בעלי אופי ייחודי ושונה, והחברים בהם מפעילים בחירה באיזו מידת מעורבות לקחת חלק – קריאה מזדמנת, קריאה וכתיבה מזדמנות, כתיבה אינטנסיבית, היחשפות רגשית במידות משתנות ועוד. בעבודתי אתמקד ברבדים של כתיבה אינטנסיבית וטעונה מבחינה רגשית של הגרעין המוביל בפורום, מהווה, רגשית ומעשית, גרעין של קהילה בעלת משמעות רגשית עבור חבריה.

הפורום, אותו אכנה "טבעי ללדת", הוא פורום המצוי באתר פרטי, לא בנתיב המרכזי של הפורטלים הגדולים, ולכן הוא ייחודי. גם הממשק שלו, שאינו מאפשר שום יישומים גרפיים, ומשרשר את כל ההודעות להודעת כותרת אחת, בלי היררכיה לבד מסדר הזמן, פשוט ובסיסי. כתוצאה מכך הפורום מתבסס על כתיבה וטקסטים, לכותבות הרהוטות יותר יש בו מקום של כבוד, והוא מתאפיין בטקסטים ארוכים יחסית לפורומים ברשת. למנהלת האתר יש אג'נדה ברורה ומוצהרת לקידום חופש הבחירה בלידה ולידה נטולה ככל האפשר של התערבויות רפואיות. השערתי היא שמאפיינים אלו הופכים את הפורום לאליטיסטי יותר, ופונה מראש לאוכלוסייה שעוסקת בהורות גם בהיבטים הפחות "סטריאוטיפים" שלה, הורות עם גוון אלטרנטיבי. גם השערה זו משמעותית בבואי לבחון אפשרות לייצר שיח אימהי מהשוליים, לצד השיחים האימהיים במרכזיים בחברה הישראלית.

ניתן להבחין במספר מבנים תיאורטיים המאפיינים את חיי הקבוצה. בימיו הראשונים של הפורום מנהלת הפורום נדרשה להחזקה (Holding) וטיפול (Handling), על פי מושגיו של ויניקוט (Winnicott, 1945). בשלב זה המנהלת נוכחת בצורה פעילה ואינטנסיבית מאד, יחסית לנוכחות שקטה הרבה יותר בשלבי ההתפתחות המאוחרים יותר של הפורום, בהם במרבית הדיונים אין נוכחות שלה, ויתרה מכך, חלק מהתפקידים הניהוליים של טיפול נמסרים לחברות אחרות, "מטפלות", אם תרצו, חלופיות לפורום. מעבר לכך, הנדלינג ניתן בצורה שוטפת על ידי חברות הפורום באמצעות מתן עצות והכוונה מעשית.

הפורום, על פי עדות החברות בו, הוא מקור לסיפוק צרכי זולתעצמי אליבא ד'קוהוט (קוהוט, 2005) כמו מירורינג ("את נשמעת בסוף כוחותיך" "אשה יפה שכמוך"), אידיאליזציה ("המקום הזה הוא פשוט מטמון האוצר הפרטי שלי" "השבט המופלא שלנו") ותאומות ("זה ממש כאילו אני כתבתי את הדברים" "ככה בדיוק היה אצלי"). תגובות אלו הופכות למספקות צרכי זולתעצמי גם מעצם היכולת לקבל תגובות רבות, מיידיות מבחינת זמן, בעוצמות רגשיות מוגברות. השאלת העצמי של חברות הקהילה זו לזו יוצרת מעגל הדוק של תמיכה, מטריצה אמהית (Lichtenberg-Ettinger, 1997).

אם בטרם הפצעת האובייקט קיים הבזוי (abject), טוענת קריסטבה (Krissteva, 1982), הרי שבפורום של אמהות בראשית דרכן יתרחש גם המהלך של טיפול בבזוי, בתכנים מוקצים, טמאים (לפעמים משתמשות החברות במונחים דתיים כגון חטא או טומאה). הפורום, המדמה את התהליכים עליהם מצביעה קריסטבה מהווה אמצעי להפיכת מה שאינו מסומן עוד, עוד בטרם היות האב, לסימנים כתובים, ולו באמצעות השימוש בכתיבה של האמהות. בנוסף, בולטות מספר התייחסויות שכיחות לתכנים מוקצים או קשים: 
1. הפניה החוצה למומחים/טיפול, לעומת הסתמכות שכיחה הרבה יותר על הכוחות של חברות הפורום בנושאים אחרים. 
2. התעלמות - העדר תגובות לפרקי זמן ממושכים יחסית, או תגובה סלקטיבית לחלק מהתכנים 
3. הגדרה מחודשת של הרע כטוב "היא לא מפלצת, היא מלאכית" 
4. חיבוק הרע והכלתו "את אמא ואשה נהדרת!" 
5. הומור, ציניות: "זה רק אצל אחרים, הרי!"

המסירות של חברות הקהילה לחיי הפורום מדמה את העיסוק האימהי הראשוני (Primary Maternal Preoccupation, Winnicott, 1956) או את הכניסה לקונסטלציה האימהית שמתאר סטרן (Stern, 1995). הן מתייחסות למסירות זו במונחים של צורך או דחף לבקר בפורום לעיתים מזומנות, המשמעות והחשיבות של הפורום לחייהן, והקושי להיפרד ממנו לפרקי זמן ואפילו קצרים.

הכלת הרגשות הסותרים, הסוערים והמציפים מדמה את הפונקציה האימהית כמיכל, פונקציה מרכזית בשיח על אמהות בפסיכולוגיה (Simington, 1986). במהלך חיי הפורום התרחשה קריסה של מיכל זה, ונוצר פיצול בקבוצה בתגובה לאירועים חיצוניים שאינם קשורים כלל לאמהות. קריסת המיכל הביאה להרחקה של קול אימהי שהיה עד אותה עת תקף ומקובל בפורום, קולן של נשים בעלות אמונה דתית-ימנית. קבוצה גדולה של כותבות מרכזיות, גם כאלו שאינן נמנות על תת קבוצה זו, פרשה ונמנעה מלכתוב. הכתיבה הפכה שוב "טכנית" מאד באופייה, הד קלוש לחיוניות ולאינטנסיביות הרגשית שאפיינו את הפורום קודם. לטענתי, ההכלה קרסה בשל הקושי של מנהלת הפורום להמשיך ולהחזיק תפקיד אבהי של שמירת החוקים, ובהעדר ערכאה אבהית כזו, עצם הזהות מצויה במצב שברירי, והדחפים מותרים. מעניין לציין כי לאחר פרק זמן ארוך חלה התאוששות ושיבה לחיוניות של הקבוצה, בדומה למתרחש בקבוצות רבות ברשת.

 

מקורות 

בן זאב, אהרון, אהבה ברשת: האינטרנט, המרחב הרומנטי החדש. תל אביב: זמורה ביתן, 2004. 

קוהוט, ה., (198) איך מרפאה האנליזה. תל אביב: עם עובד, 2005. 

קריסטבה, ג'.(1982) כוחות האימה: מסות על הבזות. תל אביב: רסלינג, 2005.

Lichtenberg-Ettinger, B. (1997). The feminine/prenatal weaving in matrixial subjectivity-as-encounter. Psychoanalytic Dialogues, 7(3) pp. 367-405.

Stern, D. (1995) The Motherhood Costalation. New York: Basic Books. 

Symington, N. (1986) The analytic experience. New-York: St. Martin’s Press. 

Winnicott, DW. (1945) Primitive emotional development. In: Through pediatrics to psychoanalysis, pp. 145-156. New York: Basic books, 1992 

Winnicott, DW (1956). Primary Maternal Preoccupation. In: Through pediatrics to psychoanalysis, pp. 300-305. New York: Basic books, 1992. 

Winnicott D.W., Transitional objects and transitional phenomena. In: Playing and reality. New York, Basic Books, 1951.

 

קריאה נוספת:

מנגנוני כוח בשיח מקוון: מבני הצדקה בכניסה לפורום אמהות

מחקר זה מבקש להתחקות אחר התהליכים בקהילה וירטואלית, העוסקת בשאלת האמהוּת והכניסה אליה. השאלה אילו תכנים מביאות נשים על מנת למלא קהילה זו, ובאילו דרכים הן נוקטות כדי לוודא כי הן "מתקבלות" וראויות לבמה של הפורום, היא במוקד ההצגה הנוכחית.

 

"לקראת אמהות": מדריכי הכנה ללידה ותפיסות על אימהות בישראל

כיצד משתקפות תפיסות אודות אמהות בחברה הישראלית בספרי הדרכה ללידה לאורך השנים. הניתוח ההיסטוריוגרפי ישמש אותי לזיהוי מסרים המופנים לאמהות צעירות בחברה הישראלית, ותהליכים של שינוי או סטטיות בתפיסות אודות אמהות.

תגובות

הוספת תגובה

דניתדנית28/3/2010

אני מכירה.... יש קבוצה שמתעסקת בזה, נסי את הקישור הבא:

http://www.eb-logic.com...e_parent.asp


בהצלחה

מאיהמאיה28/3/2010

כתבה מעניינת מאוד... יש לי שאלה.. האם מישהו מכיר מקום שיכול לעזור בקבלת ההחלטה האם להיות חד הורית?

תמי גנדלמןתמי גנדלמן20/12/2006

הסכמה מול חוסר תקשורת.

יש בה משהו קצת מוזר, את לא חושבת, אורית?

חג שמח

תמי.

אורית גודקאראורית גודקאר18/12/2006

מסכימה איתך בכל, תמי. דרורית, נעים לפגוש אותך גם כאן..

תמי גנדלמןתמי גנדלמן18/12/2006

המדיום הווירטואלי כמזין וחיובי.

שלום אורית

אולי קצת מאוחר להוסיף מחשבות שלי על שלך, אבל אולי גם לא.

מההתנסות שלי, כל חוויה, גם אם היא כואבת ועל פני השטח נראית כמזיקה, ניתן להפוך לחוויה מלמדת ובונה. ניתן לראות קריסה כסוף העולם וכקטסטרופה, אבל גם כתוהו ובוהו שממנו צומח עולם חדש. כל התחלה חדשה נבנית על ייסודות הסוף או הכאוס, ולכן לא ניתן להגיע להתחדשות אם לא חווים לפעמים חוויות של הרס, בלגן ובילבול.

מדייה ווירטואלית היא הזדמנות שונה של הכירות שלנו עם עצמינו ועם הביטים שונים שלנו כפי שהם משתקפים בתגובות האחרים. אני מאמינה שניתן ללמוד מכל התנסות, ולשפר כל התנהגות, כל עוד שומרים על מסגרת של הקשבה ודיאלוג, וכל עוד יש כוונה אמיתית של שיפור ורצון ללמוד ולתרום.

פורומים כמו הפורום עליו כתבת הם מקורות תמיכה בלתי מבוטלים, וגם אם יש תקופות בהן נראה שהכל קורס, ניתן לשקם וללמוד ולתקן. הכל ניתן לתקן, אם רוצים.

מאחלת לך ולכל צוות האתר חג אורים שמח, ותודה על אתר חשוב, מלמד ומעניין  שתרם לי רבות- להתפתחותי המקצועית והאישית, ועדיין תורם.

תמי.

דרורית אמיתי-דרורדרורית אמיתי-דרור1/12/2006

מאמר מעניין ! תודה לאורית!.

אורית גודקאראורית גודקאר1/12/2006

הפורום.

שלום תמי,

אני שמחה שמצאת את הפורום (לא בטוחה אם זה בדיוק אותו אחד, יש כה רבים... אבל בהחלט ייתכן שמצאת בדיוק את "הבית" שאני תיארתי) כל כך בעל משמעות בשלבים כה מעוררי חרדה כמו ראשית ההורות. אני מסכימה, אין "מושלם" ואני מקווה שלא השתמע מהכתיבה שלי שאני רואה בפורום הזה מקום מושלם, שאינו קורס לעיתים, ואפילו, בבלי דעת, אולי מזיק לעיתים. במיוחד במדיום הזה, הוירטואלי, יש כל כך הרבה משתנים לא ידועים ועלומים, ומקום רב לעמימות ורב משמעיות. מפליא שעם כל זה משהו בכל זמן מצליח להתרחש שיהיה מזין וחיובי.

לימור שלום,

בגלל העובדה שאני חוקרת את הפורום, אני מעדיפה לא לפרסם ברבים את הזיהוי המדויק שלו, ולנסות לשמור בכך על פרטיות הגולשות. זו הסיבה שאני גם משבשת מעט את הציטוטים, כדי הלקשות על הזיהוי האישי. למרות היות הפורום פתוח לכל, נוצרת בו אשליית אינטימיות שאני מבקשת לנסות להגן עליה מעט. אשמח להעביר לך באופן אישי את כתובת הפורום למייל.

אורית

לימור רייזלימור רייז1/12/2006

האם ניתן לפרסם את כתובת הפורום ואת שמו המדויק?.

מעוניינת להכיר ולהשתתף

לימור רייז

תמי גנדלמןתמי גנדלמן12/11/2006

מאמר מעניין.

במיוחד שאני הכרתי את האתר עליו כתבת כשנולדה ביתי הקטנה ואני זוכרת שהוא היה עבורי מקור תמיכה ושייכות בשלב זה של אחרי לידה. יש הרבה עוצמה בלהכנס למעגל נשים סביב נושאים של אימהות ונשיות, וגם האינטרנט נותן תחושות שייכות כאלה, כמובן שהכל יכול להשתנות ולקרוס, בחיים כמו באינטרנט...

תודה

תמי.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר בטלפון: 04-6376619 ; 050-5615129 דוא"ל: orit.godkar@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.