פסיכולוגיה עברית

×Aneta Karaś
Aneta Karaś ©
זכור אותי

פרוש משלך

איילת כהן וידר

אל תביטו לאחור הניחו להולכים

איילת כהן וידר | 26/10/2018 | הרשמו כמנויים

כדי להציל את עצמך את חייבת להביט קדימה, אסור להביט לאחור, לכל מה שהשארת מאחורייך, לכל מה שאבדת, אסור להקדיש זמן לכל הטעויות, לכל הפעמים בהם התנהגת ברשעות, בקמצנות. הימלטי על נפשך. "הימלט על נפשך אל תביט אחריך" מצוּוה לוט. אשתו עדית לא קיימה את האיסור והפכה לנציב מלח. לפי המדרש היא נענשה על הקמצנות שלה שלא הסכימה להלוות אפילו מלח, היא השתלבה יפה בקהילת סדום ולכן הפכה לנציב מלח. בנצרות היא מסמלת את אלה המביטים לאחור על חטאיהם ובאיסלם היא מוצגת כאישה סוררת ובוגדנית ולכן נענשה. בניסיונות להסביר את הסיפור המוזר על אישה ההופכת לנציבת מלח בחרו הפרשנים השונים למקם את אשת לוט כדמות שלילית-קמצנית, חוטאת ובוגדנית. המדרש בילקוט שמעוני הולך בכיוון פרשני שונה "ארבע בנות היו לו: שתים נשואות ושתים ארוסות. ..
עדית אשתו של לוט, נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום, והביטה אחריה לראות אם הולכות הן אחריה אם לא"
מדמות חסרת שם וסיפור המדרש הופך את אשת לוט לגיבורה של דרמה סוערת- היא ילדה וגידלה ארבע בנות, שתיים מהן התחתנו ושתיים התארסו, כאשר לוט מודיע למשפחות על הצורך לברוח לפני הפיכת העיר חתניו לועגים לו "ויהי כמצחק בעיני חתניו". לפי המדרש כאשר המשפחה מוברחת במהירות לפני הפיכת העיר עדית אם המשפחה מתקשה להיפרד מבנותיה הנשואות הנשארות בעיר עם החתנים. עד לרגע האחרון היא מקווה שהן תבואנה איתה וכך תינצל המשפחה כולה. הפרוש גורם לי להזדהות עמוקה עם עדית, הדרישה לא להביט לאחור במצב כזה נראית לי קשה מנשוא.
מה משמעות ההפיכה שלה למלח?
הפרשן בן המאה ה19 הרב שמשון רפאל הירש, מראשי הניאו-אורתודוקסיה בגרמניה מסביר כי מלח מייצג הוויה ללא שינוי "כי המלח סוגר על חפץ כך הוא מגן עליו מפני השפעות חיצוניות..." אולי המלח מייצג את הקיפאון והשיתוק שהטראומה מייצרת, את העצירה ההתפתחותית והרגשית הנגרמת בעקבות אירוע טראומטי. הפסיכולוגית היונגיאנית רות נצר מפרשת את משמעות המלח "המלח הוא אחד מסימלי אבן החכמים האלכימאית המזוהה עם העצמי כמו גם עם נוכחות האלוהי באדם. המלח המצוי בזיעה ובדמעות מבטא גם איכות רגשית של עצב, כאב ואכזבה שהינם הכרחיים בכל תהליך ההתפתחותי" כאשר המלח מופיע מהול במים הוא מסמל את ההתקדמות ואת היכולת להמשיך קדימה לאחר הטראומה. אם דרך הבכי-ביטוי הכאב ואם דרך הפרשת זיעה- דרך עשייה מאומצת, באמצעות בניה והשקעה פיסית ורגשית בפרק חדש בחיים.


מה קרה לך עדית
כשלוט התמהמה
החתנים חשבו
שהזקן הוזה
ושוגה
כשהאנשים החזיקו
בידך וביד שתי בנותייך
הארוסות
כשהם ציוו לא להביט
לאחור
אל הזעקות הנקברות
בין ההריסות
אל הבנות הנשואות
והחתנים
מה ראית כשהסתובבת?

מה הקפיא אותך
במליחות גבישית
בניסיון להגן על הלב שלא עמד
במראה בנותייך
הטובעות במטר של גופרית ואש
במראה הכיכר שידעה ימים יפים מאלה
הכיכר והעיר
שהיו לך בית
לך ולארבע הבנות
שגידלת וארסת וחיתנת
מה הקפיא אותך בגבישיות מדברית צורבת?
ולא הצלחת לבכות או להזיע
את לא עברת משואה לתקומה
לא סללת כבישים
לא בנית קיבוץ או עיר
נותרת נטולת שם וסיפור
בצד הדרך
חבל שלוט והבנות לא הצליחו להשקות אותך במים
לא מהלו את מלח העצב והכאב
במי מעין
במעט חמלה

עוד בבלוג של איילת כהן וידר

צלילה ראשונה בים סוף, בראס מוחמד. הולכת במים רדודים, דורכת על אלמוגים בהירים, והקרקע נעלמת באחת. נפילה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איילת כהן וידראיילת כהן וידר30/10/2018

תודה דני. לא הכרתי את המאמר שלך הוא נראה מרתק ונוגע בשדות עליהם כתבתי אקרא בעיון
תודה רבה!

דן פרידלנדרדן פרידלנדר29/10/2018

איזה יופי!. כתבת מקסים
מוזמנת לקרוא מה שכתבתי בעניין זה של אשת לוט לפני כמעט 7 שנים,
זה מדהים , איך הסיפור הזה של אשת לוט, עולה בנו שוב ושוב ומעורר לעוד ועוד מחשבות ואסוציאציות.

דני
https://www.hebpsy...=2673