פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי

כתיבה יצירתית

חברי הקהילה

לב רגיש | מילי אפשטיין

חברי הקהילה | 6/9/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בבוקר, בימי סוף אלול, 

רסיסי הטל עדיין מנצנצים בדשא:

חיוורת, תנועת הכוכבים משתקפת בהם.

בבוקר, חתול אפרפר רובץ בין אור וצל, 

בין אתמול לעכשיו, 

ומצליח לרגע לעצור את זרימת הזמן. 

שנייה של אין-סוף צלול ומרוכז. עוד מעט 

והכול יתחיל לנוע מחדש: 

החתול יקום וילך, 

האור יתפשט בגינה ויאיר את היום, 

הלב יפעם מחדש, 

הקסם שבעצירה יתפוגג ויימוג. 

 

ואז – 

ברשתית העין ישאירו את עקבותיהם דברים אחרים מתחלפים המעוררים, 

לפעמים, 

את הפלך טווה הקשרים של הדמיון. 

אור וצל על הדשא – 

ברגע אחד נוצר הדימוי בין הנראה למבט, 

במערבולת המראות שנקוו במעיין התודעה. 

כך, בתנועה אין-סופית, 

מתחדשים הזמנים של הטבע ושל האדם, 

מתחדשת התקווה, 

מתחדשות הרקמות שבמעמקי הגוף, 

מתחדשים המסלולים הנסתרים של הנפש ושל היקום. 

 

הנה הפלא שבקיום המתמשך ומשתנה ומתחדש:

הזמנה להנביט ביום-יום זרעים של השראה. 

 

זה הזמן להתחדש ולטוות חלומות, 

מתוך הודיה ותקווה לכך שיהיו לנו עיניים לראות 

ולב רגיש.

עוד בבלוג של חברי הקהילה

בערב שרבין נרצח הוגשו לשולחן כוסות יין ופירות ים לפי הזמנה ואסור היה (אז אולי בגלל זה זה קרה, המורה?) מסעדת...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.