פסיכולוגיה עברית

×Dafna Wexler
 Dafna Wexler ©
זכור אותי

הפודקאסט הפסיכולוגי העברי

ארנון רולניק

על חובש הכיפה המעיד על עצמו ש"לא הבין בנשים",  ופיתח שיטת טיפול זוגי מובילה

ארנון רולניק | 19/5/2018 | הרשמו כמנויים

 

עולם הטיפול המשפחתי והזוגי צבר לעצמו שם כשטח יצירתי, חדשני ובעל חשיבות  בעוד שמספר שיטות  בפסיכותרפיה התמסדו והתאבנו להם במהלך השנים, עולם הטיפול המשפחתי והזוגי הצטיין תמיד במקוריות והעזה. בפודקאסט זה נתמקד בחשיבתו של ג'והן מרדכי גוטמן ששיטתו נחשבת למובילה בין שיטות הטיפול הזוגי.

פרופ' ישראל טשרני, אחד ממיסדי הטיפול הזוגי בארץ, כתב כי "לרוב הזוגות נישואין משמעותם אכזבה הדרגתית, כניעה לריקנות, ופיתוח של כעס מר"  סקרנותי, מחד וההבנה כי להחזיק זוגיות טובה היא כאמור משימה לא פשוטה גרמה לי ולשותפתי לטיפול הזוגי בקליניקה, להשתלם בלא מעט שיטות טיפול זוגי. כך למדנו טיפול זוגי בשיטת הגשטלט (בוב וריטה רזניק), אימגו (גם של הנדריקס וגם הפיתוחים של הדי שלייפר הנהדרת), EFT (גם של גרינברג וגם של סו ג'והנסון) ולאחרונה לקחנו חלק בהשתלמות מתקדמת של שיטת גוטמן – עליו נסוב פודקאסט זה.

גוטמן הוא אינטגרטור

אולי הסיבה הראשונה להערכתי את גוטמן היא העדר הנסיון להצמד לכללים ולתאוריות ספציפיות. בהרבה מובנים הוא אינטגרטור הלוקח והלומד מגישות שונות.

בפודקאסט זה אני מראיין את שושנה הלמן, המוסמכת בשיטת גוטמן ומייצגת את שיטתו בארץ. כפי שניתן לשמוע בראיון שושנה מיטיבה להכיר את הגוטמנים ואת שיטתם.

אף שבפוסט זה אני מתמקד בג'ון גוטמן שהוא התאורטיקן והחוקר של השיטה, הרי שיטת גוטמן מיוצגת היום לא מעט על ידי אישתו של גוהן – ג'ולי גוטמן.

בסרטי הוידאו שהם מעבירים בסדנאות שלהם רואים גם את עבודתם כזוג מטפלים. נושא זה שבו יש שני מטפלים על שני מטופלים מעסיק את הקליניקה שלי לא מעט. כך למשל  אצלנו בקליניקה נעשים כל הטיפולים הזוגים על ידי יחד עם אשת מקצוע נוספת, נילי זהר.

מעבדת האהבה

אל ג'והן גוטמן התוועדתי דווקא דרך מחקריו בפסיכופיזיולוגיה של קשרים זוגיים. ב"מעבדת האהבה" שהקים חקר גוטמן במשך שנים מאות רבות של זוגות תוך מדידה של משתנים פיזיולוגים דוגמת קצב לב, מוליכות חשמלית של העור לחץ דם ועוד.

מחקריו היוו עבורי פריצת דרך שכן היו שם לפחות שני חידושים א) ההבנה שפסיכותרפיה יכולה להעזר על ידי מדידות פסיכופיזיולוגיות אוביקטיביות ולא רק על ידי דיווחים סוובקיטיבים. ב) האפשרות למדוד אינטראקציה זוגית ובעיקר את כשלונה דרך מדדים פיזיולוגים.

גוטמן משתמש מדדים אלו בעיקר על מנת להתריע כי הזוג נמצא במצב של הצפה רגשית ועל המטפל לעצור את הטיפול כאשר מד דופק הלב מצביע על עליה מעל 100 פעימות בדקה. עמיתי בקליניקה ואנוכי לא הסתפקנו בכך ובמאמר שעומד להתפרסם בקרוב הצענו כמה שלבים בטיפול זוגי הנעזר במדדים פסיכופיזיולוגים: (א) " הכרת עצמי" - הכרות עם התגובות הפיזיולוגיות של כל אחד (ב) "הכרת האחר" כיצד נראות תגובותיו של בן זוגי (ג) "כיצד אוכל להשפיע על בן זוגי" בדיקת ההשפעה ההדדית של בני זוג על התגובות הגופניות שלהם (ד) מציאת התחום האופטימלי של העוררות/רגיעה בו בני הזוג מתקשרים במיטבם.

התמקדות בשאלונים ובהערכה

אך חשיבותו של גוטמן אינה מסתיימת במדדים הפיזיולוגים. גוטמן פיתח שיטת הערכה מקיפה של תפקודם הזוגי של הגבר והאישה. בעוד הרבה מהגישות שהוזכרו מתחילות לטפל ללא שלב ראשוני של הערכה ומדידה, גוטמן משקיע לפחות שלוש פגישות ושימוש אינטנסיבי בכלי מדידה ובשאלונים. דבר זה מאפשר לו להעריך את קשיי הזוג, ואת הדרך לעזור להם. גוטמן ידוע בכך ששיטתו מצליחה לנבא מי מהזוגות יצליח בנשואיו ןמי מהם יתגרש.

ארבעת פרשי האפוקליפסה

בראיון סוקרת שושנה כמה מיסודות השיטה ובעיקר את ארבעת המשתנים שמנבאים את הצלחתם או כשלונם של נישואין. גוטמן מכנה אותם פרשי האפוקליפסה ונתן בהם סימנים: הנטיה לבוז, לביקורת להגנתיות ולהמנעות.

אומרת שושנה: " ביקורת מכוונת להתייחסות לחלומות של האחר כאל פגם באישיותו, הגנתיות היא בריחה מאחריות בנימה מתקיפה, הבוז יכול להתבטא גם באופן לא מילולי, בהבעות הפנים שמופנות כלפי הפרטנר, ומושג ההימנעות מתייחס להיאטמות רגשית שיכולה להיות מתסכלת מאוד. מול כל פרש מציעים הגוטמנים תגובת נגד שתמנע את הסלמת הקונפליקט: ביקורת מעודנת, לקיחת אחריות, ביטוי הרגשות והרגעה - עצירת הוויכוח או המריבה, בדיקת הדופק ותרגול משותף של הרפיה והירגעות, שכן להיבט הגופני של ההרגעה יש כמובן השפעה מיטיבה על התחושות. עם הזמן ניתן בדרך הזאת ללמוד כיצד לווסת את הרגשות זה של זה, כדי להימנע מראש מהסלמה".

עמדה מתבוננת

הגוטמנים מדברים על "אנטידוט" לארבעת הפרשים הללו. להערכתי המכנה המשותף הנדרש בהתמודדות מול כל אחד מפרשי האפוקליפסה זוהי עמדה מתבוננת. עמדה מתבוננת היא תרגום שלי לנסיון להכניס קונצפטים של מיינדפולנס לתוך טיפול בכלל וטיפול זוגי בפרט.

יש לזכור כי על פי הגוטמנים, רוב הוויכוחים בין בני הזוג אינם נפתרים, בני הזוג ממשיכים להחזיק כל אחד בעמדתו ולכאורה זהו מצב של קושי מתמיד.

גוטמנים גם קוראים תגר על שיטת ה active listening  העומדת מאחורי שיטות טיפוליות רבות ובמיוחד האימגו. הם מציגים מחקרים המראים כי שיטות אלו אינן יעילות.

דומני שאף שהמונח mindfulness אינו מופיע כפשוטו בחשיבתם של הגוטמנים,  הרבה מהצעותיהם מבוססות על עמדה מתבוננת המאפיינת את גישת ה mindfulness .

עמדה מתבוננת מאפשרת לבני הזוג שלא לדון רק בתוכן של הויכוח או המחלוקת בינהם, אלא להתמקד בתהליך ובתקשורת בינהם. זוהי עמדה שמאפשרת לראות כיצד ניתן לעמוד על תפיסת עולמך ולהקשיב לתפיסות בן זוגך מבלי להפוך זאת לקרב איתנים.

כך אומרת זאת שושנה " "כולנו רבים", מציינת ד"ר הלמן, "וצריך לקחת בחשבון שחלק מהבעיות הזוגיות פתירות וחלק אינן פתירות. העניין הוא ללמוד לשמוע את בני הזוג שלנו, לשים לב לרגשות שלהם ולהשפעה שלהם עלינו ולהיות מסוגלים להרגיע את הרוחות ולווסת את הרגשות, כשהתוכן, בעצם, פחות רלוונטי".

ושאר דבריה של של שושנה הרי הם לפניהם.

 


עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ליאור בכרליאור בכר22/5/2018

תודה על הראיון. מבחינתי גוטמן המטפל הוא אחלה, גוטמן החוקר פחות. כיום ברור לי שיש בניבויים שלו כשלים ניסויים וסטטיסטים די בסיסיים.
אני חושב שיכולת ניבוי ויכולת לעזור הם שני דברים שונים. הראשונה קשה עד בלתי אפשרית, השנייה אפשרית מאד. לדעתי יש מצב שגוטמן נפל בפח התמימות (או ההיבריס) כשהחליט לשלב את המתמתיקאי שבו עם הפסיכולוג ולפרסם דברים בתור ממצאים מדעיים.
וגם אנחנו רשאים לפקוח עיניים. הצורך שלנו בניבוי העתיד הוא מובן, אבל זה לא אומר שהוא יכול להתמלא :-)
הייתי מזכיר עוד את כהנמן שבראיון להארץ תיאר איך נכשל בניבוי מועמדים לקצונה, את ריצ׳רד פיינמן שהצביע על הקלות שבה אדם המאמץ את הדרך המדעית עלול לרמות את עצמו, ואת המטא אנליזה של היימן וסמית למחקרים של גוטמן.
ושוב תודה.