פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

שפיות זמנית

שפיות זמנית

לכוון אל הפער בטיפול - אתגר מפתח בהרחבת טיפולים פסיכולוגיים מבוססי ידע - תקציר

קרן שגיב פרידגוט | 12/5/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מביאה בפניכם תקציר שלי למאמר סקירה מעורר מחשבה של אלן קזדין, אבי ה-evidence based psychotherapy (טיפול מבוסס ידע) בפסיכולוגיה.

במאמר עולים שני פערים כואבים בהנגשת טיפולים מבוססי ידע:

1. הפער בין הטיפולים שהוכחו כיעילים במחקר לטיפול הניתן בפועל בקהילה (research-practice gap)- במאמר מצויין המאמץ הרב המושקע בניסיון להפיץ טיפולים מבוקרים מהאקדמיה לסיטואציות קליניות בקהילה, אך אין דיו מעמיק בפער זה. 

 

2. הפער בין החלק בקהילה שצריך שירותים של בריאות הנפש לבין החלק שאכן מקבל שירותים אילו (treatment gap)- ברוב המדינות רוב האנשים שצריכים עזרה מבריאות הנפש לא יקבלו אותה בגלל חסמים שונים, בעיקר חסם כלכלי. באופן מסורתי, גם באקדמיה וגם בקהילה רוב הטיפולים (ללא קשר לתוכן ולסוג הטיפול) מועברים באופן פרטני, אחד על אחד, על ידי איש מקצוע מיומן שעבר הכשרה ארוכה (תואר שני או דוקטור). מצב זה מביא לכך שבכל המדינות חסרים אנשי מקצוע מיומנים ולכך שדרך ההתערבות המקובלת ובעלת יתרונות מוכחים, ללא קשר לתוכן שלה, דורשת המון משאבים מהמטפל והמטופל.

כיום, טיפולים אינם מונגשים לאוכלוסיות מסוימות (פריפריה, ילדים קטנים, מעוטי יכולת, הורים יחידנים וכו') באופן מובהק והנתונים מצביעים שגם השקעה רבה בהעלאת כמות המטפלים המיומנים לא תביא לשינוי בכך.

 

 

במאמר זה פרופ׳ קזדין מציע אפשרויות לפתח מודלים שונים להעברת טיפול שיאפשרו להגיע ליותר ילדים ומבוגרים הצריכים טיפול נפשי. הוא מבסס את הצעותיו על מודלים שקיימים מחוץ לתחום הטיפול הנפשי וחלקם נוסו ברפואה.

קזדין מציע לבחור טיפולים שהוכחו כיעילים ולהעביר אותם באופן חדיש ונגיש הכולל את המאפיינים הבאים:

  • הגעה (reach)- האוכלוסיה המיועדת לא צריכה להגיע למקום הטיפול, אלא הוא צריך להתרחש במקום בו האוכלוסיה המיועדת נמצאת.

  • הגדלת היקף (Scalability)- הטיפול צריך להגיע למספר רב יותר של אנשים מהטיפול המסורתי.

  • בהישג יד כספי (affordable)- על הטיפול להיות זול יותר מטיפול מסורתי (אחד על אחד על ידי בעלי הכשרה מתקדמת).

  • הרחבת כוח העבודה הלא מקצועי- יותר אנשים עם פחות מיומנות יתנו את הטיפול או את חלקו. 

  • הרחבת הטיפול לסיטואציות חדשות- הטיפול ינתן במיקום בו אנשים נוהגים לבלות או לשהות בו. 

  • הרחבה והגמשה של דרכי ההעברה- כדי להגיע לקבוצות מגוונות, עם מאפיינים שונים. 

דוגמאות:

פרופ׳ קזדין נותן כמה דוגמאות למודלים חדשים אפשריים אותם אני אתאר בקצרה, תוך קישור לעולם האוטיזם בדוגמאות בהן זה מתאפשר (אתם מוזמנים לקרוא על הדוגמאות המרתקות של קזדין במאמר עצמו):

1. העתקת משימות- מתן משימות טיפוליות לעובדים לא מקצועיים. לדוגמא, סייעות בבתי הספר והגנים יעשו שימוש באסטרטגיות טיפול ושילוב.

2. חידושים שיוצרים הפרעה- להביא שירות לאנשים במקום שאנשים ידרשו את השירות. לדוגמא, הוזלה והנגשה של תהליך האיתור והאבחון של ילדים עם אוטיזם ע"י שליחת סקר מקוון (כמו M-CHAT) מהמכון להתפתחות הילד להורים. אפשר שהשאלון ילווה בסרטים המדגימים התנהגויות של פעוט תקין אל מול התנהגויות של פעוט על הספקטרום. 

3. התערבויות בחיי היום יום- מבוסס על ההבנה שניתן לייצר סיטואציה טיפולית במקומות בקהילה בהם אנשים שוהים. לדוגמא, צוותים בבתי ספר, במקומות תפילה ובחוגים יעשו שימוש באסטרטגיות טיפוליות.

4. בחירת הטיפולים המשתלמים ביותר- הערכת העלות אל מול התועלת של טיפולים (cost effectivness) והאפשרות שלהם לעמוד במבחן המציאות של חיי המטופל. הטיפול צריך להבחן ככלי כלכלי לרווחת התושבים ואפשר אף להעניק הטבות סוציאליות למצטרפים לטיפול.

5. שינויים לאורח חיים בריא- לעודד שינויים שידועים כמשפיעים לטובה על מצבו הנפשי של מטופל כמו פעילות גופנית, הפחתת זמן מסך וכו'.

6. שימוש במדיה חברתית וטכנולוגיה- לדוגמא כתיבת בלוג אינפורמטיבי על טיפולים מסוימים, הקמת קבוצות טיפול ברשתות החברתיות ומתן משוב מקצועי לתהליכי טיפול, לומדות של עזרה עצמית ועוד.

7. שימוש ברדיו וטלוויזיה להעברת מסרים- לדוגמא, הכנסת דמות עם אוטיזם לתכנית "רחוב שומשום" המעבירה מסרים של שילוב לכלל החברה.

8. שיתוף פעולה בין האקדמיה לקהילה- לדוגמא, "אוטיזם נגב" המשלב בין צרכי הקהילה למשאבי הידע והמחקר באקדמיה או אלו״ט שהוא ארגון של הורים שמכיל אנשי מקצוע. 

 

אנו נמצאים בנקודת זמן בה הטיפולים בבריאות הנפש ובבעיות התנהגות מתפתחים וחשוב שהם יהיו נחלת הכלל. אנחנו במכון קרן אור לילד ולמשפחה עוסקים ללא הרף בשאלת הנגשת הטיפולים המתקדמים באוטיזם לילדים רבים ככל האפשר. כיום אנו עושים שימוש בטל-מדיסין (tele-medicine)- הדרכת הורים בשיחות וידאו והדרכות קבוצתיות מקוונות ונשמח לשמוע כל רעיון חדשני שיסייע לנו להנגיש טיפולים מבוססי ידע ליותר ילדים.

Reference:
Addressing the treatment gap: A key challenge for extending evidence-based psychosocial interventions. Alan E. Kazdin. Jan 2017


תגיות: |

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.