מוח, גוף וקבוצות: על הנוירוביולוגיה של האינטרסוביקטיביות: Bonnie Badenoch
ארנון רולניק | 17/3/2018 | הרשמו כמנויים
שומעי פודקאסט זה לא יופתעו מהבחירה ב ד"ר Bonnie Badenouch . שכן העניין שלי במרכיבים הנוירוביולוגים של תהליכים בין אישים כבר הוזכר בפינה זו לא מעט. ושלושת ספריה של Badenoch עוסקים בדיוק בתחום זה.
בוני היא מטפלת, מדריכה וחוקרת ובהרבה מובנים היא מתלמידותיו המובהקות של Daniel Siegel ואחת הכותבות המובילות של גישת ה (IPNB) Interpersonal Neurobiology
פודקאסט זה נערך ונכתב יחד עם רקפת קרת-קרואני דוקטורנטית, שבהנחייתי עוסקת בשאלת האמון הקוגניטיבי והרגשי בקרב צוותים וירטואליים נושא שפרט למשמעויותיו הפרקטיות מהווה הזדמנות לחקור את תאורית ה IPNB
לראשונה פגשתי את עבודתה של Bonnie Badenoch כאשר יצא 2008 ספרה Being a brain-wise therapist שמבחינתי הוא הד לקונצפט שכבר טבענו לפני כ 15 שנה "פסיכותרפיה עם מוח" . מדובר על ההבנה שכדי לעשות טיפול טוב כדאי מאוד להכיר את דרכי תפקודו של המוח.
לאחרונה גם התקרבה מאוד לחשיבתו של Steven Porges בו עסקנו לא מעט במדור זה. פורג'ס כתב גם את המבוא לספרה השלישי The Heart of Trauma: Healing the Embodied Brain in the Context of Relationships.
בספר זה כבר מובעת בצורה ברורה מאוד ההבנה כי חייבים להקשיב גם לגופנו כדי להבין את נפשנו וכי האנטראקציה עם האחר היא נשמת אפו של התהליך הטיפולי.
זהו אם כן עיקרה של תפיסת ה IPNB : האדם נולד עם מערכת עצבים המכווננת להיות מושפעת מהאחר. האחר משפיע עלינו גם דרך מילותיו אבל לא פחות דרך חלקים לא ורבלים לעיתים קרובות גופנים הקשורים לאינטראקציה של אונה ימנית עם אונה ימנית.
Interpersonal Neurobiology ותהליכים קבוצתים
בשנת 2016 היתה בוני עורכת שותפה לספר בשם The Interpersonal Neurobiology of Group .Psychotherapy and Group Process
הרעיון הוא לצאת מהקונטקסט של אחד לאחד ולראות איך תהליכים קבוצתים גם הם ניתנים להבנה באמצעות תאורית ה Interpersonal Neurobiology.
לשם כך חברתי לרקפת קרת קרוואני מנחת קבוצות ויועצת ארגונית בכירה. רקפת מתמקדת בשאלה כיצד מתנהלים צוותים וקבוצות שהאינטראקציה שלהם היא וירטואלית כלומר דרך שיחות של ווידאו קונפרנס. דרך שאלה פרקטית זו מתאפשר לנו לחקור שאלה תאורטית חשובה לא פחות: עד כמה נוכל ליצור קשר של בטחון, אמון ואינטימיות, במפגשים נעדרי-גוף (כמו בשיחת סקייפ) ובעצם את המשמעות של תפקיד הגוף במפגש הבין אישי, הצוותי והקבוצתי.
בראיון תוכלו לשמוע את בוני מסבירה את חשיבות ההבנה הנוירוביולוגית של תהליכים קבוצתים ואת השאלות ששאלנו אותה סביב המצב בו האינטראקציה היא נעדרת גוף כלומר במפגש מרוחק.
מדובר על חומר תאורטי שלא קל להבינו לכן סיכמה רקפת כמה מעקרונות חשיבתה של bonnie Badenoch המתייחסים למפגש קבוצתי מזוית של ה IPNB
הנחות הייסוד
בבסיס החוויה הקבוצתית קיימות שתי הנחות: הראשונה היא שהמנחה ומשתתפי הקבוצה מביאים עימם את דפוסי החשיבה הלא מודעים שלהם. במונחיIPNB מדובר למעשה בזיכרון סמוי ,ה"עבר שנוכח תמיד".
ההנחה השנייה היא שהקבוצה תעורר בקרב המשתתפים זיכרונות מוקדמים שיוכלו להיות מעובדים, וכך ליצור שינוי. במונחיIPNB מדובר ברשת הנוירונים שמחזיקה חוויות סמויות מוקדמות. השינוי קורה כאשר מתחילה אינטגרציה מוגברת בין הקורטקס הפרונטלי והמערכת הלימבית ויוצרת פרספקטיבה רחבה, וויסות גופני ורגשי ותחושת ביטחון ויציבות. ככל שהמערכת הלימבית הופכת להיות רגועה, יכולות ההחזקה של המטופלים עולות, ומספקות ביטחון לטווח גדול יותר של התנסויות בקבוצה
כשמטופלים לומדים על המוח והמיינד שלהם, הם עשויים להיות מסוגלים לחוות את הקשיים שלהם כנושאים נוירוביולוגים יותר מאשר פגמים אישיותיים. דבר זה יכול להוביל ללפחות אשמה ובושה בתחושת עצמי, ויותר חמלה עצמית - שהם כשלעצמם גורמים משמעותיים של גמישות מוחית. כשמטפל יכול להציע את המידע על המוח בזמן הנכון, מתפתחת מסגרת עבודה חדשה שיכולה לתמוך בשינוי פרדיגמה ובתחושת עצמי.
הבנת סוגי זיכרון שונים יכולה לאפשר למנחה קבוצה לראות אנשים שנכנסים לקבוצה בזהירות רבה יותר, להבחין בדפוסי זיכרון סמוי דרך תזוזה או תחושת הגוף, והעלאת רגשות ותפיסות שאינן הגיוניות במציאות הנוכחית. הכרות עם ההיסטוריה של משתתף, יכולה לעזור לראות מאבקים סמויים כהגיוניים ולהוביל לאמפתיה עמוקה יותר, הכלה והחזקה רחבה יותר. לדוגמא חבר קבוצה יכול לחשוב שכולם בחדר נגדו ,למרות קבלה ואמפטיה ברורה שרואה המנחה. הבנת הגורם הסמוי של תפיסה זו יכולה לעזור למנחה הקבוצה לשמר קשר עם המטופל, ולא להיכנס לניסיון להסביר לו קוגניטיבית את המציאות -מהלך שאינו מביא רווחה באותו רגע, או לשינוי בזיכרון הסמוי. ככל שאדם זה מרגיש מובן, בעודו נמצא בעומק הזיכרון הסמוי , יש סיכוי שזיכרון זה יוכל להשתנות בדיוק משום שתחושת העצמי ש"אני מובן ומקבלים אותי" מספקת לו חוויה מנחמת.
אינטגרציה של המודעות:
היכולת של המיינד להתבונן, רצוי באופן מיטיב, על המצבים שצפים בתוך המודעות. אנחנו מדגישים התבוננות מיטיבה יותר מ"עדות מרוחקת", משום שמחקרים אחרונים הראו שיישום מדידטיבי של אהבה ונדיבות (לאחל לעצמי ולאחרים טוב) וחמלה (להרגיש את הסבל של אחרים), בונה מעגלים שממפים תגובות גופניות לתוך רגשות (בתוך האינסולה ) ולהמיספרה ימנית שמעבדת אמפתיה.
זכרונות סמויים שנוצרו דרך התקשרות לא מיטיבה או טראומה עלולים לחסום את היכולת לאמפטיה, משום שהיחסים שאנחנו יוצרים בהווה, נעצרים בקידוד הקודם שיש באמיגדלה, ומגיעים לאזור הפרונטלי. כשאדם כזה מוזמן בטיפול קבוצתי להיכנס למצב של פגיעות, ההטיות התפיסתיות שלו באופן הדרגתי נכנסות ומשפיעות על השיחה. לדוגמה, משתתף שחווה ב"כאן ועכשיו" את אחת המשתתפות כמזכירה לו את אימו הביקורתית, ובחדר מתרחש שיחזור יחסים כואבים. כאשר הקבוצה והמטפל מעניקים לו תמיכה אמפטית, נוצרת חמלה עצמית ונוצרת פרשנות נוספת אחרת. כך זיכרון סמוי מוטמע בזיכרון גלוי ובכך מסמן אינטגרציה בין האמיגדלה וההיפוקמפוס.
עם הזמן חוויות חוזרות ונשנות אלה של ויסות משותף בקבוצה בונה את היכולת לתחושת עצמי של ויסות , מה שיוצר בסיס רגוע למערכת העצבים האוטונומית. כך אדם הופך להיות חסין יותר למול תנאים מלחיצים.
ועתה הבה נשמע את הראיון עם בוני, בראשיתו של הראיון אנו עוסקים בתאוריה ולאחר מכן בודקים את דעתה של Badenoch על עבודה קבוצתית מרחוק.
רוצים להתנסות בעבודה מרחוק? ובפורמאט קבוצתי חכו לפתיחת קבוצה נוספת כאן
מעונינים ללמוד עוד? הנכם מוזמנים ללמוד את התאוריה של ה IPNB בקבוצת לימוד שתפתח אחרי פסח
