פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

הוועדה המקצועית לפסי' קלינית

הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית

סיכום מפגש בנושא יישום מסמך הליבה מה- 29.11.2017

הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית | 12/1/2018 | הרשמו כמנויים

לכולם שלום,

אנו מודים לכם שוב על שהגעתם למפגש שקיימנו ב- 29.11, בנושא יישום מסמך הליבה.

בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות למר גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, על עזרתו ותמיכתו הרבות בפועלנו, ולכל המסייעות בידנו במשרד מועצת הפסיכולוגים, לאורך כל השנה, ואשר עמלו במיוחד כדי שהיום הזה יהיה גם נעים וטעים.

 אנו מברכים על מפגש פורה ומלמד עבורנו, ומקווים כי גם אתם השכלתם ממנו, קיבלתם מענה לחלק משאלותיכם ושעם פרסום המסמך הסופי יתבהרו עוד סוגיות. אנו רוצים להדגיש שוב כי אנו מאמינים שתמצאו בנו אוזן קשבת וסיוע, ככל שנוכל. אנו מצרפים סיכום השאלות והתשובות מהמפגש.

כפי שאמרנו, ארגנו  הכשרה למדריכים, בעדכונים ובכלים החדשים בדיאגנוסטיקה, ע"מ שתוכלו להתחיל ​ כבר בקרוב להכשיר בהם את המתמחים. פרסום על תאריכי ההכשרה הופץ לכם לא מכבר. אנו מודעים לכך כי לצד כלי אבחון שהלמידה שלהם קלה ל​למידה ויישום לפסיכולוג מומחה ולא כל שכן למדריך, יש ​כלים ​אחרים מורכבים יותר המצריכים למידה ואף תרגול. אנו מצפים כי לצד ההכשרה שנספק, ימשיכו המדריכים לתרגל, לקרוא ולהשתלם כמקובל.

אנו מברכים בחום על הרעיון  שעלה מקרבכם ​ במהלך המפגש, כי מקומות הכשרה יתלכדו ללימוד, התעדכנות משותפים​ ולהפריה הדדית​.  בנוסף אנו שוקדים על קידום קורסים והכשרות רלוונטיים להתוויות שבמסמך, שיוכרו לפסיכולוגים גמול השתלמות, וכך גם יתנו גמול על ההשקעה ​ והלמידה.​

​בהמשך לבקשתנו במפגש, ​מצורפים דפי הערכת מתמחים מעודכנים. אנו חוזרים ומבקשים כי ההערכות יועברו אלינו מודפסות, וכי תקפידו על הערכה לכל שנה בנפרד או בסיום ההדרכה ​(התאריך ​המוקדם מביניהם )​. שימו לב שהכנסנו מס​פ​ר שינויים קלים: את האפשרות להעריך ה​אם המתמחה יכול להיות עצמאי השארנו רק לשנה הרביעית.  בנוסף, הוספנו תחת ​ תחום ​הראיון ​ה​קליני שני תתי סעיפים, לגבי היכולת לתת אבחנה ולגבי היכולת לגזור תוכנית טיפול.

כפי ששיתפנו אתכם אנו שוקדים על גיבוש תהליך הערכה חדש. כאשר נגבש את הדברים נפנה אליכם, כמו שעשינו בנוגע למסמך היישום.

 אנו מקווים להמשך דיאלוג פורה ומקדם, שיהווה גם תמיכה  ושיתוף מקצועיים. כחלק מכך נקיים מפגשים נוספים בעתיד סביב סוגיות המעסיקות את הפסיכולוג הקליני במרחב הציבורי בכלל, ובשדה ההכשרה בפרט.

בברכה, 

הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית

 


 

י' טבת, תשע"ח
28 דצמבר, 2017
135648717

סיכום מפגש הוועדה המקצועית עם הפסיכולוגים הראשיים, 29.11.2017

בנוכחות הפסיכולוג הארצי, מר גבי פרץ

 

עדכונים ובקשות מהועדה:

הוצגו אחוזי העוברים והנכשלים במבחני ההתמחות בשלוש שנים האחרונות.
הערכת מתמחים: הוועדה עדכנה שהיא מנחה לשלוח המלצות והערכות מודפסות, וכן, לכתוב הערכות בסיום כל שנת
התמחות או סיום ההדרכה (המוקדם מהשניים).
הוועדה דנה בתקופה זו בנושא הערכת המתמחים – מתוכנן שינוי בהתאמה לשינויים שמתווה מסמך הליבה. כפי שנעשה במסמך היישום, הוועדה תערוך את השינויים תוך דיאלוג עם השטח ותשלח לפסיכולוגים הראשיים והאחראים על התמחות טיוטא להתייחסויות בטרם תחליט על מערך סופי.
הוועדה עדכנה כי היא מסיימת בימים אלה עבודה על תנאי הכרה חדשים במוסדות, ואלו יפורסמו בהקדם.

 

ריכוז השאלות וההערות שהועלו, בהתאם לנושאים שונים:

מתווה הליבה

מתי יהיה אפשר להתחיל לעבוד ולהכשיר לפי מתווה הליבה?
כיצד תהיה הבחינה לדור הביניים?
כיצד אפשר יהיה לאתר ועדות בחינה מתאימות על פי המתכונת החדשה?
שאלה: מתמחים ב'דור הביניים', אשר התמחו רק שנה אחת במתכונת החדשה במרפאה, ותו לא, האם יוכלו להבחן
כמתכונת החדשה כדור הביניים?
מה יקרה למתמחים לאחר 2021?
מה המשמעות של דור הבינים? שנערכו ל-12 אבחונים, אך לא עבדו ממש על פי המסמך ולא יוכלו לעמוד בדרישות כפי
שעולות עכשיו?
כיצד יתנהלו ועדות הבחינה כאשר תהיה בחינה בשני תחומי בחינות?

לימודים באוניברסיטאות לעומת דרישות ההתמחות

מתמחים ממשיכים להכשיר את עצמם בבתי ספר בפסיכותרפיה דינמית, ולכן אין דאגה כי הגישה והעבודה בה 'יעלמו
מהמפה'. עם זאת, יש קושי האוניברסיטאות מלמדות היום פחות ופחות, ודרישות ההתמחות רבות יותר, האם הועדה
יכולה לאלץ את האוניברסיטאות ללמד דברים מסוימים, כדי למנוע פער זה, וכדי לדאוג לכך שבוגרי האוניברסיטאות
יגיעו 'יודעים דיים'?
במהלך הלמודים האקדמיים באוניברסיטאות יש הכשרה רבה הרבה יותר בCBT ,והמתמחים שמגיעים היום יודעים
יותר את התחום הקוגניטיבי-התנהגותי, זאת לצד צמצום מסוים, אך לא רב, בתחום הדינמי. עם זאת, יש צמצום רב
מאוד בהכשרה בתחום האבחון באוניברסיטאות, בבר אילן אך גם באוניברסיטאות אחרות. יש חשש כי יעלה פער גובר
והולך בין הלמידה באוניברסיטה לבין הצרכים והדרישות בשטח. כיצד אפשר לפתור זאת? זה לא כל כך ברור, בעיקר
לאור העבודה כי אי אפשר לשנות את מסמך הליבה. חשוב להכניס כלים נוספים, אך לא עולמות תוכן נוספים, כמו
התחזות והפרעות קשב וריכוז.

אבחון –

תחום הדיאגנוסטיקה מתרחב לתחום הנויורופסיכולוגיה, בגלל האבחונים של הADHD .מדוע צריך להעביר כלים של
ADHD ?
מדוע נדרשים שאלונים לדיווח ומה היתרון שלהם?
רורשך- מדוע יש הכתבה לעבור דווקא ל-RPAS?
לגבי ADHD – האם אין יתר אבחנה בתחום? האם יש חובה להערכות של הADHD או גם לבעיות נוספות נוירולוגיות נוספות?
בעיית מימון המבחנים – תשלום הקופות על האבחונים לא מתקרב לעלותו בשטח, כיצד אפשר יהיה לחייב את מימון כלי האבחון השונים והאבחונים השונים, ובפרט לגבי מבחנים אשר נדרש עליהם תשלום בכל העברה בנפרד?
מודגש כי לא ניתן ללמוד רורשאך ב-7 אבחונים בלבד
RPAS – מדובר במבחן יקר מדי, ולכן לא ראלי לעבור להשתמש בו, כמו כן הוא מבחן אינטרנטי שמורכב להשתמש בו מבחינת סודיות.
יש צורך שמשרד הבריאות ייקח אחריות על רכישת הכלים החדשים, יחייב רכישה ויסייע במימונם.
יש צורך בתקציב הן לכלי אבחון חדשים, הן להכשרה של מדריכים בגישות נוספות וכו', בעיקר עולה השאלה נוכח הMMPI והRPAS .
האם לעבור להעביר את הMMPI?
מה המשמעות של להכיר וללמוד שאלונים לדיווח עצמי גם מבחינת זכויות יוצרים, וגם מבחינת מה הכלים שצריך להכיר לשם הכשרה?
יש בעיות של התקנת תוכנות כמו MMPI ו-RPAS בעקבות אבטחת מידע, בקשה לסיוע בתחום.

טיפול -

תחום הטיפול - הבעת דאגה, גישה טיפולית איננה סט כלים, אלא גישה פילוסופית לגבי נפש האדם, עולה הדאגה כי ההכשרה הנרחבת יותר, ביותר גישות, תגרום להכשרה שטחית ומבולבלת. כמו כן, עולה דאגה לגבי הלמודים באוניברסיטאות שהינם כביכול אינטגרטיביית אבל התחושה היא כי בפועל המתמחים באים ללא ידע דינמי מספיק.
דאגה לגבי האקלקטיות ועל אובדן העומק שלנו כפסיכולוגים. יש חשיבות לשמור על הגישה הדינמית כגישה בסיסית, כעמדה טיפולית משמעותית. המחיר של ההנחיה לרכישת כלים חדשים הן בפסיכותרפיה והן באבחון תגרום להתדרדרות בעומק ההכשרה.
קיים פער בין הצרכים העולים מסגרות העבודה בשטח לבין צרכי ודרישות ההתמחות. הדרישות ההולכות ומתגברות ליתר כלים מגבירות את הפער הזה ומעלות את המתח יותר מדי. בנוסף, היכולת להכיר עבודה אבחונית וטיפולית נרחבת יותר, מצריכה יותר זמן והשקעה, כדי שההכשרה תהיה טובה ומעמיקה. ההערכה היא כי לא ניתן יהיה לעמוד בדרישות הרבות של מסמך הליבה. הצעה כי 'שתי גישות' = גישה דומיננטית וגישה שניה, ללא יתר פרוט.
בקשה כי ההכשרה דינמית תתקיים במהלך בכל שנות ההתמחות, זאת הן כיוון שמדובר בצורך בהכשרה ארוכה והן בשל החשש כי, בעידן הרפורמה, הלמוד וההכשרה בגישה זו יקוצצו.
הפלורליזם שכביכול מוצג במסמך הינו בעצם אקלקטי ולא מספיק אינטגרטיבי.
בקשה שתהייה דרישה לטיפולי ארוכי טווח, ובקשה להגדרה של דרישות 'מה זה גישה דינמית' 'מה זה גישה מערכתית'.
בקשה כי תהיה הנחיה לדרישה מינימלית לגבי מה ללמד, מה להכשיר וכו', בכל אחת מהגישות.
הערה: מתמחים ממשיכים להכשיר את עצמם בבתי ספר בפסיכותרפיה דינמית, ולכן אין דאגה כי הגישה והעבודה בה 'יעלמו מהמפה'. עם זאת, יש קושי האוניברסיטאות מלמדות היום פחות ופחות, ודרישות ההתמחות רבות יותר, האם הועדה יכולה לאלץ את האוניברסיטאות ללמד דברים מסוימים, כדי למנוע פער זה, וכדי לדאוג לכך שבוגרי האוניברסיטאות יגיעו 'יודעים דיים'?
האם הכשרה בשנה המרפאתית צריכה להיות לשנתיים דינמיות ושנה נוספת בתחום נוסף? האם המשמעות היא כי אין חובה להכשרה בתחום ספציפי בשנה האשפוזית?
הערה: יש חשיבות לידיעה של CBT בתקופה ובדור שלנו, וזה חשוב הגישה הדינמית הינה סל של גישות – יש חשיבות שהבוחנים יכירו בפלורליזם בגישות הרבות הקיימות, כמו כן יש חשיבות לאפשר תמהיל של הכשרות.

הכשרה

יש צורך לסיוע כלכלי של המשרד לשם הגברת ההכשרה ורכישת כלים באבחון.
האם יחזרו השתלמויות המתמחים שארגן משרד הפסיכולוגית הארצית? האם ניתן שההשתלמויות יתקיימו לא רק במרכז הארץ?
מתוך ניסיון בשטח )למשל צפת( ניתן ואפשר לערוך את ההכשרה באבחון והטיפול כפי שמתבקש מההנחיות, והדבר אף עונה על הצרכים של המטופלים שלנו בעידן זה. עולה ההצעה ללמוד במוסדות השונים זה מזה, ללמוד ולהיעזר תוך שתוף פעולה בקשר בין מוסדות, גם כדי לצור למידה והכשרה יותר יעילה וגם לשם צריכים כלכליים.
כיוון שיש מקומות שמלמדים באופן ספציפי מאוד רק גישה אחת, אפשר יהיה שמקום ההתמחות זה יהיה רק לשנתיים ולא לשלוש.
יש קושי בשינויים אלו עם השינויים של הרפורמה.
יש מתח בין האחידות שנדרשת לבין החשיבות לקול פלורליסטי בשטח: האקדמיה מלמדת פחות, ויש חשיבות שאם מוטל על השטח להכשיר וללמד יותר, צריך יהיה לסייע לשטח ללמוד וללמד, בעיקר במוסדות אשר הינם פחות בעלי יכולות כלכליות טובות.
יש תחושה כי השינויים הללו, גם אם יתפרסו על 4 שנים דורשים השקעה עצומה על השטח, כאשר, בתקופת הרפורמה הלחצים העומדים בפני השטח, הפסיכולוגים הראשיים, הפסיכולוגים העובדים בשטח וכו', גדולים. בגלל השינויים שמתרחשים בעקבות הרפורמה, פחות ופחות פסיכולוגים מומחים רוצים לעבוד בשרות הציבורי, וקשה יותר לאייש כיום משרות של מומחים ומדריכים. בנוסף, יש היום הרבה מדריכים שעובדים בשטח ולא מכירים את CBT ,אנשים לא רוצים ללמוד גישות נוספות, וההכרח ללמוד וללמד עוד גישה יכול לגרום לכך שעוד פחות מדריכים יהיו בשרות הציבורי.
הצעה, להקים קבוצת דיון של פסיכולוגים ראשיים שעסוקים בתחום האבחון, כדי שתהיה יותר אחידות

הדרכה –

מדוע משאירים את שעות ההדרכה כמו שהן כיום. כיום עודף הדרכה לאבחון על פני פסיכותרפיה. כמו כן, הצעה כי תהיה הכתבה של כמות שעות הדרכה לתחום מסוים (כמה ל- דינמי, כמה ל- בCBT וכד').
כמות ההדרכות על פי התקנות נמוכה מדי, ואיננה מספקת כדי להעניק הדרכות מעמיקות לא בתחום האבחון ולא בתחום הפסיכותרפיה. כיוון שבעידן הרפורמה לא תמיד יתאפשר להדריך יותר שעות מהחובה על פי התקנות (כפי שהיה בעבר), עולה בקשה להעלאת שעות ההדרכה בתקנות.
יש בעיה לאורך כל השנים בהדרכות שונות, יש חשיבות לאפשר לקנות הדרכות חיצוניות כדי לסייע למדריכים בשטח ללמוד גישות חדשות בטיפול ובאבחון
יש בעיה של מדריכים בדיאגנוסטיקה אשר אינם מכירים את הכלים החדשים, רובם לא מביעים עיניו להדריך בתחום, עולה ההצעה כי ההסמכה להדרכה תהיה מחויבת בשני התחומים, כאשר המחויבות תדרש על ידי הועדה ולא על ידי מנהלים אישיים.

 

סקירת המענה שניתן על ידי הועדה במהלך המפגש:

הכשרה תחת מתווה הליבה: ניתן לעבוד ולהכשיר לפי המתווה היישומי מעת פרסום המסמך. השאלות בנוגע לדור הביניים מקבלות מענה במסמך עצמו. עם זאת, במענה לשאלה, מי שהתמחה שנה אחת בלבד תחת מתווה הליבה, כמוהו כמי שלא התמחה תחת המתווה, ועל כן עליו להיבחן בהתאם להנחיות הקודמות, כולל 15 אבחונים לבחינה (במתכונת הקודמת).
בנוגע ללימודים באוניברסיטאות: מסמך הליבה מגדיר את הנדרש בלימודי המוסמך הפסיכולוגיה קלינית. נדגיש כי המסמך מבהיר באופן מפורש כי: "לימודי התואר במגמות הקליניות ישקפו את הייחוד של הפסיכולוגיה הקלינית בבריאות הנפש". משמעות הדבר היא כי לימודי הפסיכודיאגנוסטיקה חייבים להיות מכוונים ולהתרכז באבחון בתחום בריאות הנפש והתחלואה הנפשית.
אבחון: בנוגע לחיוב הספציפי להתנסות בהערכת חשד ל-ADHD ,הדבר נובע מחוזר מנכ"ל 2010/40 (כפי שכתוב במסמך היישום). הערכה שכזאת רווחת כחלק מראיון קליני והערכה ראשונית בתחילת טיפול. בהתאם לרוח חוזר המנכ"ל הועברה האפשרות לבדיקת החשד לקיומה של ההפרעה לתחום הראיון הקליני, במבוגרים במרבית ההתנסויות ובילדים במחצית מהן. יש לציין כי בילדים הצורך בהערכת חשד לקיום בעיות בתפקודים ניהוליים, ובוויסות קשב וריכוז עולה באופן תדיר ולעיתים קרובות הינו חלק מתמונה רחבה ומורכבת יותר המצריך אבחון מלא; במבוגרים יש לעיתים תת התייחסות לאפשרות כי, הבסיס לבעיות תפקוד ורגשיות שונות (כולל מנשירה מעבודה וקשיים ביחסים בינאישיים), לאורך השנים הינו ADHD ונגזרותיו.
שאלונים לדיווח עצמי – הינם כלים רווחים מהימנים ומתוקפים, רובם קלים להעברה ולמידה, וטוב להוסיף אותם כאשר עולה שאלה במהלך אבחון לגבי אבחנה ספציפית, כמו סוג חרדה מסוים, ו/או קומורבידיות שצריך לדייק בה.
לצד זאת, שאלונים משמשים רבות כיום בתהליכי הערכה בתחילת טיפול, במיוחד בטיפולי CBT .
לעניין תקצוב כלי האבחון, ובמיוחד PAS-R ו-MMPI .אנו שוקדים בעזרת הפסיכולוג הארצי כי תצא הנחיה לגבי כלי האבחון חובה, מטעם הוועדה בחסות משרד הבריאות, דבר שיקל על קבלת אישור לרכישה, מצד המקומות המוכרים להתמחות. יחד עם זאת, כלי האבחון הנם כלי הטיפול היחידים המחייבים תקציב מכלי הטיפול העיקריים של הפסיכולוג הקליני, שהינם הוא עצמו והגישות/שיטות שרכש.
לעניין הסודיות ואבטחת המיידע, מרכזים של משרד הבריאות והן של קופ"ח כבר הטמיעו כלים ממוחשבים. ניתן להסתייע בהם ע"מ להבין כיצד קבלו את האישור לכך.
לעניין הרורשך, החובה להכליל את מבחן הרוןרשך ב-7 מתוך סך האבחונים הינה דרישת מינימום והוועדה מודעת לכך כי זו דרישת חסר לשם הקנייה טובה של הכלי ומעודדת את מקומות ההכשרה להנחות על שימוש נרחב יותר בכלי, ובהתאם לצורך.
בנוגע ל- MMPI ,הוועדה אינה מחייבת בעת הזו רכישה ו/או שימוש במבחן. הנחיות לגבי כך תצאנה בהמשך, לאחר יציאת הגרסה החדשה שלו. עם זאת הוועדה מעודדת לימוד והקניית ידע בנוגע למבחן ושימוש בו בהתאם ליכולות.

טיפול: הדאגה שהועלתה לגבי העדר בסיס תיאורטי מספיק או ברור בלימודים באוניברסיטאות, המוביל לבלבול, הינה עוד טרם החלו הלימודים וההכשרה תחת מתווה הליבה, כך שאינם תוצר או פועל יוצא מכך. הוועדה שותפה לכך שהגישה הדינמית מהווה תשתית ליכולותיו הטיפוליות של הפסיכולוג הקליני ובהתאם לכך גם נקבע כי הינה גישת חובה בהכשרה, וכי ההכשרה והעבודה הטיפולית של המתמחים בגישה זו תהיה לפחות שנתיים מתוך התמחותם המרפאתית. בנוסף מנחה הוועדה לחובת התנסות בטיפולים ארוכי טווח.
הכשרה בגישה אינה מכוונת לכך כי כל הטיפולים במהלך שנת התמחות ייעשו באותה הגישה. כך שניתן כי במהלך שנת התמחות המתמחה יתנסה בטיפולים רבים יותר בגישה העיקרית וספורים בגישה הנוספת.
הוועדה מסכימה עם העמדה כי על הבוחנים לגלות גמישות בבואם לבחון, זאת מתוך הבנה כי הגישה הדינמית, כמו הגישות האחרות, כוללת זרמים שונים וייתכן כי הנבחן יציג עמדה מקצועית הנשענת על זרם שפחות מקובל על הבוחן, אך הינו ראוי. על הנבחן להציג הבנה קלינית ויכולת טיפולית המאפשרות לו להיות פסיכולוג עצמאי, היכול לקחת אחריות ולטפל מתוך עמדה מקצועית ואתית לטובת מטופליו. בעתיד הקרוב תערוך הועדה מפגש עם הבוחנים כדי לדון בשאלות אלו ולסייע בתהליך הבחינה. כמו כן, הועדה תדון בהמשך בדרישות מהבוחנים במתכונת החדשה, עוד טרם יחלו הבחינות במתכונת זו.

הכשרה: הוועדה המקצועית בסיוע הפסיכולוג הארצי מארגנת השתלמות שתכשיר את המדריכים על מנת שיוכלו להדריך את המתמחים בהתאם למתווה מסמך הליבה. הוועדה מקווה כי זו תהיה השתלמות בסדרת השתלמויות. יש חשיבות להכשיר תחילה את המדריכים ע"מ שיוכלו להכשיר את המתמחים ולהוביל את השינוי בשטח. משרד הפסיכולוג הארצי קידם ומקדם השתלמויות מקצועיות והוועדה מקווה כי בקרוב גם יערכו השתלמויות למתמחים.
הוועדה מקדמת בברכה את הרעיון שעלה להחלפת ידע והכשרה הדדית, ורואה בכך רעיון מבורך וישים. זוהי דרך טובה ביותר לנצל את הידע הרב הנמצא בשדה ההכשרה המקצועית, מתוך הערכה הדדית וללא עלות.
הוועדה מקדמת בברכה גם את הרעיון כי הפסיכולוגים הראשיים והאחראים על ההתמחות יקימו קבוצת חשיבה לשם גיבוש והתווית הכשרה מקצועית יותר ברורה ומכוונת מתוך ראיה משותפת.

הדרכה: לעניין כמות ההדרכות הקבועות בתקנות, הדבר אינו בידה של הוועדה המקצועית. יחד עם זאת היא פועלת בימים אלה ביחד עם הפסיכולוג הארצי להיטיב את המצב.
הוועדה המקצועית מקווה כי ההשתלמויות וכן השתלמויות חיצוניות, בהן ישתתפו המדריכים, יסייעו בהובלת שדה ההתמחות בתהליך השינוי.
מקומות הכשרה רבים, כפי שעלה גם במפגש, הכשירו עצמם לאורך השנים בגישות ושיטות שונות, ובכלי אבחון מגוונים.
מקומות הכשרה אלה יכולים להוות את ראש החץ בהובלת השינוי ובסיוע למקומות הכשרה אחרים להשתלם בגישות ובכלים שהתווספו כחובה בהכשרה.


תגיות: |

עוד בבלוג של הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.